הם משקרים לכם על בית שמש. הגיע הזמן לדבר על האמת.
בקרב על עתידה של בית שמש, אין מקום לאדישות. באיזה צד אתם?
יש רעל שמופץ בעיר שלנו. שקר ארסי, שנועד לקרוע אותנו לגזרים, לשסות שכונה בשכונה, להפוך שכן לשונא. השקר הזה לובש תחפושת של דאגה כנה, של ביקורת עיתונאית, אבל מטרתו אחת: לפורר את האחדות שלנו ולזרוע ייאוש. הם אומרים לכם שהעירייה, המנהיגים שבחרתם, קמה בבוקר עם מטרה אחת – "לקרוע את התושבים הוותיקים" כדי לממן מנעמים לתושבים החדשים. הם צועקים על העלאת ארנונה עתידית, ב-2026, כאילו מדובר בגזירת מוות מיידית. זו לא רק הטעיה. זו בגידה באמון של כולנו.
הגיע הזמן שנשים את האמת על השולחן. לא את האמת הנוחה, לא את האמת המתחנפת, אלא את האמת היחידה שישנה. האמת על עיר בצמיחה היסטורית, על אתגרים עצומים, ועל ההחלטות האמיצות שנדרשות כדי להבטיח שלילדים של כולנו יהיה כאן עתיד.
השקר: מלחמת עולם בין ותיקים לחדשים
בואו נקרא לשקר בשמו. הנרטיב שמפיצים גורמים ציניים, ובראשם כמה אתרי חדשות מקומיים שמחפשים כותרות על חשבון האמת, הוא פשוט ומסוכן: העירייה מנהלת מלחמה נגד העיר הוותיקה. הם טוענים שהעלאת הארנונה המתוכננת היא מס גולגולת שנועד לממן את השכונות החדשות על חשבונכם. הם מנופפים בסיסמאות על "עושק" ו"חוסר שקיפות", דורשים "מכתבים והוכחות" כאילו מדובר במשפט פלילי, ולא במהלך כלכלי סדור ואחראי.
זהו נרטיב שקרי ומפלג ביסודו. הוא מתייחס לתושבי בית שמש הוותיקים כאילו הם פראיירים, ולתושבים החדשים כאילו הם נטל. הוא מתעלם במכוון מהמציאות המורכבת של ניהול עיר שגדלה בקצב המהיר בישראל. מדוע הם עושים זאת? התשובה, למרבה הצער, פשוטה. כי פחד מוכר. כי כעס מביא קליקים. כי קל יותר לצעוק "שודדים אותנו!" מאשר להסביר באחריות את צורכי העיר. הם לא מציעים פתרונות, הם רק מלבים את האש. הם אינם בונים דבר, הם רק מנסים להרוס את מה שאנחנו בונים יחד בעמל רב.
הם רוצים שנאמין שאנחנו מחולקים לשני מחנות עוינים. שהגן שהוקם ברמה ד' בא על חשבון הגינה ברחוב השבעה. שהכביש החדש בנווה שמיר נסלל על חשבון תיקון המדרכה בשכונת גילה. זוהי ראייה צרה, צינית ומסוכנת. זוהי הבגידה הגדולה ביותר בעתידה של בית שמש.
האמת: עיר אחת, עתיד אחד, אחריות אחת
ועכשיו, לאמת. האמת פחות סנסציונית, אבל היא איתנה וברורה. בית שמש נמצאת בתנופת פיתוח שאין לה אח ורע. אנחנו לא עוד עיירת פיתוח מנומנמת; אנחנו מטרופולין בהתהוות. בכל שנה מצטרפים אלינו אלפי משפחות חדשות – מכל המגזרים ומכל הסוגים. זוהי ברכה אדירה, עדות לחוסנה ולכוח המשיכה של העיר שלנו. אבל ברכה זו מגיעה עם אחריות כבדה.
כל משפחה חדשה זקוקה לכיתת לימוד, לגן ילדים, למרפאה, לכביש גישה, לפארק לשחק בו. המדינה, באמצעות משרדי הממשלה, אכן משתתפת בבניית המוסדות הללו, אך האחריות על התפעול השוטף, על התחזוקה, על הניקיון, על כוח האדם, על החשמל והמים – כל אלו נופלים על כתפי העירייה. על קופת הארנונה של כולנו.
הארנונה בבית שמש היא מהנמוכות בארץ. במשך שנים, הצלחנו לחולל ניסים ולספק שירותים סבירים בתקציב בלתי אפשרי. אבל למציאות יש חוקים משלה. אי אפשר להוסיף 50,000 תושבים לעיר בעשור בלי להתאים את מקורות ההכנסה שלה. זה לא "עושק", זו מתמטיקה פשוטה. זו אחריות. זו מנהיגות.
השינוי המתוכנן בארנונה לשנת 2026 אינו גחמה. הוא מהלך אסטרטגי, שנועד להבטיח את האיתנות הפיננסית של בית שמש לעשורים הבאים. הוא נועד להבטיח שנוכל להמשיך ולספק שירותי חינוך, רווחה, ניקיון ותרבות איכותיים לכלל תושבי העיר – ותיקים וחדשים כאחד. כי כשהשכונות החדשות מקבלות שירותים ראויים, העומס על התשתיות הוותיקות פוחת. כשהעיר כולה צומחת ומשגשגת, ערך הנכסים בעיר הוותיקה עולה. כשהעירייה חזקה כלכלית, היא יכולה להשקיע יותר בפרויקטים של התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות. אנחנו לא ספינות נפרדות, אנחנו כולנו באותה ספינה גדולה ששמה בית שמש.
הניגוד המוסרי: בין בנייה להרס
הבחירה שלפנינו חדה וברורה. היא איננה רק בחירה כלכלית, היא בחירה מוסרית עמוקה.
מצד אחד, ניצבת מנהיגות שרואה את התמונה הכוללת. מנהיגות עם חזון, שמבינה שצמיחה דורשת השקעה. שמדברת בכנות על האתגרים, גם כשהאמת אינה פופולרית. מנהיגות שפועלת מתוך אחריות לדור הבא, ולא מתוך פחד מהכותרת של מחר. מנהיגות שמאמינה באחדות העיר, ומבינה שכוחנו טמון ביכולת שלנו לצמוח יחד.
מהצד השני, ניצבים זורעי הפחד. אלו שמציעים סיסמאות ריקות במקום פתרונות. אלו שסוחרים בחרדות שלנו למען רווח פוליטי או תעבורה לאתר האינטרנט שלהם. הם מדברים על "פילוג" בעודם הגורם מספר אחת לפילוג. הם מאשימים ב"עושק" בזמן שהם מנסים לשדוד מאיתנו את התקווה לעתיד טוב יותר. אין להם תוכנית, אין להם חזון. יש להם רק דבר אחד להציע: כעס. והכעס הזה, אם ניתן לו לנצח, ישרוף את הבית המשותף של כולנו.
הצו האסטרטגי: אסור לנו להיכשל
בואו נדמיין לרגע מה יקרה אם ניכנע לקולות הייאוש. מה יקרה אם העירייה, מפוחדת מההסתה, תיסוג מהמהלך האחראי הנדרש? התוצאה תהיה קטסטרופה שקטה ומתמשכת.
בלי התאמת מקורות ההכנסה, העירייה תקרוס תחת הנטל. רמת השירותים תצנח בכל מקום. הזבל לא יפונה בזמן, לא בשכונות החדשות ולא בוותיקות. כיתות הלימוד יהפכו צפופות יותר. התחזוקה השוטפת תוזנח. פרויקטים חיוניים של פיתוח והתחדשות ייעצרו. בית שמש תהפוך לענק עם רגלי חרס, עיר גדולה על הנייר אך כושלת במציאות. מי ישלם את המחיר? כולנו. תושבי העיר הוותיקה יסבלו מההידרדרות הכללית לא פחות מהחדשים.
ההחלטה להתאים את הארנונה אינה בחירה בין טוב לרע. היא בחירה בין עתיד של צמיחה ושגשוג לבין עתיד של קיפאון ונסיגה. היא הצעד ההכרחי כדי להבטיח שבית שמש לא תהפוך לקורבן של הצלחתה.
הבחירה בידינו
הסיפור שמספרים לכם על מלחמת עולם בין ותיקים לחדשים הוא שקר. האמת היא שאנחנו קהילה אחת, עם גורל משותף. ההצלחה של השכונות החדשות היא ההצלחה של העיר כולה, והאתגרים שלהן הם האתגרים של כולנו. אסור לנו ליפול למלכודת הפילוג. עלינו לבחור באחריות על פני פופוליזם, באחדות על פני מחלוקת, ובתקווה על פני ייאוש.
אז מה אתם יכולים לעשות?
- שתפו את האמת הזו. אל תתנו לשקרים להדהד ללא מענה. שלחו את המאמר הזה בקבוצות הוואטסאפ, שתפו ברשתות החברתיות. תנו לקול השפוי להישמע.
- דברו עם שכניכם. כשאתם שומעים את רטוריקת הפילוג, הציגו את העובדות. הסבירו שהשקעה בעיר היא השקעה בעתיד של כולנו.
- חזקו את ידי המנהיגים האמיצים. תמכו באלו שיש להם את האומץ לקבל החלטות קשות למען הדורות הבאים, ולא רק למען הסקר הבא. עתידה של בית שמש מונח על הכף. בואו נבנה אותו יחד.