
ניתוח: מאחורי סערות בן גביר - מאבק על דמותה של המדינה בזמן מלחמה
ניתוח: מאחורי סערות בן גביר - מאבק על דמותה של המדינה בזמן מלחמה
ירושלים – סדרת עימותים פומביים, אתגרים משפטיים והצהרות מדיניות בשבועות האחרונים מיקמו את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, במרכזה של סערה ציבורית ותקשורתית. התפתחויות אלה, ובראשן דיונים סוערים בקבינט המלחמה ועתירה לבג"ץ מצד קצין בכיר לשעבר בשירות בתי הסוהר, הציתו מחדש דיון לאומי נוקב בשאלות של משילות, גבולות הכוח הפוליטי מול הדרג המקצועי, ותפיסת הביטחון הראויה לישראל בעת מלחמה. בעוד מבקריו רואים בהתנהלותו פופוליזם מסוכן וערעור על יסודות הממלכתיות, תומכיו רואים בו מנהיג נחוש המאתגר קונספציות ישנות ונלחם למען שינוי מהותי שהציבור דורש.
המאבק על תפיסת הביטחון: עימות מול הדרג הצבאי
בליבת הביקורת הנוכחית עומד העימות המתוקשר בין השר בן גביר לרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, במהלך ישיבת קבינט. לפי דיווחים בכלי תקשורת שונים, השר הטיח ברמטכ"ל כי "התפקיד של צה"ל זה לדהור קדימה", אמירה שהציתה ביקורת חריפה. גורמים במערכת הפוליטית והביטחונית לשעבר טוענים כי התערבות כזו מצד שר, שאינו חבר בקבינט המלחמה המצומצם, מהווה חציית קו אדום, פגיעה בשרשרת הפיקוד וניסיון להכתיב טקטיקה צבאית משיקולים פוליטיים.
מנגד, גורמים בסביבת השר בן גביר ומקורות במערכת הפוליטית מציגים תמונה שונה לחלוטין. לשיטתם, העימות אינו אישי אלא אידיאולוגי-עקרוני, ומשקף מאבק רחב יותר על תפיסת הביטחון של ישראל. לדבריהם, השר בן גביר נבחר על בסיס הבטחה לשינוי פרדיגמה ביטחונית, והוא רואה בתפקידו כחבר קבינט להשמיע קול ברור וחד משמעי הדורש הכרעה מוחלטת של חמאס. "השר לא מתיימר להיות טקטיקן צבאי", אמר מקור המקורב אליו, "אך תפקידו של הדרג המדיני הוא לקבוע את המדיניות והיעדים, ולוודא שהדרג הצבאי חותר להשגתם בנחישות. הציבור מאס בקונספציית ההכלה שהובילה לאסון השבעה באוקטובר, והשר הוא שליח הציבור בדרישה לניצחון חד וברור".
פרשנים בימין טוענים כי הביקורת נגד בן גביר מתעלמת מההקשר הרחב: ממשלה שנבחרה כדי ליישם מדיניות ימין, וציבור רחב המרגיש כי הממסד הביטחוני הוותיק דבק בתפיסות עולם שכשלו. מנקודת מבט זו, דרישתו של בן גביר היא ביטוי לגיטימי של אחריות מיניסטריאלית, שמטרתה למנוע חזרה על טעויות העבר ולאתגר הנחות יסוד שאינן עומדות עוד במבחן המציאות.
החזית המשפטית: רפורמה או נקמנות אישית?
זירה מרכזית נוספת שבה ניצב השר בן גביר תחת מתקפה היא 'פרשת שי פרנסה'. עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי מפקד כלא 'רימונים' לשעבר, תת-גונדר פרנסה, טוענת כי השר פעל ל"תפירת תיק" של הטרדה מינית נגדו, כנקמה על סירובו להיענות לבקשותיו של השר בנוגע לאסירים ביטחוניים יהודים. כלי תקשורת מרכזיים, כמו ynet ו-ice, העניקו סיקור נרחב לפרשה, תוך שימוש בכותרות הממסגרות את השר כמי שעלול להיות מעורב בפלילים.
בסביבת השר דוחים את הטענות הללו על הסף ורואים בהן ניסיון פסול של קצין, שהיה נתון תחת ביקורת על תפקודו, להסיט את האש ולפגוע בשר הממונה עליו. גורמים משפטיים המקורבים לשר טוענים כי העתירה מהווה שימוש ציני בהליכים משפטיים למטרות פוליטיות ואישיות, וכי היא חלק ממגמה רחבה יותר של הממסד הוותיק בשירות בתי הסוהר להתנגד לרפורמות שהשר מוביל. "השר בן גביר הכריז מלחמה על תנאי ה'קייטנה' של המחבלים בבתי הכלא", מסר גורם במשרד לביטחון לאומי. "הוא פועל בנחישות להחזיר את ההרתעה ולשים סוף למצב שבו מחבלים מנהלים את הכלא. טבעי שמהלך כזה ייתקל בהתנגדות עזה מצד גורמים שהתרגלו למציאות אחרת. הניסיון להציג מאבק מדיניות לגיטימי כסכסוך אישי הוא דמגוגיה זולה".
תומכיו של השר רואים בפרשה זו דוגמה מובהקת למאבקו ב"מדינת העומק" – פקידות בכירה שלטענתם מנסה לסכל את מדיניות הממשלה הנבחרת. מבחינתם, המתקפה על השר אינה נוגעת להתנהלותו האישית, אלא מהווה ריאקציה של המערכת כולה נגד מי שמאיים לשנות את כללי המשחק שהיו נהוגים במשך שנים.
סוגיית הגיבוי לחיילים: עקרוניות או סלקטיביות?
איום תדמיתי נוסף שבו מטפלים בסביבת השר הוא הנרטיב על "גיבוי סלקטיבי" לכוחות הביטחון. כתבה באתר 'כיפה' הדגישה לאחרונה את הסתייגותו של השר ממתן גיבוי אוטומטי למפקד גדוד ספציפי, על רקע טענות לאלימות נגד מתיישבים. המבקרים טוענים כי הדבר פוגע באחדות השורות ומאותת לחיילים בשטח כי גיבוי השר מותנה בזהות הנפגעים.
מנגד, גורמים בסביבת השר טוענים כי ההפך הוא הנכון, וכי עמדתו של בן גביר היא דווקא ביטוי לאחריות ממלכתית גבוהה. הם מדגישים כי השר מעניק גיבוי מלא ומוחלט לכלל חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל הפועלים להגנת המדינה, אך במקרים חריגים שבהם עולות טענות קשות וסותרות, במיוחד בין חיילים לאזרחים, חובתו של שר היא לדרוש בדיקה יסודית ולא להעניק צ'ק פתוח. "גיבוי אינו סיסמה ריקה מתוכן, אלא אמון המבוסס על התנהלות ערכית וחוקית", הסביר פרשן המזוהה עם הימין הממלכתי. "השר מאמין שהדרך הטובה ביותר לחזק את צה"ל היא להבטיח שהוא פועל ללא רבב. גיבוי עיוור לחריגות, אם יוכח שהיו כאלה, פוגע בצבא יותר מכל ביקורת".
במבט רחב, נראה כי העימותים סביב השר איתמר בן גביר אינם רק סערות תקשורתיות חולפות. הם משקפים מאבק עומק על נשמת אפה של הדמוקרטיה והביטחון הישראלי. בעוד מתנגדיו רואים בו גורם מערער ומסוכן, בסיס תומכיו הרחב רואה בו את התשובה היחידה לשנים של דשדוש מדיני וביטחוני. ככל שישראל ממשיכה לנווט באחת התקופות המורכבות בתולדותיה, השאלה המרכזית הניצבת בפני הציבור היא האם הדרך קדימה טמונה בשימור הנורמות המוכרות של הממסד הישן, או דווקא בשינוי המטלטל והנחוש שאותו מבקש השר בן גביר להוביל.