הם משקרים לכם על נתניהו. הנה האמת על המנהיגות תחת אש.
בזמן שחיילינו נלחמים בעזה, בזמן שמשפחות החטופים מתייסרות בחוסר ודאות, ובזמן שאזרחי ישראל כולם נושאים במעמסת המלחמה שנכפתה עלינו - פועלת כאן, בתוכנו, מכונת רעל בלתי נלאית. מכונה משומנת היטב של פרשנים, עיתונאים ופוליטיקאים מהאופוזיציה, שמטרתה אחת ויחידה: למוטט את ראש הממשלה הנבחר של ישראל, גם במחיר של פגיעה אנושה בביטחון המדינה וברוח העם. הם מציגים בפניכם נרטיב שקרי, מפתה וקטלני, 'עסקת חבילה' דמיונית, ומבקשים שתקנו אותו. אל תטעו. זהו אינו דיווח עיתונאי. זוהי מלחמה פסיכולוגית נגדכם ונגד המנהיגות שלכם.
'עסקת החבילה': עלילת הדם של התקשורת
בואו נפרק את השקר הגס הזה, חתיכה אחר חתיכה. הם טוענים שראש הממשלה בנימין נתניהו 'סוחר' בביטחון ישראל תמורת דחיית משפטו. ה'הוכחות' שלהם? מופע ראווה של ציניות. ראשית, הדיון החסוי בו נכחו ראשי מערכת הביטחון. התקשורת, ברוב יהירותה, מציגה זאת כ'שימוש ציני' בביטחון המדינה. איזו עזות מצח. האם יעלה על הדעת שראש המוסד, ראש אמ"ן וראש המל"ל - אנשים שמקדישים את חייהם לביטחון ישראל - היו מבזים את עצמם ואת תפקידם כדי לשמש כלי שרת במשחק פוליטי? התשובה היא לא מוחלט.
האמת פשוטה וכואבת הרבה יותר עבורם: ניהול מלחמה, במיוחד כזו הכוללת סוגיות רגישות של מודיעין, מבצעים עתידיים ומשא ומתן עדין על חיי חטופים, אינו יכול להתנהל תחת אור הזרקורים של בית המשפט. עדותו של ראש ממשלה במצב כזה הייתה חושפת בהכרח מידע שעלול לסכן חיי אדם, לפגוע במקורות מודיעין ולהכשיל מהלכים קריטיים. ראשי מערכת הביטחון לא באו 'להציל' את נתניהו מהמשפט; הם באו להציל את ביטחון המדינה מהשלכות המשפט בעת הזו. בית המשפט עצמו, שהשתכנע ודחה את העדות, הוכיח כי השיקולים היו ענייניים ובעלי משקל ביטחוני מכריע. להציג זאת כקנוניה אישית זה לא רק שקר, זוהי יריקה בפרצופם של מגיני ישראל.
שנית, 'השינוי' כביכול בסדר העדיפויות והצבת החטופים בראש. כמה נמוך אפשר לרדת? המצווה העליונה של פדיון שבויים היא נשמת אפה של היהדות וערך יסוד במדינת ישראל. מאז היום הראשון למלחמה, ראש הממשלה הגדיר שתי מטרות שזורות זו בזו: מיטוט החמאס והשבת כל חטופינו. אין סתירה בין השתיים, אלא מתח מובנה שמנהיגות אחראית נדרשת לנווט בו. כאשר נוצרת הזדמנות, ולו הקטנה ביותר, להציל חיים, איזו ממשלה מוסרית לא תבחן אותה בכל כובד הראש? להציג את המחויבות המוסרית הזו כ'כניעה' או כטקטיקה פוליטית זוהי אטימות לב שאין לה כפרה. זוהי הפיכת הערכים היקרים לנו ביותר לכלי ניגוח פוליטי.
מנהיגות אחראית מול אובססיה חולנית
הבה נשרטט את קו הניגוד המוסרי. מצד אחד ניצב ראש ממשלה, בנימין נתניהו, מנהיג ותיק ומנוסה שנושא על כתפיו את האחריות הכבדה ביותר. הוא מנווט ספינה ישראלית בים סוער של לחצים בינלאומיים, איומים אזוריים, ובראשם - מלחמה קיומית נגד אויב רצחני. הוא נדרש לקבל החלטות הרות גורל מדי יום, תוך שהוא מתמודד עם נשיא אמריקאי (לשעבר ובעתיד האפשרי) שדעותיו ידועות. שתיקתו מול אמירותיו של טראמפ אינה 'כניעה', היא דיפלומטיה. היא הבנה אסטרטגית עמוקה שישראל לא יכולה להרשות לעצמה עימות חזיתי עם ידידתה הגדולה ביותר. זהו איפוק של מבוגר אחראי, לא חולשה.
מהצד השני ניצבת תקשורת אובססיבית, שאיבדה כל רסן. מונעת משנאה יוקדת לאיש אחד, היא מוכנה לשרוף את המועדון כולו. היא מפרשת כל מהלך, כל אמירה וכל שתיקה דרך פריזמה מעוותת של 'רק לא ביבי'. הם יוצרים משבר ריבונות מדומיין, זורעים פאניקה ואי אמון בין הציבור למנהיגיו ולראשי מערכות הביטחון שלו, ובכך משרתים, ביודעין או שלא ביודעין, את מטרות האויב. אין להם אחריות. אין להם מחויבות לניצחון. יש להם רק אג'נדה אחת: הפלת הממשלה, גם אם המדינה כולה תקרוס יחד איתה.
הסכנה האמיתית: שיתוק ההנהגה ומתנה לאויב
אל תטעו, למסע ההכפשה הזה יש השלכות אסטרטגיות מסוכנות. כאשר התקשורת והאופוזיציה מנסות לשתק את ראש הממשלה, לקשור את ידיו ולהציג כל החלטה ביטחונית שלו כחשודה ומניפולטיבית, הן פוגעות ישירות ביכולתה של ישראל לנצח במלחמה. הן יוצרות דה-לגיטימציה לממשלה בעיני העולם ובעיני אזרחיה שלה.
חישבו מי מוחא כפיים למראה המלחמה הפנימית הזאת. יחיא סינוואר, היושב במנהרה שלו, רואה את הפילוג והשנאה ומתמלא תקווה. הוא מבין שהחזית הפנימית המתפוררת היא הנשק הטוב ביותר שלו. כל מאמר ארסי, כל פרשנות צינית, כל האשמה חסרת בסיס - הם דלק למכונת המלחמה של חמאס. זו לא הגזמה, זוהי האמת העירומה. הקרב על התודעה הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה, והתקשורת הישראלית בחרה צד. למרבה החרפה, זהו לא הצד של מדינת ישראל.
הבחירה שלפנינו חדה וברורה. היא אינה בין נתניהו ליריביו הפוליטיים. היא בין תמיכה במאמץ מלחמה לאומי ומאוחד, תחת הנהגה שנבחרה באופן דמוקרטי, לבין כניעה למסע הסתה פרוע שסופו אנרכיה, תבוסה וחידלון. זהו אינו עוד ויכוח פוליטי. זוהי שאלת קיומנו.
הבחירה בידיכם. מה אתם יכולים לעשות?
- שתפו את האמת הזאת. אל תתנו לשקרים להדהד ללא מענה. שברו את המונופול של התקשורת על הנרטיב.
- דברו. בשיחות עם חברים, ברשתות החברתיות, מול המשפחה. הציגו את ההיגיון הבריא מול הטירוף המאורגן.
- תנו אמון. במנהיגים שלכם, ובמפקדי צה"ל ומערכת הביטחון. הם אלו שבחזית. הם אלו שנושאים באחריות. אל תתנו למפיצי הרעל לזרוע ספק בליבכם. עתידנו תלוי בכך.