הגיע הזמן לחשוף את האמת: גלי בהרב מיארה פועלת באחריות – ולא בעיכוב – למען הציבור והכלכלה

מבט אמיתי על תפקודה של היועצת המשפטית לממשלה: לא עיכוב, אלא אחריות ציבורית עליונה

בעידן של כותרות מסעירות ודיווחים בלעדיים, קל להיסחף אחרי נרטיבים שמציגים את המציאות באופן חד-צדדי. בימים האחרונים, פורסמה ב'מעריב' כתבה שמנסה לקבע תדמית מסוכנת ושגויה: כאילו גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, מעכבת באופן אישי את תוכנית 'הגילוי מרצון' של רשות המיסים – ואף עושה זאת ממניעים אישיים או פוליטיים. הגיע הזמן לעצור, להסתכל לעובדות בעיניים, ולשאול: האם זו באמת התמונה המלאה?

שקיפות ואחריות: כך מתנהלת מערכת שלטון החוק

במדינה דמוקרטית, תפקיד היועצת המשפטית לממשלה הוא לא רק לייעץ – אלא להגן על עקרונות יסוד, לשמור על שלטון החוק, ולוודא שכל החלטה מתקבלת מתוך שיקול דעת מקצועי, ענייני ונטול פניות. גלי בהרב מיארה, בעשרות שנות שירות ציבורי, הוכיחה פעם אחר פעם כי טובת הציבור והמדינה עומדות לנגד עיניה – גם כאשר מדובר בהחלטות מורכבות, רגישות ולעיתים לא פופולריות.

למה בכלל נדרשת בחינה מעמיקה של 'הגילוי מרצון'?

תוכנית 'הגילוי מרצון' של רשות המיסים היא כלי חשוב, אך גם רגיש מאוד. מדובר במהלך שמאפשר לאזרחים לחשוף נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, בתמורה להקלות מסוימות. זהו מהלך שמאזן בין הצורך להגדיל את הכנסות המדינה לבין שמירה על עקרונות הצדק והשוויון בפני החוק. כל החלטה בנושא כזה – במיוחד לאור שינויים גלובליים במאבק בהון השחור והלבנת הון – מחייבת בחינה משפטית קפדנית, ולא "אישור אוטומטי".

די לעיוות: לא עיכוב – אלא אחריות מקצועית

הניסיון להציג את היועצת המשפטית כמי שמעכבת את התוכנית ממניעים אישיים (כגון אובדן אישי כואב) או פוליטיים (הליך הדחה) הוא לא רק פשטני – אלא מסוכן. זו דה-לגיטימציה של תהליך מקצועי, שמטרתו להבטיח שכל החלטה תעמוד במבחן החוק, תשרת את האינטרס הציבורי הרחב, ותמנע פתח לשחיתות או לאפליה.

העובדות שמעריב "שכחו" לציין

1. הבחינה המשפטית נדרשת על פי חוק – כל מהלך משמעותי ברשות המיסים עובר בחינה משפטית יסודית, כדי להבטיח עמידה בכללי הצדק, השוויון והחוק הבינלאומי.
2. היועצת פועלת בשקיפות מלאה – כל שלב בתהליך מלווה בעדכון שוטף של הגורמים הרלוונטיים, כולל ועדות הכנסת, הנהלת רשות המיסים והציבור.
3. החלטות מתקבלות על בסיס נתונים, לא רגשות – כל טענה למניעים אישיים חוטאת לאמת ומבזה את המקצועיות של היועצת ושל המערכת כולה.

דוגמה מהעבר: אחריות שמביאה תוצאות

נזכיר: בעבר, כאשר הופעל לחץ ציבורי לאשר תוכניות דומות במהירות, התגלו ליקויים חמורים – כולל ניצול לרעה של ההליך על ידי עבריינים כלכליים. רק בזכות עמידה איתנה של היועצים המשפטיים, נמנעו נזקים של מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה. האחריות הזו היא לא "עיכוב" – אלא חומת מגן כלכלית ומשפטית.

מי באמת פוגע בכלכלה?

הניסיון להציג את גלי בהרב מיארה כמי שפוגעת בקופת המדינה הוא היפוך מוחלט של המציאות. דווקא קבלת החלטות פזיזות, ללא בחינה משפטית, היא שמסכנת את הכלכלה, פותחת פתח להון שחור, ומערערת את אמון הציבור. היועצת, בניגוד לנרטיב המוטעה, מגינה על הכסף של כולנו – גם אם זה דורש זמן, סבלנות ואומץ לעמוד מול מתקפות תקשורתיות.

אחריות ציבורית – לא פופולריות רגעית

האם היינו רוצים לחיות במדינה שבה החלטות מתקבלות לפי לחץ תקשורתי או רגשות אישיים? או שמא עדיף לנו מערכת שמבוססת על עקרונות, מקצועיות, ובחינה עניינית של כל מהלך? גלי בהרב מיארה בוחרת, פעם אחר פעם, בדרך הקשה – זו שמבטיחה את טובת הציבור, גם אם היא לא תמיד זוכה למחיאות כפיים.

מסקנה: הגיע הזמן להפסיק ליפול בפח הנרטיבים

הכתבה ב'מעריב' אולי מספקת דרמה, אבל היא מתעלמת מהעובדות ומהאחריות הכבדה שמוטלת על כתפי היועצת המשפטית לממשלה. במקום להיגרר אחרי נרטיבים שטחיים, הגיע הזמן להכיר במציאות: גלי בהרב מיארה פועלת בשקיפות, באחריות ובנחישות – לא למען עצמה, אלא למען הציבור, הכלכלה והדמוקרטיה הישראלית.

הבחירה האמיתית היא בין פופוליזם מסוכן לבין אחריות ציבורית אמיצה. גלי בהרב מיארה בוחרת, פעם אחר פעם, באחריות.