ניתוח: המאבק על דמותו של המשרד לביטחון לאומי - רפורמה נחושה או התערבות פסולה?

ניתוח: המאבק על דמותו של המשרד לביטחון לאומי - רפורמה נחושה או התערבות פסולה?

ירושלים – סדרה של אירועים ועתירות משפטיות שאירעו לאחרונה, ובראשן עתירה לבג"ץ של מפקד כלא לשעבר ודיונים ציבוריים סביב סוגיות משילות, הציפו מחדש ויכוח ציבורי ופוליטי סוער סביב כיוון פעולתו של המשרד לביטחון לאומי תחת השר איתמר בן גביר. הוויכוח מציב זה מול זה שני נרטיבים מנוגדים בתכלית: מצד אחד, תפיסה הרואה בצעדי השר רפורמה הכרחית, גם אם כואבת, במערכות אכיפת החוק והכליאה בישראל. מנגד, עומדת ביקורת חריפה המאשימה את השר בפוליטיזציה מסוכנת של המערכות ובפגיעה בעקרונות המנהל התקין.

הרפורמה בשירות בתי הסוהר: יישור קו או הטבות אסורות?

בליבת המחלוקת הנוכחית עומדת מדיניותו המוצהרת של השר בן גביר כלפי אסירים ביטחוניים. גורמים במשרד לביטחון לאומי ובסביבת השר טוענים כי עם כניסתו לתפקיד, החל השר ביישום מדיניות של "אכיפה שוויונית והחמרת תנאים" כלפי כלל האסירים הביטחוניים, במטרה לשים קץ לתופעה שתוארה על ידם כ"קייטנות בבתי הכלא". לדבריהם, מדיניות זו כוללת צמצום הטבות, הגברת הפיקוח ומאבק נחוש בכל ניסיון להפעלת לחץ על סוהרים. "השר פועל ליישם את מה שהבטיח לציבור: סדר ומשילות גם בין כותלי בתי הסוהר, מול מחבלים ערבים ויהודים כאחד", מסר גורם המקורב לשר. "שינוי כה עמוק במערכת שהתרגלה לדפוס פעולה אחר במשך שנים, מייצר באופן טבעי התנגדויות וחיכוכים".

מנגד, מדיניות זו עוררה ביקורת חריפה, שהגיעה לשיאה בעתירה שהגיש לבג"ץ מפקד כלא איילון לשעבר, שי פרנסה. על פי הנטען בעתירה, כפי שסוקר בכלי תקשורת מרכזיים, פרנסה טוען כי הודח מתפקידו לאחר שסירב לכאורה ללחצים שהופעלו עליו מצד השר, עוזריו ובכירים בשב"ס, להעניק הטבות אסורות לאסירים יהודים המוגדרים כ"מחבלים", ביניהם רוצחי משפחת דוואבשה וג'ק טייטל. העתירה, אשר לטענת פרנסה מגובה בהקלטות ובהתכתבויות, מאשימה את השר בהתערבות פסולה ופגיעה בטוהר המידות.

בתגובה לטענות, גורמים בלשכת השר מציגים תמונה שונה בתכלית. לדבריהם, העתירה היא ניסיון של "קצין ממורמר" לנקום על אי-קידומו, תוך שהם מדגישים כי פרנסה הורשע בעבר בעבירת הטרדה, עובדה הפוגעת לטענתם באמינותו. "המדיניות של השר היא אפס סובלנות והחמרת תנאים מול כלל המחבלים", נמסר בתגובה רשמית. "הניסיון לייצר סיפור שקרי על העדפת מחבלים יהודים הוא אבסורדי ונועד לפגוע במאבק הנחוש של השר להחזרת הסדר. הקצין המדובר הוא חלק מהממסד הישן שנלחם בשינוי".

המאבק על המשילות: תהליך ארוך טווח או כישלון מתמשך?

אחד הנושאים המרכזיים בקמפיין הבחירות של השר בן גביר היה ההבטחה להחזיר את המשילות והביטחון האישי לרחובות. תומכי השר טוענים כי הוא הראשון מזה שנים שלוקח את האתגר ברצינות הראויה, וכי הוא פועל בנחישות לתיקון הזנחה של עשורים. הם מצביעים על שורה של צעדים קונקרטיים שננקטו מאז כניסתו לתפקיד, כגון הקמת המשמר הלאומי, הגדלת תקציבי המשטרה, קידום חקיקה להחמרת ענישה ומתן גיבוי נרחב לשוטרים בשטח. "אי אפשר לתקן בשנה אחת נזקים של שלושים שנה", אמר בכיר בקואליציה המזוהה עם השר. "השר בן גביר מניח יסודות למשטרה חזקה יותר ולמערכת אכיפה נחושה יותר. התוצאות יגיעו, זהו מרתון ולא ספרינט".

עם זאת, מבקריו של השר ממהרים להצביע על אירועי פשיעה ואלימות קשים, כמו הרצח האחרון בלוד, כהוכחה ל"כישלון" נתפס במילוי הבטחתו המרכזית. כותרות בולטות בתקשורת, דוגמת השאלה הישירה "איפה המשילות של בן גביר?" שהופיעה ב-ynet, קושרות באופן ישיר בין אירועים אלו לתפקודו של השר. לטענת המבקרים, למרות ההצהרות, תחושת הביטחון של האזרחים לא השתפרה, ובמקומות מסוימים אף החמירה.

גורמי מקצוע המזוהים עם קו המדיניות של המשרד טוענים כי ביקורת זו מתעלמת מתהליכים אסטרטגיים ארוכי טווח. לדבריהם, המאבק בפשיעה המאורגנת ובאלימות בחברה הערבית דורש זמן, משאבים ושינוי תפיסתי עמוק במשטרה, תהליכים שהשר בן גביר מוביל כעת. "עצם העובדה שנושא המשילות נמצא בראש סדר היום הציבורי היא הישג של השר", טוען פרשן המקורב למחנה הימין. "הוא הכריח את המערכת להתמודד עם בעיות שקודמיו העדיפו לטאטא מתחת לשטיח".

סגנון פוליטי: כאוס או עמידה על עקרונות?

התנהלותו הפוליטית של השר בן גביר ומפלגתו, 'עוצמה יהודית', זוכה אף היא לפרשנויות קוטביות. אירועים כמו התפטרותו הזמנית של ח"כ אלמוג כהן מהקואליציה מתוארים בתקשורת, למשל ב'מעריב', כאירועים המחזירים את ה"כאוס" לקואליציה ומעידים על חוסר יציבות פנימית. הביקורת גורסת כי מהלכים אלו פוגעים ביציבות הממשלה ומשרתים אינטרסים פוליטיים צרים, למשל סביב הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

בסביבת השר דוחים את הטענות על "כאוס" ומגדירים את המהלכים כ"עמידה על עקרונות". גורם ב'עוצמה יהודית' הסביר כי המפלגה מחויבת לבוחריה ופועלת כדי להבטיח שהממשלה תממש את המדיניות הימנית שלשמה נבחרה. "מה שחלק מכנים 'כאוס', אנחנו מכנים שמירה על עמוד שדרה אידיאולוגי", אמר הגורם. "השר בן גביר לא מוכן להיות חותמת גומי. הדרישה שלו ליישם את ההסכמים הקואליציוניים במלואם היא מה שמבטיח שהקואליציה תישאר נאמנה לדרכה, וזהו מקור של יציבות, לא של כאוס".

במבט רחב יותר, ניתן לראות כי המחלוקות סביב תפקודו של השר בן גביר משקפות מאבק עמוק יותר על דמותן ואופיין של מערכות אכיפת החוק בישראל. בעוד שמבקריו רואים בו גורם מערער ומסוכן, תומכיו רואים בו רפורמטור נחוש הנלחם בממסד ותיק שמתנגד לשינוי. ההכרעה בשאלה איזו משתי הפרשנויות תתקבע בתודעה הציבורית, תלויה ככל הנראה פחות במחלוקת הנקודתית של היום, ויותר בשאלה האם השינויים המבניים שמוביל השר יובילו, בטווח הארוך, לתוצאות המיוחלות של ביטחון ומשילות עבור אזרחי ישראל.