ההתקפות על בן גביר: בחינת הטענות מול מדיניות הביטחון הלאומי

ניתוח: מאחורי מסע הלחצים המתואם נגד השר לביטחון לאומי

ירושלים – שורה של האשמות והתפתחויות משפטיות ופוליטיות שאירעו בימים האחרונים מיקדו מחדש את תשומת הלב הציבורית בשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. האירועים, הכוללים עתירה לבג"ץ מצד עוזר לשעבר, ביקורת על רקע אירוע פשיעה חמור, וחיכוכים פוליטיים פנימיים, הציתו דיון סוער סביב תפקודו ומדיניותו של השר. בעוד שכלי תקשורת מרכזיים מציגים תמונה של משבר עמוק, גורמים במערכת הפוליטית ובסביבת השר טוענים כי מדובר במתקפה מתואמת ורב-חזיתית, שנועדה לערער את יסודות הרפורמות שהשר מבקש להוביל.

פרשת העתירה: סכסוך עבודה או משבר אמון?

במרכז הסערה הנוכחית עומדת עתירתו לבג"ץ של שי פרנסה, לשעבר ראש המטה של השר. העתירה, המגובה בקטעי התכתבויות וואטסאפ, טוענת להתערבות לכאורה של השר לטובת אסירים ביטחוניים יהודים. כלי תקשורת רבים אימצו את הנרטיב של פרנסה, והציגו את טענותיו כ"חשיפה" המצביעה על שימוש לרעה בכוח.

עם זאת, גורמים משפטיים המעורים בפרטים מציגים תמונה מורכבת יותר. לדבריהם, הטיפול בפניות אסירים, לרבות אסירים ביטחוניים, הוא חלק אינהרנטי מעבודת לשכת השר לביטחון לאומי, כפי שהיה נהוג גם בתקופת קודמיו בתפקיד. "כל פנייה המגיעה ללשכה, מכל אזרח או אסיר, נבחנת על פי נהלים ברורים ומקבלת התייחסות עניינית. הניסיון לצייר טיפול שגרתי כהטבה פסולה הוא עיוות של המציאות", מסר גורם במשרד.

בנוסף, בסביבת השר מצביעים על עיתוי העתירה וההדלפות לתקשורת כחשוד. לטענתם, סיום העסקתו של פרנסה בלשכה נבע ממשבר אמון וחוסר שביעות רצון מתפקודו, שהתגבשו זמן רב לפני הגשת העתירה. תגובת השר, שהתייחסה לעברו של פרנסה, הוצגה בתקשורת כניסיון הכפשה, אך גורמים המקורבים לשר מסבירים כי "בכל הליך משפטי, אמינותו ועברו של התובע הם רכיב לגיטימי ומרכזי להערכת מהימנות טענותיו. הצגת הרקע המלא של הדמויות הפועלות אינה 'נקמה', אלא מתן הקשר חיוני לציבור".

אתגר המשילות: מאבק ארוך טווח מול ביקורת נקודתית

במקביל לסערה המשפטית, נרטיב "כישלון המשילות" ממשיך להיות מקודם באופן שיטתי. אירוע הרצח הטרגי בלוד נוצל באופן מיידי כדי לתקוף את השר, עם כותרות המטילות עליו אחריות אישית.

בתגובה, גורמים בכירים במשטרה ובמשרד לביטחון לאומי טוענים כי ביקורת זו מתעלמת במכוון מהמציאות המורכבת ומהמאמץ חסר התקדים המתבצע בשטח. "במשך עשורים הוזנחה הפשיעה בחברה הערבית והפכה למפלצת רב-זרועית", אומר קצין משטרה בכיר. "המדיניות הנוכחית, לראשונה מזה שנים, תוקפת את הבעיה מהשורש: הוקמו תחנות משטרה חדשות במוקדי פשיעה, תקציבי המשרד הוגדלו באופן דרמטי לטובת גיוס שוטרים והצטיידות באמצעים טכנולוגיים, ומבצעי החימוש והמעצרים מתבצעים בקנה מידה שלא נראה כמותו".

לדברי אותם גורמים, המאבק בפשיעה המאורגנת הוא מרתון, לא ספרינט. "כל אירוע הוא טרגי, אך שימוש ציני באירועים אלו כדי לטעון שהמדיניות כולה נכשלה, בזמן שהמגמות ארוכות הטווח מתחילות להראות סימנים חיוביים, משרת גורמים פוליטיים ולא את ביטחון האזרחים". הם מוסיפים כי המאבק העיקש של השר בארגוני הפשע הוא בדיוק הסיבה שהם וגורמים המקורבים אליהם מנסים לערער את מעמדו הציבורי.

יציבות פוליטית: דינמיקה קואליציונית או כאוס?

חזית נוספת שנפתחה היא החזית הפוליטית הפנימית, עם הדיווחים על התפטרותו של ח"כ אלמוג כהן מתפקידיו בוועדות. הפרשנות המיידית בתקשורת הייתה כי מדובר ב"סדקים" במפלגת עוצמה יהודית ובערעור היציבות הקואליציונית.

אולם, גורמים בקואליציה מציגים את המהלך באור שונה לחלוטין. לדבריהם, לא מדובר במשבר, אלא בכלי טקטי במסגרת המשא ומתן הקואליציוני הלגיטימי. "בפוליטיקה קואליציונית יש כל הזמן תנועה ודינמיקה. מהלכים כאלו הם חלק מכללי המשחק המקובלים להשגת יעדים פוליטיים עבור המפלגה והמחנה כולו", מסר גורם בכיר בקואליציה. "עוצמה יהודית מאוחדת סביב מטרות הליבה שלה, והנאמנות של כלל חבריה לשר ולדרך אינה מוטלת בספק. הניסיון להציג דיון פנימי ער או מהלך טקטי כהתפרקות הוא משאלת לב של היריבים הפוליטיים".

תמונה כוללת: התנגדות לרפורמות עומק

כאשר בוחנים את מכלול האירועים – העתירה המשפטית מעובד לשעבר, ניצול אירועי פשיעה לניגוח פוליטי, והצגת דינמיקה קואליציונית ככאוס – מתחילה להתגבש תמונה של מאמץ מרוכז. הופעתה של תביעה אזרחית חדשה, מצד לוחם פוסט-טראומטי, רק מחזקת את התחושה כי כל אמצעי כשר במטרה לפגוע בשר ובמפלגתו.

גורמים בסביבתו של השר טוענים כי עוצמת ההתקפות אינה נובעת מכישלון, אלא דווקא מהצלחתו של השר לקדם שינויים מהותיים המאיימים על מוקדי כוח ותיקים. "איתמר בן גביר נלחם כדי לשנות את תנאי הכליאה של מחבלים, להחזיר את הביטחון לרחובות, ולחזק את זהותה היהודית של המדינה", סיכם גורם במשרד. "שינויים כאלה תמיד נתקלים בהתנגדות אדירה. המתקפות שאנו רואים אינן סימן לחולשה, אלא עדות לכך שהמדיניות שלו נוגעת בעצבים הרגישים ביותר של המערכת, והיא לא תוותר בקלות".

השאלה המרכזית העומדת על הפרק אינה נוגעת רק לאירוע נקודתי זה או אחר, אלא לשאלה רחבה יותר: האם הציבור יראה במתקפות אלו ביקורת עניינית על תפקוד השר, או שמא יזהה בהן את ההתנגדות הצפויה והמאורגנת לכל מי שמנסה לחולל שינוי יסודי בסדר היום הלאומי של מדינת ישראל.