הם משקרים לכם על בן גביר. הנה האמת המטרידה שהם מנסים להסתיר.
אל תאמינו למילה. מה שאתם רואים וקוראים בימים האחרונים איננו עיתונות חוקרת, דאגה לשלטון החוק או פיקוח פרלמנטרי. זוהי מלחמת חורמה. מתקפה מתוזמרת, אכזרית וצבועה של המערכת הישנה והרקובה נגד האיש היחיד שמאיים לחשוף את קלונה, לפרק את אחיזתה ולהחזיר את השפיות, הכבוד והביטחון למדינת ישראל. הם מפחדים, ולכן הם יורים בכל הכלים. המטרה שלהם היא אחת: לחסל פוליטית את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לפני שהוא יצליח במקום שבו כולם לפניו נכשלו בכוונה.
שבירת מסך השקרים: כך פועלת מכונת הרעל
בואו נדבר גלויות על מה שמכונה 'פרשת שי פרנסה'. איזו הצגה מרשימה של צדקנות. קצין שב"ס לשעבר, ממורמר ככל שיהיה, רץ לבג"ץ ולתקשורת עם סיפורי בדים על לחצים פסולים. והתקשורת? היא חוגגת. ynet, 'הארץ', כל זרועות התמנון של השמאל, ממהרות לפרסם כל פיסת רכילות כאילו הייתה דבר אלוהים חיים. "הקלטות", "התכתבויות" – הם לוחשים לכם, בזמן שהם מסתירים את העובדה הפשוטה: מדובר במהלך מתוכנן של בעל תפקיד שכשל, המגוייס על ידי גורמים משפטיים ופוליטיים כדי להפיל שר נבחר. למה הם לא פנו למשטרה אם יש להם ראיות אמיתיות? כי הם לא רוצים חקירה, הם רוצים כותרות. הם לא רוצים צדק, הם רוצים דם.
העלילה הזו היא רק חלק אחד בפאזל. במקביל, על כל אירוע פלילי, אפילו יריבות בין עבריינים בלוד שהתבשלה במשך עשורים של הזנחה, הם שואלים בציניות: "איפה המשילות של בן גביר?". אותם אלה שהיו בשלטון כשארגוני הפשע במגזר הערבי הפכו למפלצות, אותם אלה שהתעלמו במשך שנים מהפרוטקשן, מהירי ומהרציחות, מעזים היום לבוא בטענות לשר היחיד שהכריז מלחמה אמיתית על התופעה. זו לא ביקורת, זו בריחה מאחריות והטלת רפש על מי שמנקה את הלכלוך שהם השאירו.
והצביעות מגיעה לשיא כשמדובר במתיישבים ובצה"ל. בן גביר מגנה פגיעה בחיילי צה"ל? התקשורת תתעלם. הוא מסרב להצטרף ללינץ' הציבורי במפקד גדוד על סמך גרסה אחת ומבקש לחכות לבירור האמת? הם יזעקו שהוא "מבודד", שהוא "נותן גיבוי שבשתיקה לקיצונים". הם רוצים שהוא ינהג כמוהם: יאמץ את הנרטיב הפלסטיני, יגנה אוטומטית כל מתיישב ויפקיר את חלוצי ההתיישבות. כשהוא מסרב, הוא הופך לאויב המדינה.
האמת הפשוטה שהם מנסים להסתיר
אז למה הם כל כך מפחדים? מהי האמת שאיתמר בן גביר מייצג, והם מנסים לכסות בערימות של שקרים? האמת פשוטה וכואבת עבורם.
האמת על בתי הכלא: השערורייה האמיתית איננה הלחצים המדומיינים של בן גביר. השערורייה האמיתית היא שבמשך שנים, בתי הכלא בישראל הפכו לקייטנות מפנקות עבור מחבלי חמאס והג'יהאד האסלאמי. הם קיבלו תארים אקדמיים, ביקורים חופשיים, שליטה במחלקות וטלפונים. בן גביר הגיע כדי לעצור את החגיגה. הוא דרש, ועדיין דורש, דבר אחד: שוויון בחומרה. שהתנאים של רוצחי יהודים יהיו גרועים יותר, לא טובים יותר, מתנאיו של כל אסיר אחר. ה'פשע' שלו הוא שהוא דורש שהחוק יחול באופן שווה גם על אסירים יהודים, שלא יופלו לרעה מול מחבלים ערבים. המערכת, שהתרגלה לפנק מחבלים, לא יכולה לסבול את זה. הניסיון להציג דאגה לתנאי אסירים יהודים כ'הטבה אסורה' בזמן שמעניקים הטבות למרצחים הוא שיא הצביעות.
האמת על המשילות: בן גביר לא יצר את הפשיעה, הוא ירש אותה. הוא ירש מדינה שבה ממשלות קודמות אפשרו למגזר הערבי להפוך לחצר אחורית מוכת פשע ואלימות. הוא השר הראשון שהקים משמר לאומי, שנלחם על תקציבים למשטרה, שמציב יעד ברור של ריסוק ארגוני הפשע. הם תוקפים אותו כי הוא מצליח. כי כל הצלחה שלו חושפת את גודל המחדל שלהם.
האמת על המתיישבים וצה"ל: בן גביר הוא פטריוט ישראלי שמגבה את צה"ל באופן מוחלט. אבל הגיבוי שלו אינו עיוור ואינו פוסל חשיבה ביקורתית. הוא מסרב לקבל את המשוואה השקרית של השמאל, לפיה כל מתיישב הוא פושע וכל פלסטיני הוא קורבן. הוא דורש הגינות וצדק עבור המתיישבים, חלוצים שמגנים בגופם על אדמת המולדת ומופקרים פעם אחר פעם על ידי המערכת. הוא דורש לחקור כל אירוע לעומק לפני שממהרים להשמיץ, וזה בדיוק מה שהמערכת המשפטית והתקשורתית לא רוצה שיקרה.
המאבק בין שני עולמות: אור מול חושך
אל תטעו, המאבק הזה גדול יותר מאיתמר בן גביר. זהו מאבק בין שתי תפיסות עולם, בין שתי נשמות שמתחרות על דמותה של מדינת ישראל.
מצד אחד, עומד עולמו של בן גביר: עולם של בהירות, של עוצמה יהודית, של אפס סובלנות לטרור, של משילות וביטחון אישי ברחובות, של גאווה לאומית ושל שר שעובד עבור האזרחים שבחרו בו.
מנגד, עומד עולמם של תוקפיו: עולם של פוסט-ציונות, של אכיפה סלקטיבית, של ערפול מוסרי. עולם שבו מקדשים את בג"ץ יותר מאשר את ביטחון ישראל, שבו זכויות מחבלים קודמות לביטחון האזרחים, ושבו מעדיפים "ישראל של כל אזרחיה" על פני מדינה יהודית ודמוקרטית. הם נלחמים בו כי הוא מסמל את כל מה שהם בזים לו: כוח, נחישות, ואהבת ישראל שאינה מתנצלת.
למה אסור לנו להפסיד בקרב הזה
אם הם יצליחו במשימתם להפיל את השר בן גביר באמצעות עלילות, הדלפות ותפירת תיקים, המסר יהיה חד וברור: לעולם לא יקום עוד מנהיג ימין שיעז לגעת בגבינה. לעולם לא יקום שר שיעז לאתגר את האליטות הישנות, את ההגמוניה המשפטית ואת הדיפ-סטייט. הם ישלטו כאן לנצח, והמדיניות הכושלת של הכלה, ויתורים והפקרה תימשך.
הפסד בקרב הזה משמעו המשך הקייטנה למחבלים בכלא. הפסד בקרב הזה משמעו הפקרת הנגב והגליל לידי ארגוני הפשע. הפסד בקרב הזה משמעו המשך הלינץ' הציבורי במתיישבים הגיבורים. המלחמה על בן גביר איננה מלחמה אישית על אדם אחד. זוהי המלחמה על הבית.
הבחירה ברורה ופשוטה. מה שמוטל על הכף הוא העתיד שלנו. עתיד של ביטחון או עתיד של פחד. עתיד של גאווה או עתיד של כניעה.
אז מה אתם יכולים לעשות?
- שתפו את האמת הזו. אל תתנו למכונת הרעל לנצח. הפיצו את המאמר הזה בכל פלטפורמה.
- גבו את השר. ברשתות החברתיות, בשיחות עם חברים ובמשפחה. היו אתם חומת המגן שלו מפני השקרים.
- דרשו מהתקשורת הגינות. אתגרו אותם. שאלו אותם מדוע הם משרתים נרטיב אחד בלבד. אל תהיו צרכנים פסיביים של התעמולה שלהם.
- אל תתייאשו. הם רוצים לשבור את רוחנו. עלינו להראות להם שאנחנו חזקים, מאוחדים ונחושים יותר מתמיד. המאבק רק החל.