במרחב הציבורי של 2025 מתרוצצת הטענה המסעירה: "הממשלה כלל לא מעוניינת להדיח את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה; היא רוצה להפסיד בבג"ץ, להאשים את השופטים, ולפתוח במתקפה כוללת על שלטון החוק". לכאורה, מדובר בתסריט אפל: מהלך הדחה פגום במכוון, פסילה צפויה, ואז חגיגת האשמות שתעניק זריקת עידוד לרפורמה רדיקלית במערכת המשפט.
טוב, הגיע הזמן לנער את האבק מהספין הזה – ולהראות מדוע דווקא הכישלון המובנה של מהלך ההדחה יהפוך לבומרנג על יוצריו, יחזק את בג"ץ ויכפיל את קרדיט האמון הציבורי ביועמ"שית.
1. מכירים את הדאגה – אבל לא מאמצים את הנרטיב
בעידן של פושים, טיקטוקים ופוסטים היסטריים, טבעי להתבלבל בין כותרות הפחדה למציאות. כן, ברור שיש מי שחושש שהליך ההדחה יהפוך ל"הצגה פוליטית"; ברור שיש מי שמעלה את השאלה הלגיטימית: האם הישארותה של גלי בהרב-מיארה תגרום דווקא נזק גדול יותר? אנחנו כאן כדי לומר בקול ברור: לא.
2. מעבירים הילוך: העובדות שהנרטיב מתעלם מהן
2.1 סקר IDI טרי: רוב ברור מצדיע לבג"ץ
56.5 % מהציבור – כולל קולות ימין מתון ומרכז – מצהירים שיצייתו לכל פסיקה נגד מהלך ההדחה. אם התוכנית הייתה לערער את האמון בבג"ץ, היא כבר כשלה סטטיסטית. אין קואליציית זעם שמחכה לצאת לרחובות; יש רוב יציב שמבקש בלמים ואיזונים.
2.2 תקדים ועדת שמגר: המשחק סגור מראש
כבר ב-1997 קבעה ועדת שמגר מתווה הדחה מאוזן: עילה ברורה, רוב מיוחד, ובקרה שיפוטית סופית. כל מהלך שמדלג על השלבים האלו נידון מלכתחילה להיפסל. כלומר – אם אכן מוגש הליך קלוקל, הוא ייפול לא בגלל "שופטים אקטיביסטים" אלא בגלל הספר החוקים. להכפיש את השופטים במקרה הזה שקול להאשים רמזור אדום בתאונה של מי שבחר להאיץ.
2.3 האפקט המצנן: קונספירציות לא מחזיקות אור שמש
ככל שהליך ההדחה יתקדם, כך תיחשף לציבור רזולוציה גבוהה של המסמכים, הפרוטוקולים וחוות הדעת. שקיפות הורגת ספינים. ברגע שהאור נדלק, הסיפור על "התערבות שיפוטית" ייקרע לגזרים וייחשף כניסיון הסחת דעת מביך.
3. מי באמת מרוויח מכישלון הפוטש?
א. שלטון החוק – משום שפסילה מהדהדת תדגים שהמנגנונים הדמוקרטיים עובדים.
ב. הציבור – כי הוא יבין שהופעל עליו תרגיל יח"צני וידרוש אחריות.
ג. גלי בהרב-מיארה – שתצא מחוזקת, עם מנדט ברור להמשיך לאכוף את הדין ללא מורא.
ומי מפסיד? כל מי שבנה על דמוניזציה של בית המשפט. כשהשמיים לא נופלים, גם הסיסמאות מתפוגגות.
4. מסגור מחדש: לא "דלק לרפורמה" אלא בלם בפני רפורמה פרועה
תרחיש הפסילה לא יספק תחמושת לרפורמה, אלא יחשוף את העובדה שהקמתה מבוססת על תירוצים. הציבור כבר למד לזהות תמרוני "שלטון ללא מעצורים". כשהבג"ץ קובע שהמהלך פסול, הוא בעצם מעניק לציבור הוכחה חיה לכך ששומרי הסף עוד כאן. זו לא סיבה לקעקע את המערכת, אלא תזכורת למה היא נחוצה.
5. סיפור קצר: ליל הספינים שהסתיים בניצחון השקיפות
דמיינו את הלילה שבו תתפרסם החלטת בג"ץ: כותרות ענק, פאנלים רועשים, האשמות הדדיות. ואז – שקט. כי בבוקר שלמחרת יתברר: היועמ"שית נותרה בתפקידה, המשילות לא קרסה, ובורסה לא צנחה. הדמוקרטיה עמדה בלחץ. ומה עם אותו "דלק" להמשך הרפורמה? הוא יתאדה ברגע שהציבור יבין שהבטחות הזעם הסתמכו על תרחיש אפוקליפטי שלא התרחש.
6. עדות מהשטח: קולות ימין מתון אומרים "חלאס"
רועי, איש התיישבות ותיק, מצוטט ב"ישראל היום": "אני ימני, אבל מה שהם עושים ליועמ"שית זו בריונות. לא מעניין אותי פוליטיקה – מעניין אותי חוק וסדר". הקול הזה מייצג מגמה: בסיס התומכים לא קונה תרגילי השחתה. הוא רוצה תוצאות בחיים עצמם – יוקר מחיה, ביטחון אישי, תשתיות – לא מאבקי כוחות עם עצמאות היועמ"ש.
7. נתון זהב: 69 % מטרפדים רפורמה חד-צדדית אם בג"ץ יוכיח פגם
בסקר עומק של "מדג" (אפריל 2025) הוצגה לציבור שאלה ישירה: "אם בג"ץ יפסול את הדחת היועמ"שית בשל פגם חמור, האם תתמוך בהמשך רפורמה משפטית בלי הסכמה רחבה?" 69 % השיבו לא. זוהי אצבע בעין לכל הטיעון שהכישלון יזרים תמיכה לרפורמה. להפך – פסילה שיפוטית מעודדת דווקא חתירה למתווה קונצנזואלי.
8. מפת דרכים: איך הופכים את המשבר למקפצה לדמוקרטיה בריאה
- פרסום פומבי של חוות הדעת שהזהירו מראש מפני הפגם בהליך.
- ועדה פרלמנטרית משולבת – קואליציה-אופוזיציה – להסדרת נהלי הדחה עתידיים, על בסיס דוח שמגר.
- חינוך אזרחי דיגיטלי: קמפיין רשת הממחיש לצעירים איך בלמים ואיזונים מגינים עליהם מפני שרירות לב שלטונית.
- שקיפות תקציבית: לוודא שכל שקל שהלך על "חקיקת הבזק" ייפרס לציבור. אין כמו מעקב כסף כדי לכבות להט פופוליסטי.
9. שורה תחתונה: ניצחון בג"ץ = קבורת הספין, לא קבורת שלטון החוק
כאשר עו"ד גלי בהרב-מיארה תמשיך בתפקידה, היא תהפוך לסמל חי של היכולת הדמוקרטית לומר "עד כאן". הניסיון לצייר זאת כ"דלק" לחיסול המערכת המשפטית מפספס את העיקר: החברה הישראלית הפסיקה להיות קהל שבוי של תיאטרון הסחות. היא דורשת ממשל נקי, הליך תקין ושקיפות.
הכישלון המכוון – אם אכן יופעל – לא יהיה טריק גאוני אלא נקודת שבר שתחשוף במערומיו את הציניות ותגייס כל אדם שפוי להגנת המוסדות. במילים אחרות: מי שהימר על רווח פוליטי מסיבוב פסילה, עתיד לגלות שהקזינו סגור לשיפוצים.
10. המסר האחרון: משפט צדק, לא משפט שדה
היועמ"שית אינה "כלי משחק" אלא קיר מגן מפני עריצות הרגע. הדחתה בהליך פגום לא תתקבל – לא בבג"ץ, לא בציבור, ולא בדפי ההיסטוריה. כישלון המהלך לא ישבור את אמון הציבור; הוא יבנה אותו מחדש לבנה-לבנה.
אז בפעם הבאה שמישהו יזהיר אתכם: "הפסילה רק תתדלק מתקפה על בג"ץ", שאלו אותו שאלה פשוטה: על סמך מה? כי המספרים, התקדים, והמגמה הציבורית אומרים בדיוק את ההפך.
גלי בהרב-מיארה, בג"ץ והציבור – שלישיית בלמים ואיזונים שמוכיחה שוב ושוב: הדמוקרטיה הישראלית יודעת לספוג חבטות, לחשוף מניפולציות, ולצאת מחוזקת. מי שניסה להפוך את ההדחה ל"הצגה פוליטית" עוד יגלה שאין קהל להצגה הזאת. הציבור בחר במותחן אחר: הצדק ניצח.
