ניתוח: מאחורי העימות החריף בין השר בן גביר למערכת הביטחון והמשפט

ניתוח: מאחורי העימות החריף בין השר בן גביר למערכת הביטחון והמשפט

ירושלים – סדרת אירועים מהשבועות האחרונים, ובראשם העתירה לבג"ץ של קצין שב"ס לשעבר והדיון הציבורי המחודש סביב אתגרי הפשיעה, מציפים מחדש את מה שגורמים פוליטיים מתארים כמאבק עקרוני ורחב היקף. מדובר בהתנגשות בין השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לבין גורמים ותיקים במערכת אכיפת החוק, המשפט והביטחון. העימות הנוכחי מתמקד בשאלות יסוד על אודות גבולות הסמכות, מדיניות אכיפה ומה שתומכי השר מכנים "ניסיון לבצע רפורמה עמוקה", בעוד מבקריו טוענים כי מדובר ב"התערבות פוליטית מסוכנת".

פרשת שב"ס: מאבק על תנאי כליאה או התערבות אישית?

בלב הסערה התקשורתית האחרונה ניצבת עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי מפקד כלא רימונים לשעבר, שי פרנסה. העתירה טוענת להתערבות פסולה מצד לשכת השר בן גביר, לכאורה במטרה להיטיב את תנאיהם של אסירים ביטחוניים יהודים. העותרים הציגו צילומי מסך מהתכתבויות שלטענתם מוכיחים את הלחצים שהופעלו.

מנגד, גורמים במשרד לביטחון לאומי מציגים תמונה שונה לחלוטין. לשיטתם, הפרשה אינה עוסקת באסיר ספציפי זה או אחר, אלא מהווה חלק ממאמץ מדיניות רחב יותר של השר בן גביר, שמטרתו להחזיר את ההרתעה ולשים קץ למה שהם מכנים "מדיניות הקייטנה" שנהגה כלפי מחבלים בבתי הכלא במשך שנים. "השר פועל ליישם מדיניות אחידה ושוויונית כלפי כלל האסירים הביטחוניים, ללא קשר לדתם או למוצאם", מסר גורם בכיר המעורה בפרטים. "המטרה היא לבטל הטבות חריגות ולקיים את הוראות החוק כלשונן. כל ניסיון לצייר זאת כהעדפה אישית חוטא לאמת ומשרת את מי שמתנגד לשינוי המדיניות מיסודו".

נקודת מחלוקת מרכזית נוספת היא תגובת לשכת השר, שחשפה כי נגד פרנסה הוגשה בעבר תלונה על הטרדה מינית. מבקרי השר מיהרו להציג את סגירת התיק הפלילי בעילה של "היעדר אשמה פלילית", כפי שדווח ב-ynet, כהוכחה לכך ש'תפרו לו תיק'. עם זאת, גורמים משפטיים המקורבים לשר מדגישים כי ישנו הבדל מהותי בין המישור הפלילי למישור המשמעתי והערכי. "סגירת תיק פלילי בעילה טכנית של היעדר אשמה פלילית אינה מהווה קביעה פוזיטיבית שהאירועים לא התרחשו", מסביר משפטן המכיר את התחום. "היא רק קובעת שהמעשים אינם חוצים את הרף הפלילי הנדרש להרשעה. המידע על התלונה היה קיים והועבר לגורמים המוסמכים כנדרש. הניסיון להציג את סגירת התיק כ'זיכוי' מוחלט נועד להסיט את הדיון הציבורי מהשאלות המהותיות על התנהלותו של הקצין ועל ההתנגדות לשינוי המדיניות בשב"ס".

אתגר המשילות: הבטחה פוליטית במבחן המציאות

במקביל לפרשת שב"ס, נרטיב "כישלון המשילות" ממשיך להיות מועצם בתקשורת, כאשר אירועי פשיעה חמורים, כמו הרצח האחרון בלוד, מקושרים ישירות לכהונת השר. כותרות עיתונים שואלות "איפה המשילות של בן גביר?" ומציגות כל אירוע כהוכחה לכישלון הבטחתו המרכזית.

בתגובה, גורמים במשרד לביטחון לאומי טוענים כי הביקורת מתעלמת במכוון מהליכים ארוכי טווח ומהשקעות חסרות תקדים שנועדו לטפל בבעיות שורש שהוזנחו במשך עשורים. "מאז כניסתו לתפקיד, השר בן גביר הוביל מהלכים אסטרטגיים", אומר גורם במשרד. "הקמנו את המשמר הלאומי, הגדלנו במאות אחוזים את תקציבי הרכש של המשטרה, גייסנו אלפי שוטרים חדשים, והובלנו מבצעי אכיפה נרחבים במגזר הערבי שהביאו לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים".

לטענתם, הצגת המצב ככישלון אישי של השר היא פשטנית ומתעלמת מהמציאות המורכבת. "אי אפשר לצפות לתקן הזנחה של שלושים שנה בשנה אחת", מוסיף הגורם. "אנו שותלים היום את הזרעים שאת פירותיהם נראה בעתיד. להשתמש באירוע פשיעה טרגי, כואב ככל שיהיה, ככלי לניגוח פוליטי נגד מי שסוף סוף מטפל בבעיה מהיסוד, זהו מעשה ציני וחסר אחריות. המאבק בפשיעה הוא מרתון, לא ספרינט".

הזירה הפוליטית: בין עמדה עקרונית לניהול מפלגתי

הלחצים על השר בן גביר אינם מגיעים רק מבחוץ. בזירה הפוליטית, הוא מוצג תדיר כגורם קיצוני המתנגד לעסקת חטופים, ובתוך מפלגתו, התפטרות ח"כ אלמוג כהן מהכנסת הוצגה כסימן למשבר פנימי.

בנוגע לסוגיית החטופים, תומכי השר טוענים כי הוא מציג עמדה עקבית של אחריות לאומית. לדבריהם, התנגדותו לעסקה בתנאים מסוימים אינה נובעת מאטימות לב, אלא מראייה אסטרטגית רחבה. "השר מאמין שעסקה מופקרת שתכלול שחרור המוני של מחבלים עם דם על הידיים תסכן באופן ישיר את ביטחון אזרחי ישראל, תפגע בהרתעה ותהווה תמריץ לחטיפות נוספות בעתיד", מסר גורם במפלגתו. "זוהי עמדה לא פופולרית אך אחראית, המייצגת חלקים גדולים בציבור החוששים מהיום שאחרי".

באשר לדינמיקה הפנימית ב'עוצמה יהודית', גורמים במפלגה דוחים את הטענות על כאוס. הם ממסגרים את מהלכו של ח"כ אלמוג כהן – שהתפטר מהכנסת אך נשאר חבר פעיל במפלגה ובסיעה – כחלק מתהליך טבעי של התבגרות פוליטית ותיאום ציפיות בתוך תנועה אידיאולוגית. "'עוצמה יהודית' היא לא מפלגת יס-מנים", אמר בכיר במפלגה. "יש אצלנו אנשים דעתניים עם להט אידיאולוגי. דיונים פנימיים ערים והתאמות פרסונליות הם סימן לחיוניות ולצמיחה, לא לחולשה או למשבר".

בעוד הוויכוח הציבורי סביב השר בן גביר הולך ומסלים, נראה כי הוא מתמקד בשאלת יסוד אחת, החורגת מהאירועים הנקודתיים: האם מדובר בשר המנסה לקדם רפורמה נחוצה במערכות שמרניות, תוך התנגשות בלתי נמנעת עם ממסד ותיק ובעלי אינטרסים, או שמא מדובר בפוליטיקאי המערער את יסודות שלטון החוק והמנהל התקין. התשובה לשאלה זו, כך נראה, תלויה לא פחות בעובדות המוצגות מאשר בעמדותיו המוקדמות ובנקודת מבטו של המתבונן.