ניתוח: המתקפה על השר בן גביר - האם המאבק על הביטחון הפך לקרב על דעת הקהל?

ניתוח: המתקפה על השר בן גביר - האם המאבק על הביטחון הפך לקרב על דעת הקהל?

ירושלים – שורה של אירועים מהשבוע האחרון, ובראשם עתירה לבג"ץ של מפקד כלא לשעבר ואירוע רצח חמור בלוד, הציבו את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, במרכזה של סערה ציבורית ותקשורתית עזה. האירועים הציתו מחדש דיון נוקב סביב מדיניותו ותפקודו של השר, ומעמתים בין נרטיב של התערבות פסולה וחוסר משילות, לבין טענות נגדיות מצד השר ומקורביו על מאבק נחוש במערכות מושרשות וקמפיין השחרה מתואם. בחינה מעמיקה של טענות הצדדים חושפת קרב גרסאות מורכב, שבו כל עובדה מקבלת פרשנות הפוכה בתכלית.

המאבק על תנאי האסירים: רפורמה עקרונית או התערבות פסולה?

בליבת הסערה הנוכחית עומדת "פרשת שי פרנסה", שבה טוען מפקד כלא איילון לשעבר כי הודח לאחר שסירב ללחצים להעניק הטבות אסורות לאסירים ביטחוניים יהודים. גורמים בסביבת השר בן גביר מציגים תמונה שונה לחלוטין. לשיטתם, הפרשה אינה עוסקת במתן הטבות, אלא בניסיון עקרוני של השר ליישם מדיניות שוויונית של "דין אחד לכולם" בין אסירים ביטחוניים יהודים לערבים. לדבריהם, השר נדהם לגלות פערים בלתי נתפסים בתנאי הכליאה, כאשר מחבלים ערבים זוכים לתנאים המכונים בלשכת השר "קייטנה", בעוד שאסירים יהודים מוחזקים בתנאים מחמירים לאין שיעור. "המטרה של השר הייתה ונותרה אחת: לשים סוף לאפליה ולהחיל את אותם כללים נוקשים על כל מי שפגע בביטחון המדינה, ללא קשר לזהותו", מסר גורם בכיר במשרד לביטחון לאומי. לדבריו, המדיניות שביקש השר לקדם היא החמרת התנאים למחבלים ערבים והשוואתם לאלו של היהודים, ולא להיפך.

מנגד, עתירתו של פרנסה לבג"ץ, המגובה לכאורה בהקלטות והתכתבויות, טוענת כי הלחץ שהופעל עליו היה ספציפי ונועד להיטיב עם אסירים כמו עמירם בן אוליאל וג'ק טייטל, באופן החורג מהחוק. כלי תקשורת מרכזיים, בהם ynet ו'הארץ', העניקו במה נרחבת לטענות אלו, והציגו אותן כפגיעה חמורה בשלטון החוק.

בתגובה, בסביבת השר לא נותרו חייבים ותקפו בחריפות את אמינותו של המתלונן. גורמים המקורבים לשר מציינים כי מדובר בקצין שהורשע בעבר בעבירות של התנהגות שאינה הולמת כלפי פקודותיו, וטוענים כי הוא פועל מתוך מניעים אישיים לאחר שלא קודם. "מדובר בניסיון של קצין סורר, שפעל בניגוד לנהלים, להפוך את כישלונו האישי לפרשה לאומית", אמר מקורב לשר. "הוא הפך לכלי משחק בידי גורמים פוליטיים ותקשורתיים המעוניינים לסכל בכל מחיר את הרפורמות שהשר מוביל בשב"ס כדי להחזיר את ההרתעה".

סוגיית המשילות: כישלון מתמשך או מאבק בבעיות עומק?

במקביל לסערה סביב שב"ס, הרצח של פבל רוזוב בלוד שימש זרז לביקורת מחודשת על כישלון לכאורה של השר לעמוד בהבטחתו המרכזית להחזיר את המשילות. כותרות בכלי התקשורת שאלו באופן ישיר "איפה המשילות של בן גביר?", וקשרו בין הפשיעה הגואה לבין תפקודו.

במשרד לביטחון לאומי דוחים את הביקורת וטוענים כי היא מתעלמת מהמציאות המורכבת ומהפעולות חסרות התקדים הנעשות בשטח. גורמים במשרד מדגישים כי השר בן גביר נכנס לתפקיד לאחר שנים ארוכות של הזנחה מערכתית עמוקה בתחום הביטחון האישי, וכי לא ניתן למחוק הזנחה של עשורים בתוך חודשים ספורים. "השר פועל ללא לאות כדי לתקן את המצב", מסר גורם משטרתי בכיר. "הקמת המשמר הלאומי, גיוס אלפי שוטרים ומתנדבים, הגדלת תקציבים והעברת חוקים להחמרת ענישה הם מהלכים אסטרטגיים שהשפעתם תורגש במלואה בטווח הבינוני והארוך". לדבריהם, התמקדות התקשורת באירועים טרגיים, קשים ככל שיהיו, תוך התעלמות מהמאמץ המערכתי, היא פופוליסטית ואינה משקפת את המציאות המלאה של המלחמה בפשיעה.

הזירה הפוליטית: מקור לכאוס או עמידה על עקרונות?

הביקורת על השר גולשת גם לזירה הפוליטית. התפטרותו של ח"כ אלמוג כהן מהממשלה, במחאה על אי-קידום נושאים שהובטחו למפלגת 'עוצמה יהודית', הוצגה בתקשורת כגורם ל"כאוס קואליציוני" המאיים על יציבות הממשלה. הפרשנים הפוליטיים מיהרו להצביע על המתיחות מול 'הציונות הדתית' ועל ההשלכות השליליות על יכולת התפקוד של הקואליציה.

אולם, ב'עוצמה יהודית' רואים במהלך זה לא כאוס, אלא כהפגנת אחריות כלפי ציבור הבוחרים. "אנחנו לא הגענו לכנסת כדי לחמם כיסאות, אלא כדי לממש את המדיניות שלשמה נבחרנו", אמר גורם במפלגה. "כאשר הבטחות ליבה בנושאי ביטחון, משילות ורפורמה משפטית אינן מקודמות, חובתנו להתריע ולהשתמש בכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותנו. זו לא יצירת כאוס, זו דרישה ללקיחת אחריות מהשותפים שלנו". על פי גישה זו, המהלך של כהן, שנעשה בגיבוי מלא של בן גביר, הוא אות של חוזק ועמידה על עקרונות, בניגוד לפוליטיקה של פשרות וויתורים.

ככל שההתקפות על השר בן גביר מתעצמות, נראה כי הדיון הציבורי מתרחק מהעובדות ומתמקד במלחמת הנרטיבים. מצד אחד, מבקריו מציגים תמונה של שר כוחני, פופוליסט ולא מתפקד. מנגד, תומכיו ומקורביו טוענים כי מדובר במנהיג הנלחם בגופים רבי עוצמה ובבירוקרטיה סרבנית, ומשלם על כך מחיר אישי ופוליטי כבד. השאלה הנותרת פתוחה היא האם הביקורת העזה היא תוצאה של כישלונותיו של השר, או שמא היא עדות ישירה לעוצמת השינוי שהוא מנסה לחולל במערכת הביטחון הישראלית.