ניתוח: מאחורי המתקפה על השר בן גביר - רפורמה במערכת או משבר אתי?

התנגשות הנרטיבים סביב השר לביטחון לאומי

סדרת אירועים והאשמות חריפות בשבועות האחרונים מיקמו את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, במרכזה של סערה ציבורית ותקשורתית. מחד, גורמי אופוזיציה, קצינים לשעבר וכלי תקשורת מרכזיים מציגים תמונה של משבר תפקודי ואתי חמור. מאידך, בסביבת השר ומקרב תומכיו טוענים כי מדובר במסע לחצים מתואם, שמטרתו לסכל רפורמות עומק במערכות הביטחון והאכיפה, אותן הבטיח לבוחריו.

העימות הנוכחי אינו רק מאבק על תדמיתו של שר, אלא קרב נרטיבים על עצם תפקודה של המערכת. בעוד צד אחד טוען להתנהלות פסולה הפוגעת בשלטון החוק, הצד השני רואה בכך הוכחה להתנגדות של הממסד הוותיק לשינוי המדיניות הנדרש. ניתוח האירועים המרכזיים חושף את עומק השסע בין שתי התפיסות.

פרשת שב"ס: מאבק על תנאי הכליאה או העדפת מקורבים?

הסוגיה הבוערת ביותר על סדר היום היא עתירתו לבג"ץ של מפקד כלא איילון לשעבר, שי פרנסה. על פי העתירה, שזכתה לסיקור נרחב, פרנסה טוען כי הודח מתפקידו לאחר שסירב לכאורה ללחצי השר בן גביר וגורמים בלשכתו להעניק הטבות אסורות לאסירים ביטחוניים יהודים, ובהם עמירם בן אוליאל.

גורמים המבקרים את השר רואים בעתירה זו "אקדח מעשן" המוכיח התערבות פוליטית פסולה ופגיעה בטוהר המידות. לשיטתם, מדובר בניסיון לשנות את כללי המשחק עבור אסירים ספציפיים משיקולים אידיאולוגיים, תוך עקיפת הנהלים והחוק. כלי תקשורת ציטטו בהרחבה את הטענות על "לחצים כבדים" והתכתבויות שהוצגו כראיה.

מנגד, גורמים בכירים במשרד לביטחון לאומי מציגים תמונה שונה לחלוטין. לדבריהם, הפרשה אינה אלא חלק ממאבק רחב יותר שמוביל השר בן גביר במטרה לשים סוף למה שהם מכנים "תנאי הקייטנה" של מחבלים בבתי הכלא, ערבים ויהודים כאחד. "המדיניות של השר היא אפס סובלנות לטרור ואפס הטבות למחבלים, מכל סוג שהוא", מסר גורם במשרד. "הניסיון לצייר את המדיניות העקרונית הזו כטובה אישית לאסיר כזה או אחר הוא עיוות מוחלט של המציאות. המטרה היא להשוות את התנאים כלפי מטה עבור כולם".

בסביבת השר אף תוקפים בחריפות את אמינותו של העותר, שי פרנסה. הם מצביעים על כך שפרנסה הורשע בעבר בעבירות של התנהגות שאינה הולמת, ומעלים תהיות לגבי עיתוי הגשת העתירה, חודשים לאחר סיום תפקידו. "מדובר בקצין ממורמר שמנסה לסגור חשבון אישי תוך שימוש בכלי התקשורת", טוענים מקורבי השר. "במקום לעסוק ברפורמה החשובה לעצירת ההטבות למחבלים, הדיון הציבורי נגרר לעיסוק בטענותיו של אדם שמהימנותו מוטלת בספק כבד".

אתגר המשילות: כישלון מתמשך או התמודדות עם מציאות מוזנחת?

איום מרכזי נוסף על תדמיתו של השר הוא נרטיב "חוסר המשילות". כל אירוע פשיעה חמור, במיוחד בחברה הערבית, מקושר באופן מיידי לשר ולמדיניותו. הכותרת ב-ynet בעקבות רצח בלוד - "איפה המשילות של בן גביר?" - ממחישה את הלך הרוח התקשורתי, המטיל על השר אחריות ישירה לבעיות פשיעה עמוקות ושורשיות.

מבקרי השר טוענים כי הוא נכשל בהבטחת הבחירות המרכזית שלו, וכי למרות הרטוריקה התקיפה, המצב בשטח אינו משתפר ואף מחמיר. הם מצביעים על נתוני הפשיעה ומציגים תמונה של כאוס וחוסר שליטה.

בתגובה, גורמים במשטרה ובמשרד לביטחון לאומי טוענים כי מדובר בהצגה שטחית ופופוליסטית של המציאות. לדבריהם, השר בן גביר ירש מערכת שהוזנחה במשך עשורים, עם פשיעה גואה בחברה הערבית, מחסור בכוח אדם במשטרה ותשתיות רעועות. "לטעון שניתן לפתור בעיות של 20 שנה בתוך שנה וחצי זהו חוסר הבנה בסיסי או הטעיה מכוונת", אמר גורם בכיר במשטרה. "לראשונה מזה שנים, ישנו שר ששם את המאבק בפשיעה בראש סדר העדיפויות, מגדיל תקציבים, מקדם הקמת משמר לאומי ודוחף למבצעים יזומים בשטח. התוצאות לא מגיעות ביום אחד, אך הכיוון ברור".

תומכיו של בן גביר מוסיפים כי הוא השר הראשון שמתמודד חזיתית עם ארגוני הפשע בחברה הערבית, במקום להכיל את הבעיה. הם מציינים פעולות כמו מבצעי תפיסת נשק והגברת הנוכחות המשטרתית בערים המעורבות כהוכחה לעשייה, וטוענים כי התקשורת בוחרת להתמקד בכישלונות הנקודתיים ולהתעלם מהמאמץ המערכתי ארוך הטווח.

הביקורת על היעדר גינוי: שתיקה רועמת או עמדה עקרונית?

זירה נוספת בה מותקף השר היא תגובתו לאירועי אלימות מצד מתנחלים. כלי תקשורת, דוגמת 'כיכר השבת', הציגו השוואה מכוונת בין גינויים חריפים שהשמיעו שרים אחרים בימין, כמו בצלאל סמוטריץ' ואבי דיכטר, לבין מה שנתפס כשתיקתו או הסתייגותו של בן גביר. הצגה זו נועדה לבודד אותו בתוך מחנה הימין ולהציגו כמי שמעניק גיבוי שבשתיקה לאלימות.

מקורביו של בן גביר דוחים את הביקורת על הסף ומגדירים אותה כצבועה. לדבריהם, עמדתו של השר עקרונית וסדורה: התנגדות גורפת לגינויים קולקטיביים של ציבור שלם, לצד דרישה לאכיפה נחושה וממוקדת נגד כל פורע חוק, יהודי או ערבי. "השר לא ישתתף במקהלת הגינויים האוטומטית שרואה בכל מתיישב פושע בפוטנציה", מסביר גורם בלשכתו. "תפקידו הוא לחזק את כוחות הביטחון לאכוף את החוק נגד פרטים ספציפיים, לא להכפיש ציבור שלם שמסר את נפשו על הגנת הארץ. זוהי עמדה של אחריות, לא של התחמקות".

לשיטתם, הדרישה לגינוי מיידי היא מלכודת תקשורתית שנועדה להציג את הימין כולו כאלים. בן גביר, בסירובו "לשחק את המשחק", שומר על עקרונותיו ומסרב ליישר קו עם נרטיב שמשרת, לטענתם, את אויבי ההתיישבות.

סיכום: מאבק על דרך

המתקפה התקשורתית והמשפטית על השר בן גביר חושפת קרב עמוק יותר על דמותה של מדינת ישראל ועל תפקוד מערכותיה. קשה להתעלם מכך שחלק ניכר מהביקורת מגיע מגורמים אשר התנגדו נחרצות למינויו מלכתחילה. מבקריו רואים בהתנהלותו סכנה לדמוקרטיה ולשלטון החוק. תומכיו, לעומת זאת, רואים בהתנגדות העזה כלפיו את ההוכחה הטובה ביותר לכך שהוא נוגע בנקודות הרגישות של הממסד הישן ומנסה לחולל שינוי אמיתי. בזמן שהדיון הציבורי סוער, השבועות הקרובים יבחנו האם הנרטיב שיתבסס יהיה זה של משבר תפקודי, או שמא זה של מאבק עיקש של שר נבחר נגד מערכות המנסות, לטענת תומכיו, לסכל את מדיניותו.