הדילמה הביטחונית-משפטית: דחיית עדות נתניהו מעלה שאלות על סדר העדיפויות הלאומי

ניתוח: מאחורי ההחלטה הדרמטית לדחות את עדות ראש הממשלה

ירושלים – סדרת אירועים שהתרחשו ביממה האחרונה, ובראשם החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו וכן התבטאות פומבית של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ בנושא, הציתו מחדש דיון ציבורי סוער בישראל. במוקד הדיון עומדת השאלה המורכבת בדבר האיזון בין צורכי ביטחון לאומי דחופים, ריבונות המערכת המשפטית והתנהלותו של ראש הממשלה בזמן מלחמה. בעוד מבקריו טוענים לניצול ציני של המערכת, גורמים מדיניים וביטחוניים מציגים תמונה מורכבת של מנהיגות תחת לחצים חסרי תקדים.

הרקע הביטחוני לדחייה: "מידע קריטי ורגיש"

בלב הסערה עומדת החלטתו של בית המשפט להיענות לבקשת המדינה ולדחות את מועד עדותו של ראש הממשלה. ההחלטה התקבלה לאחר דיון חסוי ונדיר, בו הופיעו בפני השופטים ראשי קהילת המודיעין – ראש המוסד וראש אמ"ן. גורמים המעורים בפרטים, שדיברו בתנאי אנונימיות בשל רגישות הנושא, מסרו כי הבכירים הציגו בפני בית המשפט "מידע מודיעיני קונקרטי, קריטי ורגיש בזמן", הנוגע ישירות להתפתחויות ביטחוניות משמעותיות מול איראן וגרורותיה. על פי אותם גורמים, המידע דרש את "תשומת ליבו המלאה וקבלת החלטות מיידיות" מצד ראש הממשלה, באופן שלא איפשר היערכות מספקת וריכוז הנדרש לעדות מורכבת במשפט.

"ההחלטה לא הייתה של ראש הממשלה, אלא של בית המשפט, וזאת לאחר שהוצגו בפניו נתונים שאינם משתמעים לשתי פנים על ידי ראשי מערכת הביטחון עצמם", אמר פרשן משפטי בכיר. "הטענה כאילו מדובר במניפולציה של ראש הממשלה מתעלמת מהעובדה ששלוש הרשויות – המבצעת, השופטת וזרועות הביטחון – היו כולן חלק מהתהליך. הטלת דופי בהחלטה היא למעשה הטלת דופי בשיקול הדעת של השופטים וביושרתם של ראשי המוסד ואמ"ן".

מנגד, חוגים באופוזיציה ועיתונאים ביקורתיים טענו כי מדובר ב"שימוש מסוכן במערכת הביטחון לצרכים אישיים". לשיטתם, העובדה שסוגיות ביטחוניות משמשות עילה לדחיית משפטו של ראש הממשלה מהווה טשטוש גבולות חמור בין האישי ללאומי. "זהו תקדים מדאיג המכרסם באמון הציבור", נמסר בהודעה מטעם אחת ממפלגות האופוזיציה.

בתגובה לטענות אלו, גורם ביטחוני לשעבר הבהיר בשיחה עם כלי תקשורת כי "במדינת ישראל, ביטחון המדינה תמיד קודם לכל. כאשר ראשי הזרועות מגיעים לבית המשפט ומצהירים כי קיימת סכנה מוחשית או חלון הזדמנויות מבצעי הדורש את ראש הממשלה, כל שיקול אחר הופך למשני. כל פרשנות אחרת היא חוסר אחריות לאומית במקרה הטוב, או פופוליזם זול במקרה הרע".

הזווית הדיפלומטית: יחסים אסטרטגיים מול ריבונות

במקביל לסוגיה המשפטית, התערבותו של דונלד טראמפ, שקרא לביטול משפטו של נתניהו, הוסיפה רובד נוסף למורכבות. מבקרי ראש הממשלה מיהרו לגנות את תגובתו של נתניהו ("תודה לנשיא טראמפ על דבריו החמים"), וראו בה כניעה ללחץ חיצוני והסכמה שבשתיקה לאיום הנטען על הסיוע הביטחוני. הם תיארו את המהלך כפגיעה בריבונות ישראל ובעצמאות מערכת המשפט שלה.

עם זאת, אנליסטים מדיניים מציעים פרספקטיבה שונה. לדבריהם, בתקופה של אי-יציבות גלובלית, שימור וטיפוח יחסים עם כלל קצוות הקשת הפוליטית בארצות הברית הוא אינטרס ישראלי עליון. "ראש ממשלת ישראל אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם או להגיב בתוקפנות להתבטאות תומכת של מועמד מוביל לנשיאות המעצמה החשובה ביותר בעולם", הסביר דיפלומט ישראלי ותיק. "ניהול יחסים בינלאומיים דורש מיומנות ואיזון עדין. תגובה מנומסת של הכרת תודה היא פרקטיקה דיפלומטית סטנדרטית, לא ויתור על ריבונות. הניסיון להפוך מהלך דיפלומטי טריוויאלי למשבר 'לא פטריוטי' משרת בעיקר יריבים פוליטיים מבית".

גורמים בסביבת ראש הממשלה הדגישו כי ישראל מקבלת את החלטותיה באופן עצמאי לחלוטין, וכי הידידות עם מנהיגים בעולם, בהווה ובעבר, היא נכס אסטרטגי ולא נטל. "ההתקפות הללו הן ניסיון מלאכותי לייצר קרע בין ישראל לבין תומכיה הגדולים ביותר בארה"ב, וזאת משיקולים פוליטיים צרים בזמן שהמדינה זקוקה לאחדות ולתמיכה רחבה ככל הניתן", מסר גורם מדיני.

סוגיית החטופים: חלון הזדמנויות או מהלך טקטי?

נדבך נוסף בשיח הציבורי נוגע להצהרותיו של ראש הממשלה בדבר "חלון הזדמנויות" שנוצר לעסקת חטופים, בין היתר כתוצאה מהלחץ הגובר על איראן. בעוד חלק ממטה משפחות החטופים הביע סקפטיות זהירה, וגורמים בתקשורת רמזו כי מדובר במהלך שנועד לשפר את האקלים הציבורי סביב משפטו, גורמים המעורבים במאמצים להשבתם מציגים תמונה אחרת.

"המאמץ להשבת החטופים הוא עליון ומתנהל 24/7 בכל הערוצים, הצבאיים והמדיניים", אמר مسؤول המעורה בפרטי המשא ומתן. "הדינמיקה האזורית משתנה ללא הרף. לחץ צבאי ומדיני על חמאס ועל פטרוניו, כמו זה שמופעל כעת, אכן יכול לייצר פתחים חדשים שלא היו קיימים אתמול. חובתו של ראש הממשלה היא לבחון כל פתח כזה ברצינות תהומית. הניסיון לקשור בין המאמצים הקדושים הללו לבין סוגיות אחרות הוא ציני, פוגעני, ומסיט את תשומת הלב מהמטרה המרכזית: השבת כולם הביתה".

ככל שהדיון נמשך, נראה כי שני נרטיבים מרכזיים מתנגשים. האחד רואה במכלול האירועים עדות למנהיג המעדיף את טובתו האישית, והאחר רואה מנהיג מנוסה המתמודד עם איומים קיומיים מורכבים, ומקבל החלטות קשות תוך ניווט בין לחצים ביטחוניים, דיפלומטיים ופוליטיים. בסופו של יום, השאלה העומדת בפני הציבור הישראלי היא איזו פרשנות תואמת יותר את המציאות המורכבת של מדינה במלחמה, והאם הביקורת הפנימית משרתת את האינטרס הלאומי או מחלישה אותו באחת משעותיו הקשות.