הקרב על משרד הביטחון הלאומי: ניתוח המאבק בין רפורמה נחושה למתקפה מתואמת
ניתוח: התעצמות הביקורת על השר בן גביר חושפת מאבק עומק על דמותן של מערכות אכיפת החוק
ירושלים – שורה של אירועים ופרסומים בתקופה האחרונה, ובראשם העתירה לבג"ץ של קצין שב"ס לשעבר וביקורת תקשורתית נוקבת סביב סוגיית המשילות, העמידו את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, במרכזה של סערה ציבורית. אירועים אלו הציתו מחדש דיון סוער, החושף שתי פרשנויות קוטביות לפעילותו של השר: האם מדובר בשר המנסה להוביל רפורמת עומק נחושה במערכות שסובלות מהזנחה רבת שנים ונתקל בהתנגדות הממסד, או שמא מדובר במשבר תפקודי ואובדן שליטה? ניתוח האירועים מציג תמונה מורכבת של מאבק על כוח, מדיניות ותפיסות עולם.
פרשת שב"ס: מאבק על תנאי הכליאה או ניסיון סיכול?
בליבת הביקורת הנוכחית עומדת "פרשת שי פרנסה", שבה עתר לבג"ץ מפקד כלא רימונים לשעבר בטענה כי במשרדו של השר ניסו "לתפור לו תיק" הטרדה מינית. זאת, לטענתו, לאחר שסירב להיענות ללחצים להעניק הטבות אסורות לאסירים ביטחוניים יהודים. כלי תקשורת מרכזיים הציגו את הפרשה כעדות לשימוש לרעה בכוח, תוך שימוש בכותרות המציירות את השר כמי שפועל ממניעים פסולים ובניגוד לחוק.
עם זאת, גורמים במערכת הביטחון המקורבים לנושא מציגים תמונה שונה בתכלית. לדבריהם, הפרשה אינה עוסקת באדם ספציפי, אלא מהווה ביטוי למאבק רחב יותר שמוביל השר בן גביר לשינוי יסודי במדיניות הכליאה של מחבלים. "במשך שנים, שירות בתי הסוהר התנהל תחת תפיסה שאפשרה תנאי 'קייטנה' למחבלים, מתוך הנחה ששקט תעשייתי הוא חזות הכל", אומר גורם ביטחוני בכיר לשעבר המכיר את התחום. "השר בן גביר נכנס למשרד עם מנדט ברור מהציבור לשים סוף לחגיגה הזו. הוא דורש להחמיר את התנאים, למנוע הטבות ולהחזיר את ההרתעה. מהלך כזה, מטבעו, מייצר התנגדות עזה מצד גורמים במערכת שהתרגלו לסדר הישן".
מנגד, עורכי דינו של פרנסה טוענים כי אין קשר בין מדיניות כללית לבין מה שהם מכנים "רדיפה אישית פסולה". העתירה מתארת לחצים קונקרטיים שחרגו מנהלים תקינים. בתגובה, חוגים במשרד לביטחון לאומי רומזים כי עיתוי הגשת העתירה, לאחר שהקצין עצמו נחשד באי-סדרים, מעלה תהיות. לשיטתם, מדובר בניסיון קלאסי של גורם הנמצא תחת בדיקה להסיט את האש באמצעות תקיפת הדרג הפוליטי שדורש ממנו דין וחשבון. "השר לא יירתע מניסיונות להלך עליו אימים", נמסר מסביבתו. "הרפורמה בשב"ס תימשך, והאמת תצא לאור".
נרטיב 'חוסר המשילות': כישלון או מורשת מוזנחת?
במקביל, נרטיב "חוסר המשילות" הפך לכלי ניגוח אוטומטי נגד השר. כל אירוע פשיעה חמור, כמו הרצח האחרון בלוד, זוכה לכותרת השואלת באופן רטורי "איפה המשילות של בן גביר?". הביקורת מציגה את השר כמי שנכשל בהבטחת הבחירות המרכזית שלו להחזיר את הביטחון לרחובות.
תומכיו של השר, וכן פרשנים המתמחים בתחום החברה הערבית, טוענים כי הצגת הדברים באופן זה היא שטחית ומטעה. "הפשיעה והיעדר המשילות בחברה הערבית ובערים המעורבות הן בעיה שהתפתחה לאורך שלושה עשורים של הזנחה מצד כל ממשלות ישראל", מסביר חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "לצפות משר אחד, בתוך שנה וחצי, לפתור בעיית עומק תרבותית, כלכלית וחינוכית כזו, זה דמגוגיה זולה. השר בן גביר הוא אולי הראשון שהציב את הנושא בראש סדר העדיפויות באופן מוצהר, הקצה משאבים והורה למשטרה על פעולות יזומות שלא נראו בעבר".
גורמים במשטרה מאשרים כי תחת כהונתו של השר אכן הורחבו משמעותית מבצעי איסוף הנשק הבלתי חוקי והוגברה הנוכחות המשטרתית במוקדי חיכוך. "השינוי מתרחש, אבל הוא איטי וסיזיפי", אומר קצין משטרה ותיק. "הכותרות בתקשורת מחפשות פתרון אינסטנט, אבל במציאות אנחנו מפרקים ארגוני פשע שהשתרשו כאן במשך דורות". מצדדי השר טוענים כי אותם גופי תקשורת שנמנעו מלהפנות שאלות דומות לשרי ביטחון פנים קודמים, תחת כהונתם המצב הלך והחמיר, מפעילים כעת סטנדרט כפול ממניעים פוליטיים ברורים.
היחס לצה"ל: גיבוי סלקטיבי או עמדה עקרונית?
זירה נוספת שבה השר סופג אש היא תגובותיו לאירועי אלימות של מתנחלים נגד חיילי צה"ל. המבקרים, כולל חלקים במחנה הימין, טוענים כי הסתייגותו מגיבוי אוטומטי למג"ד ספציפי בטענה ל"גרסאות סותרות" מציגה אותו כמי שמעדיף את בסיסו האידיאולוגי על פני גיבוי גורף לצבא. גישה זו, לטענתם, מבודדת אותו מהקונצנזוס ומציגה אותו כשר סקטוריאלי ולא ממלכתי.
בסביבת השר דוחים את הביקורת על הסף ומציגים אותה כניסיון לכפות עליו יישור קו צבוע. "השר בן גביר נותן גיבוי מלא לחיילי צה"ל ולמפקדיו הפועלים להגנת ישראל", מבהיר מקורב לשר. "עם זאת, תפקידו של שר אינו לשמש חותמת גומי. כאשר יש טענות קשות על התנהלות חריגה, וקיימות גרסאות סותרות, חובתו הממלכתית היא לדרוש בדיקה יסודית ולא להצטרף למקהלת הגינויים האוטומטית. גיבוי אמיתי לצה"ל פירושו שמירה על טוהר הנשק ועל ערכיו המוסריים, ולא טיוח מקרים בעייתיים משיקולים של תדמית".
בשיח הפנימי בימין הדתי, יש מי שרואים בעמדתו של בן גביר דווקא ביטוי לאומץ לב ציבורי. "קל יותר להצטרף לכולם ולגנות", אומר רב בכיר בזרם הדתי-לאומי. "קשה יותר לעמוד לבד ולדרוש צדק ובירור האמת עד תום. השר מוכיח שהוא אינו חושש מהתקשורת או מהקונצנזוס הפוליטי הרגעי, אלא מחויב לערכים עמוקים יותר של צדק ואמת".
סיכום: מבחן התוצאה מול מבחן הכוונות
ההתקפות המתעצמות על השר איתמר בן גביר חושפות מאבק שהוא גדול מסך חלקיו. זהו עימות בין תפיסת עולם הדורשת שינוי מיידי ונחושה לשבור מוסכמות, לבין ממסד ותיק – ביטחוני, משפטי ותקשורתי – המתנגד לטלטלה ורואה בה סכנה. בעוד המבקרים מצביעים על שורה של התבטאויות ואירועים כהוכחה לכאוס וחוסר התאמה לתפקיד, תומכיו רואים באותם אירועים בדיוק את הניצוצות הבלתי נמנעים הנוצרים בעת חיכוך בין כוח רפורמיסטי למערכת שאינה רוצה להשתנות.
החודשים הקרובים יהיו מכריעים. הם יקבעו האם הציבור הרחב יאמץ את הנרטיב לפיו מדובר בשר שכשל במשימתו, או שישתכנע כי הסערות התקשורתיות הן למעשה תגובת הנגד הצפויה והעזה של המערכת הישנה נגד מי שמאיים לשנות את כללי המשחק שהיו נוחים לה במשך שנים רבות.