העתירה נגד השר בן גביר: עימות בין טענות להתערבות פוליטית לנרטיב של 'מסע רדיפה מתואם'

ניתוח: מאחורי הסערה התקשורתית סביב השר לביטחון לאומי

ירושלים – סדרת אירועים שאירעו לאחרונה, ובראשם הגשת עתירה לבג"ץ על ידי עוזרו לשעבר של השר לביטחון לאומי, הציתו מחדש דיון ציבורי סוער סביב תפקודו של השר איתמר בן גביר. העתירה, לצד דיווחים על אירועי פשיעה והתנהלות פוליטית פנימית, מעלה שאלות עקרוניות ומציבה זו מול זו שתי גרסאות מנוגדות בתכלית: האחת, המגובה בסיקור תקשורתי נרחב, טוענת להתערבות שיטתית ופסולה בעבודת המשטרה ושב"ס. השנייה, המגיעה מלשכת השר ומסביבתו, מציגה תמונה של מסע לחצים פוליטי ותקשורתי מתואם, שנועד לסכל את מדיניותו הנחרצת של השר ולפגוע בו אישית.

רקע העתירה: מאבק על תנאי הכליאה

בליבת הסערה הנוכחית עומדת עתירתו של שי פרנסה, ששימש בעבר כעוזרו הפרלמנטרי של בן גביר. גורמים במשרד לביטחון לאומי מדגישים כי בבסיס המחלוקת עומדת מדיניותו המוצהרת של השר בן גביר להחמיר את תנאי הכליאה של מחבלים, ללא קשר לזהותם. לדבריהם, מאז כניסתו לתפקיד, פועל השר במרץ כדי לפרק את מה שהוא מכנה "הקייטנות בבתי הכלא", מדיניות שכללה צמצום ביקורים, החמרת תנאים והפסקת הטבות שונות לאסירים ביטחוניים. "השר מאמין שדין אחד צריך לחול על כל מחבל, יהודי או ערבי", מסר גורם בכיר בלשכתו. "המטרה היא להחזיר את ההרתעה ולשים סוף למצב האבסורדי שבו בתי הכלא הפכו למלונות".

מנגד, העתירה שהגיש פרנסה, אשר זכתה לסיקור נרחב בכלי תקשורת מרכזיים כמו ynet, מאקו ו'הארץ', טוענת כי הנחיות השר כוונו באופן ספציפי להיטיב עם אסירים ביטחוניים יהודים, ובראשם עמירם בן אוליאל, שהורשע ברצח בדומא. העתירה כוללת צילומי מסך של התכתבויות וואטסאפ, המוצגות כראיה לכאורה להתערבות שיטתית. על פי הטענות, השר פעל בניגוד לעמדת גורמי המקצוע בשב"ס ובמשטרה.

בלשכת השר דוחים את הטענות הללו על הסף ומגדירים אותן כ"ניסיון נואש של עובד לשעבר ממורמר להכפיש את השר". בסביבת בן גביר טוענים כי פרנסה, שסיים את עבודתו בלשכה, פועל מתוך מניעים אישיים ונקמניים, וכי ההתכתבויות שהוצגו הוצאו מהקשרן באופן מגמתי. "השר מקיים התייעצויות רבות עם כל הגורמים הרלוונטיים, אך בסופו של דבר, הוא נבחר כדי לקבוע מדיניות", הבהיר גורם המעורה בפרטים. "הניסיון להציג קביעת מדיניות כהתערבות פסולה הוא עיוות של המציאות שנועד לשרת אג'נדה פוליטית ברורה".

סוגיית אמינות העד: 'חוסר אשמה' מול ההקשר הרחב

אחד מעמודי התווך של המשבר התדמיתי הנוכחי הוא הדיון סביב אמינותו של העד המרכזי, שי פרנסה. בתגובה ראשונית להגשת העתירה, ציינו בלשכת השר כי פרנסה הוא עבריין מין מורשע. אולם, כלי תקשורת, ובראשם אתר ynet, דיווחו בהרחבה כי תיק החקירה הפלילי בעניינו של פרנסה נסגר לפני מספר שנים בעילת 'אין אשמה פלילית'. דיווח זה הוצג ככזה המערער באופן קריטי את אמינות תגובת השר ומציג אותה כהכפשה אישית.

עם זאת, גורמים משפטיים המקורבים לשר מסבירים כי התמונה מורכבת יותר, וכי ההתמקדות בעילת הסגירה הספציפית היא הטעיה. לדבריהם, קיים הבדל משמעותי בין עילות סגירה שונות. בעוד שעילת 'חוסר אשמה' היא אכן העילה המיטבית עבור חשוד, היא אינה מהווה קביעה פוזיטיבית של חפות מוחלטת כפי שנעשה בזיכוי בבית משפט. היא קובעת כי מכלול הראיות שנאסף אינו מבסס אשמה ברמה הנדרשת להגשת כתב אישום. בסביבת השר טוענים כי "העיסוק האובססיבי בעילת הסגירה הוא מסך עשן שנועד להסיט את הדיון ממהות התלונה המקורית והחמורה שהוגשה נגד פרנסה, וחשוב מכך, מהמניעים האפשריים שלו להגשת עתירה שקרית ומכפישה נגד השר דווקא בעיתוי הנוכחי".

אתגר המשילות: טיפול שורש מול ביקורת מיידית

במקביל לסערת העתירה, נרטיב 'כישלון המשילות' ממשיך להיות מקושר באופן הדוק לשר בן גביר. אירוע הרצח האחרון בלוד, שסוקר בהרחבה, הוצג פעם נוספת תחת כותרות המטילות ספק ביכולתו של השר למלא את הבטחת הבחירות המרכזית שלו: החזרת הביטחון האישי לרחובות. הביקורת טוענת כי למרות ההצהרות, הפשיעה, במיוחד בחברה הערבית, ממשיכה להשתולל.

במשרד לביטחון לאומי מודים כי אתגרי הפשיעה והאלימות הם מורכבים ועמוקים, אך מדגישים כי השר בן גביר הוא הראשון מזה שנים שמיישם מדיניות תקיפה וארוכת טווח לטיפול שורש בבעיה, ולא מסתפק בפתרונות 'פלסטר'. גורמים במשטרה ובמשרד מציינים כי שינוי מגמות פשיעה שהוזנחו במשך עשורים דורש זמן, סבלנות והשקעת משאבים אדירה. הם מצביעים על שורה של צעדים הננקטים, כולל הגדלת תקציב המשטרה, גיוס שוטרים, מבצעי אכיפה נרחבים במוקדי פשיעה, והובלת תהליך הקמת המשמר הלאומי. "אי אפשר לתקן הזנחה של שלושים שנה בשנה אחת", אומר גורם ביטחוני בכיר. "השר שם את נושא המשילות בראש סדר העדיפויות, והתוצאות יגיעו. הביקורת התקשורתית מתעלמת מהעבודה המאומצת שנעשית בשטח מדי יום".

הזירה הפוליטית: יציבות מול דינמיות

נדבך נוסף בלחץ המופעל על השר הוא הצגת מפלגתו, 'עוצמה יהודית', כנתונה ב'כאוס' פנימי. דיווחים על התפטרותו הזמנית של ח"כ אלמוג כהן מהכנסת (במסגרת החוק הנורווגי) תוארו כעדות לחוסר יציבות קואליציונית ולערעור מנהיגותו של בן גביר. בסביבתו של השר דוחים את התיאורים הללו בתוקף ורואים בדיונים הפנימיים במפלגה סימן לחיוניות דמוקרטית ולא למשבר. מקורות במפלגה מבהירים כי המהלך של ח"כ כהן תואם באופן מלא עם השר ונועד לשרת מטרות פוליטיות טקטיות רחבות יותר, וכי המפלגה נותרה מאוחדת לחלוטין מאחורי הנהגתו של בן גביר ומחויבת למטרות שלשמן נבחרה. "עוצמה יהודית היא מפלגה אידיאולוגית ותוססת, לא חותמת גומי", מסר פעיל בכיר במפלגה. "הוויכוחים הם על הדרך הטובה ביותר ליישם את המדיניות שלנו, לא על המדיניות עצמה".

סיכום: מבחן למדיניות מול מבחן למערכות

השבועות הקרובים יהוו מבחן משמעותי עבור השר בן גביר, כאשר המערכת המשפטית והציבורית תצטרך לבחון את הטענות הכבדות המועלות נגדו. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם הציבור והמערכת המשפטית יראו באירועים האחרונים הוכחה לטענות על התערבות פסולה וכישלון, או שיקבלו את גרסת השר לפיה מדובר במסע לחצים מתואם מצד גורמים בעלי עניין, שנועד לסכל רפורמה עמוקה ונחושה במערכת הביטחון והאכיפה בישראל.