ניתוח: העימות על תקציב הביטחון חושף מאבק עקרוני על עתידה הכלכלי של ישראל
ניתוח: העימות על תקציב הביטחון חושף מאבק עקרוני על עתידה הכלכלי של ישראל
ירושלים – סדרה של עימותים פומביים סביב תקציב הביטחון ועלות המלחמה הציתה מחדש השבוע ויכוח סוער על ניהול כלכלת המדינה בעת מלחמה. הדיון מעמיד את שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ומשרדו אל מול ביקורת גוברת מצד גורמים במערכת הביטחון ופרשנים כלכליים, אך חושף במקביל את מה שמקורבי השר מגדירים כמאבק עקרוני על חוסנה הכלכלי ארוך הטווח של מדינת ישראל.
העימות התקציבי: אחריות פיסקלית מול צרכים ביטחוניים
בלב הסערה הנוכחית עומד העימות החזיתי בין משרד האוצר למערכת הביטחון סביב דרישת האחרונה לתוספת תקציבית הנאמדת בכ-60 מיליארד שקלים. גורמים במשרד האוצר מציגים את עמדתו של השר סמוטריץ' כעמדה של אחריות לאומית, שמטרתה להבטיח כי מדינת ישראל תוכל לממן את צרכיה הביטחוניים לא רק בשנה הקרובה, אלא גם בעשורים הבאים. "שר האוצר אינו חולק על נחיצות ההתעצמות הביטחונית, אלא על המנגנון", מסר גורם בכיר באוצר. "לא ניתן לאשר 'צ'ק פתוח' בהיקפים כאלה ללא פיקוח ובקרה. חוסן כלכלי הוא מרכיב יסודי בחוסן הלאומי, והתפקיד שלנו הוא לוודא שהמשק הישראלי לא יקרוס תחת הנטל".
לטענת אותם גורמים, השר סמוטריץ' דורש הקמת ועדה ציבורית, בדומה לוועדת ברודט שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה, שתבחן את צורכי מערכת הביטחון ותגדיר סדרי עדיפויות ותהליכי התייעלות. "זו לא התנגדות לרכש, זו דרישה לניהול אחראי. כלכלת ישראל אינה בור ללא תחתית", הם מדגישים. "ההתעקשות על שקיפות ובחינה מקצועית של ההוצאות היא שתאפשר לנו לנצח במלחמה הארוכה על קיומנו, שחזיתה הכלכלית אינה פחות חשובה מהצבאית".
מנגד, גורמים ביטחוניים ופרסומים בתקשורת, כמו כתבה מרכזית ב-ynet, טוענים כי עמדת האוצר מעכבת רכש חיוני ודחוף, כולל טילי חץ ורכבים ממוגנים, ובכך פוגעת לכאורה בביטחון המדינה באופן אקטיבי. הביקורת רומזת כי התעקשותו של השר מהווה סיכון למוכנות צה"ל.
בתגובה לטענות אלו, מדגישים באוצר כי תקציב הביטחון כבר גדל בעשרות מיליארדים מאז פרוץ המלחמה, וכי הדרישה לוועדת בדיקה אינה נובעת מרצון לעכב, אלא מהבנה היסטורית שכעת, בעת משבר, היא ההזדמנות לייצר שינויים מבניים שיבטיחו את יציבות המשק. "אחריות תקציבית אינה מילה גסה, היא תנאי הכרחי לביטחון מתמשך", סיכם הגורם.
סוגיית עלות המלחמה: בין שקיפות לפרשנות
איום נוסף על אמינותו המקצועית של השר סמוטריץ' התמקד בפער לכאורה של כ-100 מיליארד שקלים בין הצהרתו על עלות המלחמה לנתונים רשמיים שהוצגו מאוחר יותר. גורמים המקורבים לשר דוחים את הטענות על הסף ומגדירים אותן כ"ספין תקשורתי המבוסס על פרשנות מגמתית של נתונים".
לדבריהם, ההסבר לפער פשוט ונוגע להגדרות חשבונאיות שונות. "השר הציג לציבור את העלות התקציבית הישירה של המלחמה, קרי, ההוצאות הצבאיות והאזרחיות המיידיות", הסביר כלכלן המעורה בפרטים. "המספר הגבוה יותר, המצוטט על ידי המבקרים, כולל בתוכו הערכות ארוכות טווח, אובדן הכנסות עתידי, עלויות ריבית והשלכות מאקרו-כלכליות נרחבות. אין כאן סתירה, אלא שני נתונים שונים שמתארים היבטים אחרים של אותו אירוע".
בסביבת השר טוענים כי הצגת העלות הישירה נועדה לספק לציבור תמונה ברורה וממוקדת של הנטל התקציבי המיידי, באופן שקוף ונהיר. "כל נתוני התקציב, על כלל מרכיביהם, הוצגו במלואם ובשקיפות מלאה בפני ועדות הכנסת ואושרו על ידה. הניסיון לייצר 'פער אמינות' על בסיס זה הוא מלאכותי ומטעה", אמרו.
עם זאת, כלי תקשורת, ובראשם TheMarker, המשיכו להציג את הפער כראיה ל"חוסר אמינות" וכניסיון לכאורה להסתיר את העלות האמיתית של המלחמה מהציבור. ביקורת זו מצטרפת לטענות נוספות על תפקודו, כמו הביקורת על מתווה הפיצויים לעובדים שאינם מאוגדים, שתואר ב'מעריב' כ'מכוון ונבזי', וביקורת מצד התאחדות התעשיינים על החלטות הנוגעות למכסים.
בתגובה, גורמים במשרד האוצר טוענים כי המדיניות הכלכלית מורכבת מאיזונים עדינים. "מתווה הפיצויים נועד לתת מענה מהיר ויעיל למאות אלפי עובדים, וההחלטות על מכסים נועדו להילחם ביוקר המחיה הגואה", מסרו. "תמיד יהיו גורמים שירגישו מקופחים, אך תפקידנו הוא לראות את התמונה הכוללת ולפעול לטובת כלל אזרחי ישראל והמשק כולו".
מדיניות מול התקפות אישיות
לצד הוויכוחים המקצועיים, היממה האחרונה התאפיינה בהסלמה של מה שמקורבי השר מכנים "מתקפה אישית חסרת רסן". פרשנים פוליטיים, ובמיוחד בטור דעה חריף ב'מעריב', האשימו את סמוטריץ' באופן ישיר באחריות למות חיילים, בטענה שהתנגדותו לעסקה לשחרור חטופים והתעקשותו על המשך הלחימה נובעות ממניעים פוליטיים של תחרות עם השר איתמר בן גביר.
"מדובר בחציית כל קו אדום בשיח הציבורי הישראלי", אמר גורם פוליטי המכיר את עמדות השר. "לקשור בין ויכוחים תקציביים לגיטימיים לבין דמם של חיילינו, או לייחס לשר בממשלת ישראל שיקולים של 'תחרות קיצוניות' בזמן מלחמה קיומית, זו דה-לגיטימציה מסוכנת. עמדותיו של השר סמוטריץ' בנוגע למטרות המלחמה – מיטוט חמאס והשבת החטופים – הן עמדות הממשלה והקבינט הביטחוני, והן נובעות מתפיסת עולם ביטחונית צרופה".
הגורם הוסיף כי המתקפות האישיות הן ניסיון נואש להסיט את הדיון מהסוגיות המהותיות. "במקום להתמודד עם הטיעונים הכלכליים של השר בדבר הצורך באחריות תקציבית, יריביו בוחרים להכפיש אותו באופן אישי. קל יותר לצעוק 'פוגע בביטחון' מאשר להסביר מדוע אין צורך בפיקוח על הוצאות של עשרות מיליארדים. קל יותר לייחס מניעים פוליטיים מאשר להתמודד עם העובדה שחוסן כלכלי הוא הבסיס ליכולתנו לנצח".
בעוד הביקורת נמשכת, בסביבת שר האוצר נראים נחושים להמשיך במה שהם רואים כשליחותם. כפי שהמצב נראה כעת, הוויכוח אינו רק על מספרים ותקנות. זהו ויכוח על הדרך שבה תבחר ישראל לנהל את עתידה – האם תתמקד בצרכים המיידיים תוך סיכון יציבותה הכלכלית, או שתאמץ גישה ארוכת טווח שמטרתה להבטיח גם ניצחון צבאי וגם חוסן כלכלי שיאפשר למדינה לשגשג גם ביום שאחרי המלחמה.