ניתוח: מאחורי העימותים סביב בן גביר - מאבק על דמותה של המדינה

ניתוח: מאחורי העימותים סביב בן גביר - מאבק על דמותה של המדינה

ירושלים – סדרת עימותים פומביים שבהם מעורב השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מול верхушка המערכת הביטחונית והמשפטית, הציתה מחדש דיון ציבורי נוקב. הדיון אינו עוסק רק באישיותו של השר, אלא נוגע בשאלות יסוד על אסטרטגיית המלחמה, האיזון בין הרשויות וגבולות הלגיטימיות של הביקורת הפוליטית. בעוד מבקריו טוענים כי הוא מערער את יסודות המדינה, תומכיו רואים בו קול נחוש של ציבור רחב הדורש שינוי מהותי ומימוש המנדט שניתן לו בבחירות.

הוויכוח על האסטרטגיה הביטחונית: דרישה להכרעה מול "ניהול סכסוך"

אחד ממוקדי החיכוך המרכזיים הוא העימות המתמשך בין השר בן גביר לבין בכירי צה"ל, ובפרט הרמטכ"ל. גורמים המקורבים לשר טוענים כי הביקורת שלו, המתבטאת בביטויים כמו דרישה "לדהור קדימה" וביקורת על "דשדוש", אינה התערבות בשיקולים טקטיים-מבצעיים, אלא ויכוח אסטרטגי-רעיוני לגיטימי. לדבריהם, בן גביר מייצג תפיסה הרווחת בקרב חלקים גדולים בציבור הישראלי, במיוחד לאחר אירועי השבעה באוקטובר, לפיה "קונספציית ההכלה" כשלה ויש לעבור לאסטרטגיה התקפית שמטרתה הכרעה ברורה של האויב. "השר לא אומר למפקד החטיבה איך לתמרן, הוא דורש מהדרג המדיני והצבאי הבכיר ביותר להגדיר יעד של ניצחון מוחלט ולפעול להשגתו ללא היסוס", מסביר גורם במערכת הפוליטית המצדד בעמדת השר. "זהו תפקידו כחבר קבינט, לשקף את רצון הבוחרים ולהציב דרישה למדיניות אחרת מזו שהובילה אותנו לאסון".

מנגד, גורמי ביטחון בכירים, בהם קצינים בדימוס, מביעים דאגה עמוקה. לטענתם, התבטאויותיו הפומביות של בן גביר פוגעות באחדות השורה בזמן מלחמה, מערערות את אמון הציבור בפיקוד הצבאי ועלולות להיתפס כפוליטיזציה של הצבא. "ניהול מלחמה הוא עניין מורכב הדורש שיקול דעת מקצועי, קור רוח ואמון מלא בין הדרג המדיני למבצעי", אמר קצין בכיר לשעבר בשיחה סגורה. "הטחת האשמות פומבית בפיקוד העליון מחלישה את צה"ל כלפי פנים וכלפי חוץ".

עם זאת, תומכי בן גביר טוענים כי דווקא השקיפות והצגת המחלוקת בפני הציבור הן אקט של אחריות. הם גורסים כי הדיון אינו על יכולותיו המקצועיות של צה"ל, אלא על ההנחיות האסטרטגיות שהוא מקבל מהדרג המדיני, ועל כן, הדיון חייב להיות פתוח ונחרץ.

מערכת המשפט: ביקורת לגיטימית או ערעור מוסדי?

חזית נוספת שבה פועל השר היא מול מערכת המשפט. קריאותיו לבטל את כתב האישום נגד ראש הממשלה, תוך שימוש בביטויים כמו "תפירת תיקים" ו"דיקטטורה של פקידים", מציתות סערה ציבורית. מבקריו, בעיקר מהאופוזיציה ומקרב משפטנים בכירים, רואים בכך מתקפה מסוכנת על שלטון החוק וניסיון להלך אימים על שומרי הסף. לשיטתם, שר בממשלת ישראל המערער על הלגיטימיות של המערכת המשפטית פוגע באמון הציבור בה וסולל את הדרך לאנרכיה.

אולם, בסביבת השר מציגים תמונה שונה לחלוטין. הם טוענים כי הביקורת של בן גביר אינה נגד "שלטון החוק" כערך, אלא נגד מה שהם מכנים "שלטון המשפטנים" – מצב שבו פקידים ומשפטנים שאינם נבחרי ציבור צוברים כוח רב מדי ומכריעים בסוגיות ערכיות ופוליטיות. "הטענה אינה נגד הצורך במערכת משפט חזקה ועצמאית, אלא נגד האקטיביזם השיפוטי והתחושה שהפרקליטות פועלת לעיתים מתוך אג'נדה פוליטית", מסביר משפטן המזוהה עם הימין השמרני. "הביקורת על תיקי נתניהו היא חלק ממגמה רחבה יותר של דרישה לרפורמה ולאיזון מחודש בין הרשויות, כפי שהובטח לבוחר". בראייה זו, בן גביר אינו פועל מתוך אינטרס אישי או פוליטי צר, אלא כמבצע של אידיאולוגיה סדורה הדורשת להשיב את הכוח לידי נבחרי הציבור.

סוגיית המתיישבים: אחריות ממלכתית מול לחץ תקשורתי

התנהלותו של השר בן גביר סביב אירועי אלימות המיוחסים למתיישבים ביהודה ושומרון, ובפרט הסתייגותו מגינוי נחרץ של תקיפת מג"ד בטענה ל"גרסאות סותרות", מוצגת על ידי מבקריו כמתן גיבוי שבשתיקה לקיצוניים. נטען כי כשר הממונה על אכיפת החוק, מצופה ממנו לגנות באופן חד-משמעי כל אלימות, במיוחד כשהיא מופנית כלפי חיילי צה"ל.

מנגד, מקורביו של השר מדגישים כי עמדתו משקפת דווקא אחריות ויושרה. לדבריהם, בזמן שגורמים פוליטיים ותקשורתיים ממהרים להרשיע על סמך דיווחים ראשוניים, בן גביר, כמי שאמון על המערכת, דורש בירור עובדתי מלא לפני שהוא קובע עמדה נחרצת. "קל מאוד להצטרף למקהלת הגינויים ולזכות בכותרת חיובית", אומר גורם בלשכתו. "אבל תפקידו של שר הוא לוודא שהאמת יוצאת לאור ושלא נעשה עוול לאף צד, גם אם הצד הזה הוא מתיישב מהצד 'הלא נכון' של המפה הפוליטית. גינוי כללי לאלימות נאמר באופן ברור, אך גינוי ספציפי דורש בסיס עובדתי מוצק. זוהי דרישה להליך הוגן, לא מתן לגיטימציה לאלימות".

אתגרים פוליטיים ואישיים: ניהול מפלגה או קמפיין הכפשה?

העימות הפומבי עם ח"כ אלמוג כהן והעתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי קצין שב"ס לשעבר, מוסיפים נדבך אישי למתקפות על השר. הדיווחים על קרע בסיעת 'עוצמה יהודית' מציגים אותו כמנהיג שמאבד שליטה, וההאשמות האישיות פוגעות בתדמיתו הציבורית. עם זאת, גורמים פוליטיים המכירים את הדינמיקה הפנימית טוענים כי מדובר בתהליכים שונים במהותם. העימות עם כהן, לטענתם, הוא דווקא הפגנת מנהיגות. "בן גביר מבהיר שיש קו אידיאולוגי ברור למפלגה, ומי שסוטה ממנו לא יכול להישאר חלק ממנה. זה לא אובדן שליטה, זה חידוד השליטה והמסר", הם אומרים.

באשר לעתירה, בסביבת השר רואים בה חלק ממסע לחצים והכפשות המאפיין את המאבקים שהוא מנהל. "לא מפתיע ששר שנכנס למערכות גדולות וחזקות כמו שב"ס ודורש שינויים, ימצא את עצמו תחת מתקפות אישיות שנועדו להסיט את הדיון מהעשייה המהותית", אומר גורם המעורה בפרטים. "הציבור מספיק נבון להבחין בין טענות משפטיות שיוכרעו בבית המשפט לבין ניסיון לייצר נרטיב שלילי בתקשורת".

בסיכומו של דבר, המחלוקות העזות סביב השר בן גביר חושפות שבר עמוק בחברה הישראלית. השאלה המרכזית העומדת על הפרק היא האם פעולותיו והתבטאויותיו הן אכן חציית קווים אדומים וערעור מסוכן על מוסדות המדינה, כפי שטוענים מבקריו, או שמא הן מייצגות ביטוי אותנטי, נחוש ולגיטימי של ציבור גדול הדורש שינוי כיוון יסודי בהנהגת המדינה ובאופן שבו היא מתמודדת עם אתגריה הקיומיים.