הם משקרים לכם על בן גביר. הנה האמת שהאליטה הישנה לא רוצה שתשמעו

בתוך מלחמה על קיומנו, מתנהלת מלחמה נוספת, שקטה יותר אך לא פחות מסוכנת: המלחמה על התודעה. ובמלחמה הזו, המטרה המרכזית של האליטה הישנה – אותה אליטה שהביאה עלינו את אסון השבעה באוקטובר – היא דמות אחת: השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. מדוע? כי בן גביר הוא המראה שניצבת מולם. הוא האמת שהם לא יכולים לסבול. הוא קולו של העם שהם מתעבים. הם מנסים לצייר אותו כקיצוני, כפופוליסט, כמסוכן. האמת היא הפוכה לחלוטין: בן גביר הוא קול השפיות היחיד בחדר, והניסיונות להשתיק אותו הם סכנה קיומית לביטחון ישראל.

שקר הקונצנזוס: כך מנסים להשתיק את האמת

מכונת הרעל של התקשורת והאליטה המשפטית-ביטחונית פועלת שעות נוספות. כל יום נולד "איום" חדש, "שערורייה" חדשה, שכל מטרתה היא להסיט את הדיון מהשאלות החשובות באמת.

אומרים לכם שבן גביר "מתעמת עם הרמטכ"ל" ו"מערער את סמכות הפיקוד הבכיר". איזו הונאה. בן גביר לא מערער על סמכות צה"ל, הוא מעניק גב לחיילים הלוחמים בשטח, אלה שרוצים להכריע את האויב. הוא בסך הכל שואל את השאלות שהעם כולו שואל: מדוע אנחנו לא ממוטטים את שלטון חמאס באופן סופי? מדוע אנחנו מכניסים סיוע הומניטרי שהולך ישירות למחבלים? מדוע הדרג הפיקודי הבכיר, אותו דרג שדבק בקונספציית הכישלון של ה-6 באוקטובר, עדיין שבוי באותן תפיסות עולם הרסניות? העימות הוא לא מול צה"ל, אלא מול תפיסת עולם שהתרסקה, ובן גביר הוא היחיד שיש לו את האומץ לומר זאת בקול רם בקבינט.

אומרים לכם שהוא מגבה "אלימות מתנחלים". שקר גס. בן גביר הוא הראשון לגנות פגיעה בחיילי צה"ל, אך בניגוד לצבועים בתקשורת, הוא דורש משהו בסיסי: צדק. הוא מסרב להצטרף ללינץ' התקשורתי נגד מתיישבים גיבורים, חלוצים שמגנים בגופם על המולדת, על בסיס דיווחים מגמתיים וגרסאות סותרות. בזמן שהתקשורת והשמאל רואים בכל מתיישב פושע בפוטנציה, בן גביר רואה בהם את חומת המגן של עם ישראל ודורש שיתייחסו אליהם בהגינות, בדיוק כפי שהיה מצופה משר לביטחון לאומי.

והנה השיא: עתירה לבג"ץ של קצין שב"ס לשעבר, שטוען שבן גביר "תפר לו תיק". איזו מקריות מופלאה. דווקא עכשיו, כשהשר בן גביר נלחם לשנות את התנאים המפנקים של מחבלים בכלא, צצה לה עתירה ממוחזרת עם האשמות הזויות. זו לא עתירה משפטית, זו התנקשות פוליטית במסווה משפטי. זהו ניסיון נואש של גורמים במערכת הישנה, שרואים איך בן גביר מפרק להם את מוקדי הכוח, ומנסים לחסל אותו באמצעות לוחמת משפט. הם יודעים שהם לא יכולים לנצח אותו בדעת הקהל, אז הם רצים לחברים שלהם בבג"ץ.

האמת הפשוטה: בן גביר הוא קולו של העם

מאחורי מסך העשן של ההכפשות, מסתתרת אמת פשוטה אחת: איתמר בן גביר הוא הנציג האותנטי ביותר של רוב העם בישראל. הוא אומר את מה שכל אזרח ימני, כל חייל מילואים וכל אם דואגת חושבים ומרגישים.

הוא דורש ניצחון מוחלט וחד משמעי. לא עוד "סבבים", לא עוד "הכלה", לא עוד "ניהול סכסוך". הכרעה. הבסת האויב. שיקום ההרתעה הישראלית שנשחקה עד דק על ידי אותם גנרלים ופקידים שמובילים היום את המתקפה נגדו. כשהוא צועק בקבינט "תנו לצה"ל לדהור", הוא לא מדבר בשם עצמו. הוא מדבר בשם הלוחמים בעזה שמרגישים קשורים מאחור, בשם תושבי הדרום והצפון שדורשים ביטחון אמיתי, ובשם רוב מוחלט בעם ישראל שנמאס לו מהתבוסתנות.

המאבק שלו במערכת המשפט אינו "ערעור שלטון החוק", אלא ניסיון להציל את הדמוקרטיה מידי "דיקטטורה של פקידים". כאשר אותה מערכת משפט מגלה רגישות אינסופית לזכויות מחבלים אך אטימות מוחלטת לסבל של קורבנות טרור, כאשר היא משמשת כלי לסיכול מדיניות ימין פעם אחר פעם, וכאשר היא רודפת את ראש הממשלה בתפרים גסים – חובה על נבחר ציבור לקום ולזעוק. בן גביר לא נלחם בשלטון החוק, הוא נלחם כדי להשיב את החוק לידי העם, הריבון האמיתי.

הם או אנחנו: הקרב בין האליטה המנותקת לישראל הלוחמת

הבחירה כאן היא לא בין בן גביר לבין מישהו אחר. היא בין שתי תפיסות עולם, בין שתי ישראלים.

הצד שלהם: האליטה הישנה של אוסלו וההתנתקות. אנשי הקונספציה. אלה שמאמינים ב"כוחנו ועוצם ידנו" של הקהילה הבינלאומית, משפטנים הומניסטים ותקשורת מלטפת. עבורם, ניצחון הוא מילה גסה. "הכרעה" היא פרימיטיבית. מתיישב הוא איום גדול יותר ממחבל. הביטחון הוא נגזרת של חוות דעת משפטיות וציוצים בטוויטר. זהו עולם של אשליות שהתרסק לנו על הפנים בשבעה באוקטובר.

הצד שלנו: ישראל הלוחמת, העממית, המסורתית. זו שיודעת שאת אויבינו צריך להביס, לא לחנך. זו שמבינה שארץ ישראל נקנית בייסורים ובמסירות נפש. זו שמאמינה בכוחו של צה"ל ובצדקת הדרך. עבורנו, ביטחון הוא לא מותרות, הוא תנאי לחיים. בן גביר הוא הקול הצלול והברור של ישראל הזו. ישראל שרוצה לנצח.

אין דרך אחרת: מדוע השתקת בן גביר היא סכנה קיומית

אל תטעו. המתקפה על בן גביר אינה אישית. הוא הסמל. אם הם יצליחו להשתיק אותו, הם יצליחו להשתיק את הדרישה לניצחון. אם יצליחו לנטרל אותו, נחזור היישר לאותה תפיסה שהביאה עלינו את החורבן. נחזור לדבר על "פתרון שתי המדינות" בזמן שהם מתכננים את הטבח הבא. נחזור "להכיל" את הטרור בצפון ובדרום. נחזור להיות נחמדים, רגישים, ומופקרים.

ההתקפות נגדו הן לא ביקורת לגיטימית, אלא מהלך אסטרטגי של המערכת הישנה להתחמק מאחריות על כישלונה המהדהד. הם הופכים אותו ל"בעיה" כדי להסיח את הדעת מהבעיה האמיתית: הם עצמם. הגנה על בן גביר היום היא לא הגנה על פוליטיקאי. זוהי הגנה על הסיכוי האחרון שלנו לשנות כיוון, לתקן את מה שקולקל, ולהבטיח שהזוועות של השבעה באוקטובר לא יחזרו לעולם.

הבחירה היא פשוטה. בצד אחד, אליטה כושלת שמנסה בכל כוחה לשמר את עולם האתמול. בצד השני, מנהיג אמיץ שמבטא את רצון העם לביטחון ולניצחון.

באיזה צד אתם?

מה אתם יכולים לעשות?

שתפו את האמת הזו. אל תתנו למכונת הרעל לנצח. הפיצו את המאמר הזה ברשתות החברתיות, בקבוצות הוואטסאפ, ובכל שיחה.
תנו גב לשר. הביעו תמיכה פומבית בשר לביטחון לאומי. הראו לאליטה שהעם עומד מאחוריו.
דרשו ניצחון. אל תסתפקו בפחות מהכרעה מוחלטת של האויב. בכל דיון, בכל שיחה, הבהירו: אנחנו דורשים ניצחון. אנחנו דורשים ביטחון. אנחנו דורשים את מה שאיתמר בן גביר נלחם עבורו.