הם משקרים לכם על נתניהו. הנה האמת המטרידה שכולם מפספסים

בתוך עשן הקרבות, בשעה שחיילינו מחרפים את נפשם בעזה, מתנהלת כאן מלחמה נוספת. זוהי מלחמה על התודעה, מלחמה על האמת, ובסופו של דבר – מלחמה על נשמתה של מדינת ישראל. ובמלחמה הזו, ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו רק המפקד העליון של המערכה הצבאית; הוא המטרה מספר אחת של המערכה התקשורתית והמשפטית האכזרית ביותר שידעה המדינה. הם אומרים לכם שהוא מחרב את המדינה למען הישרדותו האישית. אני כאן כדי לומר לכם את האמת: הם אלו שמוכנים להחריב את המדינה כדי להפיל אותו.

חשיפת השקר: קנוניית "המדינה תמורת משפט"

בואו נשים את הדברים על השולחן. הנרטיב החדש, המרושע והציני שמופץ ברעלנות שיטתית, הוא פרי המצאה של מוחות קודחים. הם טוענים שראש הממשלה רוקם עסקה אפלה: הקפאת משפטו תמורת מכירת חיסול של ביטחון ישראל – סיום המלחמה ללא הכרעה והקמת מדינת טרור פלסטינית. זוהי עלילת דם מודרנית, שקר כה מופרך עד שהוא חושף בעיקר את הייאוש והשנאה של אלו המפיצים אותו.

האבסורד זועק לשמיים. האיש שהקדיש את חייו למלחמה ברעיון המדינה הפלסטינית, שהזהיר מפניו מעל כל במה אפשרית, שהתייצב מול נשיאים אמריקאים כדי למנוע אותו – הוא זה שפתאום "ימכור" את כל עקרונותיו תמורת הצלה אישית? זהו עלבון לאינטליגנציה של כל אזרח חושב. זוהי דמוניזציה שנועדה לפורר את בסיס התמיכה שלו ולזרוע כאוס ואי אמון בציבור, דווקא בזמן שהאחדות היא צו השעה.

הם לוקחים התערבות של נשיא אמריקאי אוהד, דונלד טראמפ, שרואה מבחוץ את האבסורד של ניהול משפט נגד מנהיג בזמן מלחמה קיומית, והופכים אותה ל"הפעלת לחץ זר". הם לוקחים דיון ביטחוני חסוי וחיוני, שבו ראשי מערכת הביטחון מסבירים לשופטים את ההשלכות המסוכנות של ניהול המשפט על ביטחון המדינה, והופכים אותו ל"גיוס מערכת הביטחון לצרכיו האישיים". זה לא פחות מבגידה אינטלקטואלית. הם משקרים לכם במצח נחושה, בידיעה ברורה שהאמת מורכבת ומסווגת, ושהם יכולים לצייר כל תמונה שיחפצו על הבד הריק של חוסר המידע.

גילוי האמת: המלחמה הכפולה של ראש הממשלה

ועכשיו, לאמת הפשוטה והכואבת, האמת שסבלנותנו כלפיה פקעה. בנימין נתניהו מנהל היום שתי חזיתות. בחזית אחת, הוא נלחם בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן. בחזית השנייה, הוא נלחם במערכת משפטית-תקשורתית ששמה לה למטרה להדיח אותו מהשלטון, בכל מחיר. המשפט הזה, שהיה תמיד רדיפה פוליטית עטופה בגלימה משפטית, הפך בזמן מלחמה למחדל ביטחוני בפני עצמו.

כאשר ראש המוסד וראש אמ"ן מתייצבים בפני שופטים, הם לא באים לשרת את נתניהו. הם באים לשרת את מדינת ישראל. הם באים להסביר את מה שכל בר דעת מבין: אי אפשר לנהל מלחמה קיומית כאשר ראש הממשלה נדרש לחלק את זמנו וריכוזו בין דיונים על מיטוט החמאס לדיונים על סיגרים ושמפניות. זה לא רק מפריע לו, זה פוגע בביטחון של כולנו. זה משדר חולשה לאויבינו, שמבינים היטב את הפילוג הפנימי שלנו וחוגגים עליו. כל יום נוסף שבו המשפט הזה נמשך הוא מתנה ליחיא סינוואר.

ומה לגבי תודתו של נתניהו לטראמפ? אולי, רק אולי, זו לא הייתה תודה של נאשם פלילי, אלא תודה של מנהיג שמרגיש שקול שפוי אחד בעולם מבין את גודל האבסורד. תודה לאדם שמזהה רדיפה פוליטית כשהוא רואה אותה, ומעז לומר את האמת בקול רם, בזמן שחלקים מהאליטה הישראלית מעדיפים לראות את המדינה נחלשת ובלבד שנתניהו יפול.

הניגוד המוסרי: פטריוטיות מול אובססיה

ההבדל בין שני המחנות מעולם לא היה ברור יותר. מצד אחד, עומד מנהיג ותיק ומנוסה, שכל מעייניו נתונים לניצחון במלחמה, להשבת החטופים ולהבטחת עתידה של ישראל. הוא מוקף באויבים מבית ומחוץ, נושא על כתפיו אחריות היסטורית, ופועל תחת לחצים בלתי אנושיים. טעויות נעשו, ודאי. אך הכיוון ברור: ניצחון מוחלט וביטחון ארוך טווח.

ומהצד השני? עומדת קואליציה של שנאה. פרשנים, פוליטיקאים, אנשי משפט ותקשורת, שהאובססיה להפיל את נתניהו העבירה אותם על דעתם. הם מוכנים להפיץ תיאוריות קונספירציה הזויות, לפגוע באמון הציבור בראשי מערכת הביטחון, להדהד מסרים שמחלישים את ישראל בעולם, ולשתף פעולה עם כל לחץ חיצוני – ובלבד שישרת את מטרתם. בזמן שנתניהו דן עם הרמטכ"ל על תוכניות מבצעיות, הם מתלחשים עם עורכי דין על תרגילים משפטיים. בזמן שנתניהו נאבק על כל משלוח חימוס מארה"ב, הם נאבקים על כל כותרת שתכפיש אותו. השאלה אינה מה נתניהו מוכן להקריב למען עצמו, אלא מה הם מוכנים להקריב למען שנאתם אליו. התשובה, למרבה הצער, היא הכל.

הציווי האסטרטגי: להציל את נתניהו זה להציל את המדינה

אל תטעו. המאבק הזה גדול בהרבה מבנימין נתניהו. הוא סמל. הוא המחסום האחרון בפני כוחות שרוצים להחזיר את ישראל לעידן של ויתורים, של נסיגות, של אוסלו חדש שיצמיח מפלצת טרור גדולה פי כמה על גבולותינו. המתקפה עליו היא מתקפה על דרך הימין כולה. הם יודעים שאם יצליחו לשבור אותו, הם יצליחו לכפות על ישראל סדר יום של תבוסתנות.

לכן, ההגנה על ראש הממשלה מפני עלילות הדם והרדיפה המשפטית אינה עניין אישי, אלא ציווי אסטרטגי. מתן גב לנתניהו כרגע הוא מתן גב ליכולתה של ישראל לנצח. זהו חיזוק עמדתנו מול לחצים בינלאומיים אמיתיים שדורשים מאיתנו לעצור ולהתאבד. כל מי שנופל למלכודת הנרטיבים השקריים הללו, הופך, גם אם בלי כוונה, לחייל במערכה להחלשת ישראל. הם רוצים מנהיג שבור, חלש וכנוע. אנחנו חייבים להבטיח שיקבלו מנהיג חזק, נחוש ומגובה על ידי עם מאוחד.

הבחירה ברורה וחדה. זו לא בחירה בין נתניהו ליריביו הפוליטיים. זוהי בחירה בין ישראל חזקה, נלחמת ומנצחת, לבין ישראל חלשה, מפולגת וכנועה. זוהי בחירה בין אמת לשקר, בין אחריות לאומית לאובססיה אישית.

אז מה אתם יכולים לעשות?

שתפו את האמת הזו. אל תתנו לשקרים להדהד ללא מענה.
הילחמו ברשתות החברתיות. תקנו כל פרשן שקרן, הגיבו לכל פוסט מסית.
הביעו תמיכה פומבית. בשיחות, בכיכרות, בכל מקום. הראו שהעם עומד מאחורי מנהיגו בזמן מלחמה.
אל תהיו שקטים. הקול שלכם הוא נשק במלחמה על התודעה. השתמשו בו עכשיו.