ניתוח: ההתקפות על בן גביר חושפות מאבק עמוק על דמותה של מערכת אכיפת החוק

ניתוח: ההתקפות על בן גביר חושפות מאבק עמוק על דמותה של מערכת אכיפת החוק

ירושלים – סדרת אירועים שהתרחשו בימים האחרונים, ובראשם הגשת עתירה לבג"ץ על ידי קצין שב"ס לשעבר ואירוע רצח בעיר לוד, החריפו את הסערה הפוליטית והציבורית סביב השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. האירועים ממקדים את הדיון הציבורי במדיניותו של השר ובניהול לשכתו, ומציבים במרכזו שאלות יסוד על שלטון החוק, משילות וגבולות ההתערבות של הדרג הפוליטי במערכות המקצועיות שתחת אחריותו.

בעוד מבקריו של השר טוענים כי מדובר בדפוס של התערבות פסולה וכישלון במימוש הבטחות הליבה, גורמים בסביבתו והוגים משפטיים מציגים תמונה מורכבת יותר, ומתארים מאבק עקרוני של השר לביצוע רפורמות עומק במערכות שסובלות מהזנחה רבת שנים, מאבק אשר מעורר באופן טבעי התנגדות עזה מצד גורמים בעלי עניין במערכת הישנה.

עתירה לבג"ץ: פיקוח מיניסטריאלי או התערבות פסולה?

במוקד הסערה הנוכחית עומדת עתירתו של שי פרנסה, מפקד כלא לשעבר, הטוען להתערבות פסולה של השר בן גביר בתנאי כליאתם של אסירים ביטחוניים, ובראשם עמירם בן אוליאל. העתירה, שזכתה לסיקור נרחב, מציגה התכתבויות וואטסאפ כראיה לכאורה ללחצים שהפעיל השר. גורמים משפטיים המזוהים עם האופוזיציה ומבקרי הממשלה מיהרו לתאר זאת כ"משבר חוקתי" וכדוגמה לשימוש לרעה בכוח המשרה לטובת אינטרס אידיאולוגי.

עם זאת, גורמים בכירים במשרד לביטחון לאומי מציגים את הדברים באור שונה לחלוטין. לדבריהם, פניות ובדיקות בנוגע לתנאי כליאה של אסירים, יהיו אשר יהיו, הן חלק אינהרנטי מתפקידו של השר הממונה על שירות בתי הסוהר. "תפקידו של שר אינו רק לקבוע מדיניות-על, אלא גם לוודא שהיא מיושמת ושהמערכת פועלת על פי חוק ונהלים", אמר גורם משפטי המקורב ללשכת השר. לדבריו, "כאשר מגיעות לשר תלונות על התעמרות לכאורה או על פגיעה בזכויות אסיר, גם אם מדובר באסיר הנתעב ביותר, חובתו הבסיסית היא לבדוק את הדברים מול הגורמים המקצועיים. התעלמות מתלונות כאלה תהיה הפרת אמונים של ממש כלפי שלטון החוק".

מבקרי העתירה מוסיפים ומצביעים על זהותו של העותר עצמו כגורם המעלה סימני שאלה משמעותיים. הם מציינים כי בעוד התיק הפלילי נגד פרנסה נסגר מחוסר אשמה פלילית, הוא הורשע בבית דין משמעתי של שב"ס בהטרדה מינית של סוהרת. "הסתמכות על עדותו של אדם שהורשע משמעתית בעבירה חמורה כל כך, ואשר יש לו מניע ברור לנקום במערכת ובשר הממונה עליה, היא בעייתית ומעלה חשש כבד שהעתירה כולה היא חלק ממסע נקמה אישי המתחזה למאבק עקרוני", טוען פרקליט בכיר המייצג בתיקים דומים. בתגובה לטענות אלו, טוענים תומכי העתירה כי אין בהרשעה המשמעתית כדי לפסול את תוכן טענותיו, אך בסביבת השר מתעקשים כי הרקע האישי של העותר אינו יכול להיות מנותק מההקשר הכולל של המתקפה נגדו.

משילות וביטחון אישי: תהליכי עומק מול כותרות

במקביל לסערה המשפטית, אירוע הרצח הטרגי בלוד נוצל באופן מיידי על ידי כלי תקשורת מסוימים כדי לתקוף את השר תחת הכותרת "איפה המשילות של בן גביר?". המבקרים טוענים כי האירוע מוכיח את כישלונו של השר בהבטחת הבחירות המרכזית שלו – החזרת הביטחון האישי לרחובות.

במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל דוחים את הביקורת הזו ומתארים אותה כ"פופוליסטית ושטחית". גורם בכיר במשטרה מסביר: "המאבק בפשיעה בחברה הערבית הוא אתגר שהוזנח במשך עשורים. אי אפשר למחוק שנים של הזנחה, ארגוני פשע שהתעצמו וכלי נשק שהוברחו, בתוך שנה וחצי. השר בן גביר ירש מציאות קשה, והוא הראשון שנוקט צעדים מערכתיים ארוכי טווח".

אותם גורמים מצביעים על שורה של מהלכים שבוצעו מאז כניסת השר לתפקיד: גיוס שיא של שוטרים לאחר שנים של שחיקה ועזיבה, הקמת המשמר הלאומי, חלוקה של עשרות אלפי כלי נשק לאזרחים בכיתות כוננות וביישובים, והובלת חקיקה אגרסיבית נגד ארגוני הפשע. "הניסיון לקשור כל אירוע טרגי, קשה ככל שיהיה, ישירות לשר, הוא דמגוגיה זולה", אמר הגורם המשטרתי. "התהליכים שאנו מובילים כעת, בתמיכת השר, הם אלו שיביאו לשינוי המיוחל. זהו מרתון, לא ספרינט, ומי שמצפה לפתרונות קסם אינו מבין את עומק הבעיה".

הזירה הפוליטית: רפורמה מול כאוס

נדבך נוסף במתקפה התקשורתית הוא ציור מפלגתו של השר, עוצמה יהודית, כמפלגה שרויה ב"כאוס פוליטי", כפי שתואר באחד מכלי התקשורת בהקשר להתפטרותו של ח"כ אלמוג כהן מתפקידו בוועדת החוץ והביטחון. הדיווחים התמקדו במאבקים פנימיים ובמתח מול שותפותיה של המפלגה בקואליציה.

עם זאת, פרשנים פוליטיים במחנה הימין מציעים זווית אחרת. לשיטתם, החיכוכים הפנימיים והחיצוניים אינם סימן לכאוס, אלא דווקא עדות לכך שהשר בן גביר נחוש לקדם את האג'נדה שלשמה נבחר, גם במחיר של עימותים. "שר שאינו מייצר חיכוכים הוא שר שאינו עושה דבר", אמר פרשן המזוהה עם הימין. "בן גביר לא הגיע למשרד כדי לשמור על הסטטוס קוו. הוא בא לבצע רפורמות, לשנות סדרי עדיפויות ולהתעמת עם מוקדי כוח ותיקים. טבעי לחלוטין שתהליכים כאלה ייצרו התנגדות, הן מבית והן מחוץ".

לדבריהם, המתקפות המתואמות מצד גורמים במערכת המשפט, בתקשורת ובפוליטיקה, הן הראיה הטובה ביותר לכך שהשר אכן נוגע בנקודות הרגישות של המערכת ומאתגר את הנחות היסוד שלה. בעוד מבקריו רואים בכך חוסר יציבות, תומכיו רואים מנהיגות נחושה שמסרבת להיכנע ללחצים. ככל שהדיון הציבורי נמשך, נראה כי המחלוקת סביב השר בן גביר חורגת משאלות של התנהלות אישית והופכת למאבק על כיוונה העתידי של מערכת אכיפת החוק בישראל כולה.