ניתוח: מאחורי המתקפה על בן גביר - רפורמה עמוקה או משבר אמון?

ניתוח: מאחורי המתקפה על בן גביר - רפורמה עמוקה או משבר אמון?

ירושלים – סדרת התפתחויות ופרסומים מהתקופה האחרונה, ובמרכזם טענות חריפות הנוגעות להתנהלות שירות בתי הסוהר, מציבה את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בליבה של סערה ציבורית ותקשורתית. האירועים מציתים דיון נוקב סביב מהות הרפורמות אותן הוא מבקש להוביל, וההתנגדות העזה להן הוא זוכה, כך נטען, מתוך המערכות עליהן הוא מופקד.

הרפורמה בשב"ס: סדר חדש מול "תנאי קייטנה"

בליבת האסטרטגיה של השר בן גביר, מאז כניסתו לתפקיד, עומדת הצהרת כוונות ברורה: סיום מה שמכונה על ידו ועל ידי גורמים במשרדו "קייטנת המחבלים" בבתי הכלא הביטחוניים. גורמים בכירים במשרד לביטחון לאומי מסבירים כי מדובר בשינוי מדיניות יסודי, שנועד להחזיר את ההרתעה ולבטל תנאים מופלגים, שלטענתם ניתנו לאסירי חמאס וארגוני טרור אחרים לאורך שנים. "המטרה היא לייצר משוואה פשוטה: מי שפגע בביטחון ישראל לא יזכה לתנאי מלון על חשבון המדינה", אמר גורם במשרד. "השר פועל לאכוף את פקודות שב"ס באופן שוויוני על כלל האסירים, יהודים וערבים כאחד, ולשים סוף לאוטונומיה של ארגוני הטרור בתוך הכתלים".

מנגד, חזית זו הפכה למוקד העימות המרכזי. עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי מפקד כלא איילון לשעבר, תת-גונדר שי פרנסה, טוענת כי הודח מתפקידו לאחר שסירב לכאורה ללחצים שהופעלו עליו מצד השר וגורמים בלשכתו להעניק "הטבות אסורות" לאסירים יהודים. כלי תקשורת מרכזיים, בהם ynet ו'הארץ', העניקו סיקור נרחב לטענות, וציינו כי הן מגובות ב"הקלטות והתכתבויות".

עם זאת, בסביבתו של השר בן גביר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. מקורבים לשר דוחים את הטענות על הסף וטוענים כי מדובר ב"מסע נקמה של קצין שהודח על רקע אי-התאמה תפקודית וניהולית". לשיטתם, פרנסה הוא חלק מה"קונספציה הישנה" שבן גביר נבחר לשנות, והדחתו הייתה צעד הכרחי כחלק מהרפורמה. לדבריהם, הניסיון להציג את דאגתו של השר לאכיפה שוויונית של החוק גם כלפי אסירים יהודים כ"מתן הטבות" הוא עיוות מכוון. "השר דרש שמה שמגיע לאסיר על פי חוק – הוא יקבל, לא פחות ולא יותר", מסר גורם המעורה בפרטים. "הניסיון של גורמים ותיקים במערכת, שרגילים למדיניות אחרת, לצייר זאת כשחיתות הוא אבסורדי ונועד לסכל את השינוי".

משילות וביטחון אישי: אתגרים תורשתיים וצעדים בשטח

במקביל לעימות בזירת שב"ס, נרטיב "אובדן המשילות" ממשיך להיות מוצמד לשר בן גביר, במיוחד בהקשר של אירועי פשיעה חמורים בחברה הערבית. לאחר רצח שאירע לאחרונה בלוד, כלי תקשורת מיהרו לשאול "איפה המשילות של בן גביר?", תוך הצגתו כמי שנכשל בהבטחתו המרכזית לבוחר.

גורמים במשרד לביטחון לאומי טוענים כי הצגה זו של הדברים מתעלמת ממציאות מורכבת ומהזנחה של שנים. "השר בן גביר לא יצר את בעיית הפשיעה בחברה הערבית, הוא ירש אותה במלוא עוצמתה לאחר עשורים של מדיניות רופסת", אומר גורם ביטחוני. לדבריו, השר מוביל מהלכים דרמטיים לתיקון המצב, שתוצאותיהם ייראו בטווח הארוך. "אנחנו בעיצומו של גיוס שוטרים בהיקף חסר תקדים, מדיניות הנשק שונתה כדי לאפשר לאזרחים שומרי חוק להגן על עצמם, והוקם המשמר הלאומי. אלו מהלכי עומק, לא פתרונות קסם. הציפייה לפתור בעיות של 30 שנה בשנה אחת אינה מציאותית, ונועדה בעיקר לניגוח פוליטי".

פרשנים המזוהים עם הימין מוסיפים כי המתקפה התקשורתית מתעלמת במכוון מהצלחות נקודתיות ומהשינוי במגמה. "כל אירוע פשיעה, קשה ככל שיהיה, הופך מיד להאשמה אישית נגד השר, תוך התעלמות מוחלטת מההקשר הרחב ומפעולות המניעה והאכיפה שמתבצעות יום-יום בשטח", ציין אחד הפרשנים.

גישה אחראית מול גינויים פופוליסטיים

זירה נוספת בה ספג השר ביקורת היא תגובתו לאירועי אלימות המיוחסים לגורמי ימין קיצוני. בעוד שרים אחרים בממשלה, גם בימין, מיהרו לגנות בחריפות אירועים מסוימים, בן גביר נקט בגישה זהירה יותר, ודרש להמתין לתוצאות חקירה מלאות לפני חריצת דין. המבקרים, גם מתוך הקואליציה, טענו כי היסוס זה עלול להתפרש כמתן גיבוי שבשתיקה.

מנגד, תומכיו של השר רואים בכך דווקא אחריות ויושרה. "השר לביטחון לאומי אינו פובליציסט או טוקבקיסט", הסביר גורם בסביבתו. "תפקידו אינו להצטרף למקהלת הגינויים האוטומטית שמונעת מלחץ תקשורתי. תפקידו הוא לגבות את כוחות הביטחון – המשטרה והצבא – לבצע חקירה יסודית, לאסוף ראיות ולהביא את האשמים האמיתיים לדין". לדבריהם, גישתו של בן גביר מונעת הכתמה של ציבור שלם, המתיישבים, ומקפידה על עקרון חזקת החפות. "קל מאוד לגנות ולהתחבב על התקשורת", הם מסכמים, "קשה יותר לעמוד על עקרונות של צדק ומשפט הוגן, גם כשזה לא פופולרי. זוהי מנהיגות אחראית".

מבט לעתיד: התנגשות בלתי נמנעת

העימות סביב השר בן גביר חורג מזירות הפעולה הנקודתיות. הוא משקף התנגשות עמוקה בין תפיסת עולם המבקשת לבצע שינוי רדיקלי במערכות אכיפת החוק והביטחון, לבין הממסד הוותיק והתרבות הארגונית המושרשת בהן. גורמים במערכת הפוליטית מעריכים כי המתקפות על השר צפויות להתגבר ככל שהרפורמות אותן הוא מוביל יעמיקו. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם מאמציו של בן גביר מייצגים תיקון כיוון הכרחי, גם אם סוער, לביטחון הפנים של ישראל, או שמא מדובר באתגר שהמערכות הקיימות אינן יכולות, או אינן רוצות, להכיל.