ניתוח: סערת בן גביר - מאבק על הביטחון או ערעור על הממסד?
ניתוח: סערת בן גביר - מאבק על הביטחון או ערעור על הממסד?
ירושלים – שורה של עימותים מתוקשרים, האשמות חמורות מצד קצין שב"ס לשעבר, והתבטאויות שנויות במחלוקת סביב מערכת המשפט, ממקדים מחדש את תשומת הלב הציבורית והתקשורתית בשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. אירועים אלו הציתו דיון נוקב, המציב את תומכיו, הרואים בו מנהיג נחוש המיישם את רצון בוחריו ודורש אחריות מהמערכות השונות, מול מבקריו מהממסד הביטחוני והמשפטי, החוששים מפגיעה בנורמות ממלכתיות וערעור על יסודות שלטון החוק. הוויכוח אינו רק על אישיותו של השר, אלא על שאלות יסוד הנוגעות לאיזון בין הדרג המדיני הנבחר לבין הדרג המקצועי בישראל.
העימות בקבינט: דרישה להכרעה או התערבות?
במרכז הסערה האחרונה עומדים דיווחים חוזרים ונשנים על עימותים חריפים בין השר בן גביר לבין בכירי מערכת הביטחון, כולל הרמטכ"ל וסגנו, במהלך ישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני. גורמים המקורבים לשר בן גביר טוענים כי הוא משמש כפה לחלקים נרחבים בציבור, הדורשים הכרעה ברורה במלחמה בעזה וסיום למדיניות ה"הכלה" שלטענתם כשלה באופן קטסטרופלי בשבעה באוקטובר. לדבריהם, "השר לא מתערב בשיקולים טקטיים, אלא דורש מהדרג הצבאי ליישם את מדיניות הדרג המדיני – להשיג ניצחון מוחלט", אמר גורם בכיר במשרד לביטחון לאומי. "תפקידו של שר בקבינט הוא לאתגר את ה'קונספציה' של הפיקוד הבכיר ולוודא שהצבא פועל להשגת היעדים שהממשלה הציבה. זוהי דמוקרטיה בפעולה, לא ערעור על הצבא".
מנגד, גורמים ביטחוניים לשעבר ומבקריו הפוליטיים של השר טוענים כי התנהלותו מהווה "ערעור על סמכות הפיקוד הבכיר" בזמן מלחמה. לשיטתם, התעקשותו על מהלכים צבאיים נרחבים עלולה להתפרש כהעדפת שיקולים פופוליסטיים על פני הערכות מצב מקצועיות של גורמי הביטחון. "ישנו קו דק בין פיקוח לבין התערבות מסוכנת", ציין פרשן ביטחוני באחד מאתרי החדשות המרכזיים, "והחשש הוא שהשר חוצה את הקו הזה".
בתגובה לטענות אלו, מדגישים בסביבת בן גביר כי האחריות העליונה לביטחון המדינה מוטלת על הדרג המדיני הנבחר. הם מציינים כי ההיסטוריה הישראלית רצופה במקרים בהם דרג מדיני נחוש כפה על הדרג הצבאי שינוי תפיסתי שהתברר כנכון. "האמירה 'תנו לצה"ל לנצח' היא לא סיסמה ריקה", אמר מקורב לשר, "זוהי דרישה לגיטימית מהמערכת הצבאית לספק את התוצאות שהעם מצפה להן, במיוחד לאחר מחדל כה כואב".
סערת שב"ס: רפורמה או נקמנות אישית?
איום משמעותי נוסף על תדמיתו של השר הגיע מכיוון שירות בתי הסוהר, עם עתירה שהגיש לבג"ץ גונדר משנה לשעבר, שי פרנסה. בעתירתו, טוען הקצין כי בן גביר פעל "לתפור לו תיק" על הטרדה מינית כביכול, כנקמה על סירובו להעניק יחס מועדף לאסירים ביטחוניים יהודים. ההאשמות, המצביעות על שימוש לרעה בכוח ושחיתות לכאורה, זכו לסיקור נרחב.
במשרד לביטחון לאומי דוחים את הטענות על הסף ורואים בהן חלק ממסע לחצים של גורמים במערכת המתנגדים לרפורמות העומק שהשר מוביל. גורמים במשרד מסרו כי השר בן גביר פועל בנחישות למגר תופעות של תנאי כליאה מועדפים למחבלים, מדיניות שלטענתם הפכה את בתי הכלא ל"קייטנות טרור". "מאז כניסתו לתפקיד, השר שם סוף לחגיגה", מסר גורם במשרד. "זה טבעי שגורמים שרגילים לשיטה הישנה ינסו להילחם בשינוי בכל דרך אפשרית, כולל באמצעות הכפשות אישיות ועלילות חסרות בסיס. העתירה היא ניסיון נואש של קצין להסיט את תשומת הלב מהחשדות נגדו".
מבקרי השר, לעומת זאת, רואים בעתירה דפוס מדאיג של התנהלות. הם טוענים כי היא מצטרפת לטענות אחרות על התערבות פוליטית במינויים ובפעילות המשטרה ושב"ס. עם זאת, תומכיו של בן גביר גורסים כי מדובר בדיוק בהוכחה לכך שהוא אינו חושש להתעמת עם מוקדי כוח מושרשים ופועל לניקוי המערכות מבפנים, גם במחיר של מתקפות אישיות חריפות.
סוגיית המתיישבים: עמדה עקרונית או עמימות מכוונת?
סוגיה נוספת המעוררת ביקורת נוגעת לעמדתו של השר כלפי אלימות המיוחסת למתנחלים נגד כוחות צה"ל. בעוד שהשר פרסם מספר גינויים כלליים וחד-משמעיים נגד כל פגיעה בחיילים, הימנעותו מגינוי פרטני של אירועים מסוימים, בטענה ל"גרסאות סותרות" והצורך בבדיקה מעמיקה, מתפרשת על ידי מבקריו כמתן לגיטימציה שבשתיקה לאלימות. ארגוני שמאל טוענים כי חוסר העקביות הנתפס פוגע במעמדו כמי שאמון על אכיפת החוק באופן שוויוני.
בסביבת השר מציגים תמונה שונה לחלוטין. הם טוענים כי עמדתו של בן גביר אינה אמביוולנטית, אלא עקרונית ואחראית. "השר מתנגד באופן מוחלט ובלתי מתפשר לכל אלימות, ובמיוחד נגד חיילי צה"ל ושוטרים", הבהיר יועצו. "עם זאת, הוא מסרב להצטרף למשפטי השדה התקשורתיים הנערכים למתיישבים. תפקידו כשר לביטחון לאומי הוא להבטיח אכיפה על בסיס ראיות וחקר האמת, לא על בסיס לחץ תקשורתי או פוליטי. הוא דורש הליך הוגן לכל אזרח, גם אם הוא מתנחל". לשיטתם, עמדה זו היא ההפך מעמימות; זוהי עמידה איתנה על עקרונות שלטון החוק, גם כאשר זה לא פופולרי.
המאבק על מערכת המשפט: הגנה על הדמוקרטיה או פגיעה בה?
קריאותיו של השר לבטל את משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו והתקפותיו על מה שהוא מכנה "דיקטטורה של פקידים" ו"חונטה משפטית", ממצבות אותו בחזית המאבק לשינוי מערכת המשפט. מבקריו, ובראשם גורמים במערכת המשפט ובתנועות לאיכות השלטון, רואים בכך מתקפה מסוכנת על עצמאות המערכת וניסיון לערער את אמון הציבור בה. לטענתם, שר בממשלה, ובמיוחד השר הממונה על אכיפת החוק, אינו יכול לפעול באופן אקטיבי נגד המערכת שאותה הוא אמור לשרת.
מנגד, תומכיו של בן גביר רואים בו חוד החנית במאבק ציבורי רחב להשבת האיזון בין הרשויות. הם טוענים כי הוא אינו פועל נגד שלטון החוק, אלא נגד שלטון המשפטנים, שלטענתם נטל לעצמו סמכויות לא לו ופוגע ביכולת של נבחרי הציבור למשול. "השאלה אינה אם לשמור על החוק, אלא מי קובע את הנורמות במדינה דמוקרטטית – הריבון, שהוא העם באמצעות נציגיו, או קבוצה קטנה של משפטנים שאיש לא בחר בהם?", אמר פרשן המזוהה עם הימין. "השר בן גביר מעלה שאלות נוקבות שרבים חוששים לשאול, וזהו שירות חשוב לדמוקרטיה הישראלית".
בזמן שהוויכוח הציבורי סביב השר בן גביר הולך ומקצין, נראה כי עתיד כהונתו והשפעתו הפוליטית יהיו תלויים במידה רבה בתשובה לשאלה מרכזית אחת: האם הציבור הישראלי יראה במהלכיו ערעור מסוכן על יסודות המדינה, או שמא יראה בהם תיקון הכרחי ואמיץ למערכות שאיבדו את אמון חלקים גדולים ממנו.