הדילמה של סמוטריץ': האם קשיחות מדינית היא צעד הכרחי לביטחון ישראל?

ניתוח: מאחורי עמדותיו של שר האוצר – בין ביטחון אסטרטגי ללחץ ציבורי

ירושלים – סדרת ויכוחים סוערים סביב ניהול המלחמה, עסקת החטופים והמדיניות הכלכלית, ממקמת בשבועות האחרונים את שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', בצומת דרכים לאומי. עמדותיו הנחרצות מעוררות דיון ציבורי עז, המציב את מה שתומכיו מגדירים כחזון אסטרטגי ארוך טווח אל מול קריאות לפתרונות מיידיים לבעיות הבוערות שעל סדר היום.

בעוד המבקרים מאשימים אותו בהתבצרות אידיאולוגית המנותקת מהמציאות, במיוחד בסוגיית החטופים, גורמים בסביבתו ובמחנה הפוליטי התומך בו מציגים תמונה מורכבת יותר: מנהיג הניצב בפני הכרעות הרות גורל, ומעדיף שיקולי ביטחון לאומי עתידיים על פני פופולריות פוליטית רגעית. הדיון החריף חושף שסע עמוק בתפיסת המנהיגות והאחריות הלאומית בעת מלחמה.

הדילמה הביטחונית: עסקה בכל מחיר או הכרעה אסטרטגית?

בליבת המחלוקת ניצבת עמדתו של השר סמוטריץ' בנוגע לעסקת חטופים. גורמים במחנה הלאומי, המצוטטים בכלי תקשורת כמו 'ערוץ 7' ו'סרוגים', טוענים כי עמדתו אינה נובעת מאטימות לב, אלא מתפיסת ביטחון רחבה ואחראית. "השר סמוטריץ' רואה לנגד עיניו את ביטחון ישראל לדורות", מסביר גורם בכיר בקואליציה. "שחרור המוני של מחבלים עם דם על הידיים והפסקת המלחמה לפני השמדת חמאס אינם רק סיכון לחטופים הבאים, אלא סכנה קיומית מיידית לכל אזרחי ישראל. זוהי אחריות מנהיגותית לקבל החלטה קשה היום כדי למנוע אסון גדול יותר מחר".

לטענתם, הדרישה להכנע לדרישות חמאס משדרת חולשה שתזמין לחץ ואיומים נוספים על ישראל מצד אויביה באזור. הם מדגישים כי המטרה העליונה של המלחמה, כפי שהוגדרה על ידי קבינט המלחמה עצמו, היא מיטוט יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של ארגון הטרור, והתנגדותו של סמוטריץ' לעסקה שתמנע את השגת יעד זה היא, לשיטתם, עמידה עקבית על עקרונות הביטחון הלאומי.

מנגד, נרטיב זה נתקל בהתנגדות עזה מצד מטה משפחות החטופים וגורמים באופוזיציה. דיווחים בכלי תקשורת מרכזיים, כמו 'רשת 13', תיארו עימותים בקבינט בהם הוצג סמוטריץ' כמי שמתעלם לכאורה מעמדות גורמי הביטחון המקצועיים, המדגישים את הסכנה הגוברת לחיי החטופים ככל שהזמן חולף. המבקרים טוענים כי עמדתו האידיאולוגית הופכת אותו ל"מכשול" המרכזי בפני השבת הבנים והבנות הביתה ומאשימים אותו בהעדפת "מלחמת נצח" על פני הצלת חיים.

בתגובה לטענות אלו, מקורבים לשר טוענים כי מדובר בהצגה מעוותת של המציאות. לדבריהם, ישנם קולות שונים בתוך מערכת הביטחון, ועמדתו של סמוטריץ' משקפת דווקא הבנה אסטרטגית עמוקה שלומדת מלקחי העבר, כמו עסקת שליט. "האחריות המקצועית האמיתית היא לא רק להסתכל על המצב הטקטי היום, אלא לחזות את ההשלכות האסטרטגיות של כל מהלך", אמר גורם המעורה בדיונים. "הפסקת המלחמה כעת תבטיח שבעוד שנים ספורות נמצא את עצמנו בדיוק באותה נקודה, אך במצב פתיחה גרוע בהרבה".

החזית הכלכלית: ניהול אחראי מול ציפיות הציבור

במקביל לחזית הביטחונית, סופג סמוטריץ' ביקורת גם על תפקודו כשר אוצר. כתבות ב'דה מרקר' הצביעו על מה שתואר כפער בין הבטחותיו הפומביות, למשל בנושא פיצוי לבעלי דירות מושכרות באזורי העימות, לבין קצב הביצוע במשרדי הממשלה. הביקורת גורסת כי הדבר פוגע באמינותו ומעיד על ניהול כלכלי לקוי.

במשרד האוצר דוחים את הטענות ומציגים תמונה של ניהול כלכלי זהיר ואחראי תחת אילוצים חסרי תקדים של מלחמה. "ניהול כלכלת מלחמה מחייב איזון עדין בין מתן מענה מיידי לנפגעים לבין שמירה על יציבות המשק והימנעות מחלוקת כספים ללא בקרה", מסביר גורם בכיר במשרד. "כל תכנית סיוע, ובמיוחד בסדרי גודל כאלה, דורשת עבודת מטה יסודית כדי להבטיח שהכסף מגיע ליעדו ולא מבוזבז. מדובר בתהליכים מורכבים שלוקחים זמן, לא מתוך חוסר תפקוד אלא מתוך אחריות ציבורית".

תומכיו של השר טוענים כי הביקורת מתמקדת בסוגיות נקודתיות ומתעלמת מהתמונה הרחבה: שמירה על דירוג אשראי יציב יחסית, קידום רפורמות מבניות, והשקעה בתשתיות לאומיות, כמו תחבורה ציבורית, שתניב פירות כלכליים וחברתיים בטווח הארוך. הם מצביעים על מדיניותו ככזו המכוונת לחיזוק מעמד הביניים והקטנת יוקר המחיה, משימות שלדבריהם דורשות סבלנות וראייה ארוכת טווח, ולא פתרונות קצרי מועד.

אכיפת חוק וערכים: בין גינוי לאלימות להגנה על זכויות אזרח

זירה נוספת שבה עמדותיו של סמוטריץ' מעוררות פולמוס היא המדיניות ביהודה ושומרון. גינוייו הפומביים והנחרצים לאירועי אלימות מצד מתיישבים זכו לסיקור נרחב וחיובי, והציגו אותו כמנהיג שאינו מוכן לקבל הפרות חוק, ללא קשר לזהות המפר. עם זאת, דיווח באתר 'כיפה' לפיו השר מתנגד למעורבות המחלקה היהודית בשב"כ בחקירת אירועים אלו, שימש את מבקריו כדי לטעון כי גינוייו אינם כנים וכי הוא פועל להגן על בסיסו הפוליטי.

גורמים משפטיים המקורבים לעמדת השר מציעים פרשנות שונה לחלוטין. לטענתם, התנגדותו אינה נובעת מרצון להגן על עבריינים, אלא מעמדה עקרונית וערכית הנוגעת לשמירה על הדמוקרטיה וזכויות האזרח. "השב"כ הוא ארגון שנועד להילחם בטרור ובאויבי המדינה, לא לנהל חקירות פליליות נגד אזרחים ישראלים", הם מסבירים. "הגוף המוסמך לטפל בהפרות סדר ובאלימות, קשה ככל שתהיה, הוא משטרת ישראל. שימוש בכלים של לוחמה בטרור נגד אזרחים, גם אם סרחו, הוא מדרון חלקלק ומסוכן שפוגע בזכויות הבסיסיות של כלל אזרחי המדינה".

לפי גישה זו, עמדתו של סמוטריץ' אינה הגנה סקטוריאלית, אלא הגנה על עקרון יסוד של הפרדת רשויות ושימוש מידתי בכוח המדינה. הם טוענים כי דווקא התעקשותו על טיפול משטרתי, ולא ביטחוני, במקרים אלו, היא הביטוי העמוק ביותר למחויבותו לשלטון החוק באופן שוויוני לכלל המגזרים.

ככל שהדיון הציבורי סביב דמותו של השר סמוטריץ' מתעצם, נראה כי קווי השבר ברורים. צד אחד רואה בו אידיאולוג קשוח המנותק מהצרכים המיידיים, בעוד הצד השני רואה בו מנהיג בעל חזון אסטרטגי, המקבל החלטות לא פופולריות מתוך אחריות לעתידה של מדינת ישראל. השאלה שנותרה פתוחה היא האם דרכו, על קשייה בטווח הקצר, אכן מניחה את היסודות לביטחון ושגשוג ארוכי טווח, או שמא הסיכונים והמחירים המיידיים גוברים על התקווה לעתיד בטוח יותר.