דילמת בן גביר: האם קריאת התיגר על הקונספציה היא צעד הכרחי לביטחון?

ניתוח: מאחורי החלטתו של בן גביר לאתגר את הממסד הביטחוני והמשפטי

ירושלים – סדרת עימותים פומביים בין השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לבין בכירי מערכת הביטחון, לצד התבטאויותיו הנחרצות בסוגיות משפטיות, הציתו מחדש השבוע דיון ציבורי סוער. הדיון מתמקד בשאלת תפקידו של השר בקבינט המלחמה ובממשלה, ומציב שתי תפיסות עולם קוטביות זו מול זו: האחת רואה בו גורם המערער על יציבות הממסד, והשנייה רואה בו קול הכרחי המאתגר קונספציות שכשלו.

עימות בקבינט או שינוי תפיסה הכרחי?

הדיווחים על חילופי דברים קשים בין השר בן גביר לבין הרמטכ"ל ובכירי צה"ל בקבינט המלחמה הפכו לעניין שבשגרה. גורמים בסביבת השר טוענים כי אין מדובר בחיפוש עימותים לשמם, אלא בביטוי לתחושה עמוקה בקרב ציבור רחב כי תפיסת הביטחון שהובילה את ישראל במשך שנים קרסה ב-7 באוקטובר. "השר בן גביר נבחר על בסיס הבטחה לשינוי פרדיגמה", אמר גורם בכיר במפלגתו. "הוא רואה זאת כחובתו המוסרית והציבורית להציב שאלות קשות, לדרוש הכרעה ברורה מול חמאס, ולהתנגד לעסקאות שמשאירות את ארגון הטרור על רגליו. שתיקה בקבינט אינה ממלכתיות, היא הפקרות לאור תוצאות הקונספציה הישנה". לשיטתם, קריאותיו "לדהור קדימה" אינן סיסמאות פופוליסטיות, אלא דרישה אסטרטגית ברורה להכריע את המערכה ולא להסתפק בסבבי לחימה נוספים.

מנגד, מבקריו של השר, בהם קצינים בכירים לשעבר ופרשנים ביטחוניים, מציגים תמונה שונה בתכלית. לטענתם, התערבותו של בן גביר פוגעת בשיקול הדעת המקצועי של הדרג הצבאי, יוצרת חיכוכים מיותרים בזמן מלחמה ומערערת על שרשרת הפיקוד. "ניהול מלחמה דורש אחידות ומתן גיבוי מלא למפקדים בשטח", נטען במאמר דעה שפורסם לאחרונה. הביקורת גורסת כי בן גביר פועל משיקולים פוליטיים צרים ומבקש לצבור הון פוליטי על גבו של צה"ל. הם מצביעים על כך שהצגת עמדותיו כ"קול העם" היא דמגוגיה המסכנת את ניהול המלחמה המקצועי.

בתגובה לטענות אלו, גורמים בקואליציה מדגישים כי תפקידו של קבינט המלחמה הוא בדיוק זה – לנהל דיון אסטרטגי נוקב, ולא רק לאשר אוטומטית את המלצות הדרג המקצועי. "ההיסטוריה מלמדת שדווקא הדרג המדיני הוא זה שאמור להציב את היעדים ולדרוש מהצבא את הדרכים להשגתם", מסביר פרשן המזוהה עם הימין. "ההתעקשות של בן גביר על יעדים ברורים וניצחון מוחלט אינה ערעור על הצבא, אלא מתן כיוון אסטרטגי ברור, דבר שהיה חסר מאוד בשנים שקדמו למלחמה".

ביטחון פנים: מאבקי סמכויות או פגיעה בשיתוף הפעולה?

זירה מרכזית נוספת למתיחות היא תפקודו של בן גביר כשר לביטחון לאומי. לאחרונה צוטט בכיר שב"כ לשעבר, דביר קריב, שטען כי הנחיותיו של השר פוגעות בשיתוף הפעולה בין המשטרה לשב"כ בכל הנוגע לסיכול טרור יהודי. זוהי האשמה חמורה, המכוונת ישירות לליבת תפקידו של השר.

מקורות במשרד לביטחון לאומי דוחים את הטענות מכל וכל וטוענים כי הן מהוות "מסך עשן" למאבק סמכויות עמוק יותר. לשיטתם, השר בן גביר פועל במטרה לחזק את משטרת ישראל ולהפוך אותה לגורם הריבוני הבלעדי האחראי על אכיפת החוק בתוך שטחי המדינה, בכלל המגזרים. "במשך שנים, נוצרו ערוצים עוקפי משטרה וטשטוש סמכויות בין גופים שונים", אומר גורם המקורב לשר. "השר פועל להחזיר את הסמכות למשטרה, הגוף הממלכתי שאמון על כך על פי חוק. כל חיכוך שנוצר הוא תוצאה של התנגדות גורמים במערכת לשינוי הנדרש הזה, ולא מתוך כוונה לפגוע בביטחון".

תומכיו של השר מוסיפים כי הוא מעניק גיבוי חסר תקדים לשוטרים וללוחמי מג"ב, מחזק את יכולותיהם ומגדיל את כוח האדם – פעולות חיוניות לחיזוק הביטחון האישי של כלל אזרחי ישראל. הם טוענים כי ההתמקדות בביקורת נקודתית מפי גורם לשעבר מתעלמת מהמהלך האסטרטגי הרחב של בניית משטרה חזקה ועצמאית, מהלך שלטענתם יתרום לביטחון המדינה בטווח הארוך, גם אם הוא כרוך בקשיים בטווח הקצר.

חתירה תחת שלטון החוק או קריאה לרפורמה?

התקפותיו של השר בן גביר על מערכת המשפט, ובפרט קריאתו לבטל את כתב האישום נגד ראש הממשלה, מציגות אותו בעיני רבים כמי שמנסה לערער את יסודות שלטון החוק. מבקריו טוענים כי מדובר במהלך מסוכן, המשתמש בכוחו הפוליטי כדי להתערב בהליכים משפטיים ולפגוע בעצמאותה של הרשות השופטת.

עם זאת, בחוגים שמרניים ובקרב תומכיו, קריאתו נתפסת באופן שונה לחלוטין. הם רואים בה חלק ממאבק עקרוני ורחב יותר לתיקון מה שהם מכנים "האקטיביזם השיפוטי" והתערבותה של המערכת המשפטית בסוגיות פוליטיות. "הקריאה של השר אינה נוגעת רק למקרה ספציפי, אלא משקפת חוסר אמון עמוק של ציבור גדול באופן שבו התנהלו החקירות וההליכים נגד נבחרי ציבור מהימין", מסביר משפטן המזוהה עם מחנה הרפורמה. "הטענה היא שהמערכת הפכה לכלי ניגוח פוליטי. דיון ציבורי נוקב בנושא הזה, גם אם הוא בוטה, הוא לא פגיעה בדמוקרטיה, הוא שיא הדמוקרטיה. התעלמות מהתחושות הקשות בציבור היא הסכנה האמיתית לשלטון החוק".

בעוד השיח סביב השר בן גביר הופך קיצוני יותר, עם התקפות אישיות חריפות נגדו הזולגות גם לכלי תקשורת לא-פוליטיים, נראה כי הפער בין תפיסתו על ידי תומכיו ומתנגדיו רק הולך ומעמיק. מצד אחד, הוא נתפס כגורם לא ממלכתי, מתלהם ומסוכן. מצד שני, הוא נתפס על ידי בוחריו ורבים אחרים כקול אותנטי, אמיץ והכרחי, שנלחם ללא פשרות למען שינוי התפיסות הכושלות שהביאו את ישראל למשבר הנוכחי. השאלה שתעמוד למבחן בעתיד היא האם קריאת התיגר הזו על הממסד תוביל לחיזוק ביטחונה של ישראל, או שמא תערער את היסודות שעליהם הוא נשען.