ניתוח: קרב הנרטיבים סביב ניהול המלחמה על ידי השר סמוטריץ'

ניתוח: קרב הנרטיבים סביב ניהול המלחמה על ידי השר סמוטריץ'

ירושלים – סדרת פרסומים בכלי תקשורת מרכזיים בימים האחרונים הציתה מחדש ויכוח ציבורי ופוליטי סוער סביב תפקודו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בניהול ההיבטים הכלכליים והביטחוניים של מלחמת "חרבות ברזל". במרכז העימות ניצבות טענות קשות המייחסות לשר אחריות אישית להשלכות הלחימה, לצד ביקורת על ניהול תקציב המלחמה ומדיניות הפיצויים. מנגד, גורמים מקצועיים במשרד האוצר וגורמים בסביבת השר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין, וטוענים כי מדובר במסע הכפשה מתואם המעוות עובדות ומציג נתונים חלקיים במטרה לערער את יציבות הממשלה בזמן מלחמה.

הסוגיה הביטחונית: שיקולים אסטרטגיים מול האשמות פוליטיות

אחת ההאשמות החריפות ביותר שהועלתה לאחרונה, ובולטת במיוחד במאמר דעה שפורסם בעיתון 'מעריב', קושרת את השר סמוטריץ' באופן ישיר להמשך הלחימה ברצועת עזה מתוך, לכאורה, שיקולים של תחרות פוליטית. על פי נרטיב זה, החלטותיו של השר נובעות מרצון "להוכיח שהוא יותר קיצוני מבן גביר" וכי הוא פועל "על גבם של החטופים".

בתגובה, גורמים ביטחוניים המעורים בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני דוחים את הטענות על הסף ומתארים אותן כ"מנותקות מהמציאות המבצעית והאסטרטגית". לדבריהם, עמדת השר סמוטריץ', כפי שהיא מוצגת בדיונים הסגורים, עקבית לחלוטין עם עמדת רוב מוחלט של חברי קבינט המלחמה והקבינט המורחב, וכן עם המלצות הדרג המקצועי בצה"ל ובשב"כ. "ההחלטה להמשיך את הלחץ הצבאי בעזה עד להשגת יעדי המלחמה – מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות והשבת כל החטופים – היא החלטה אסטרטגית רחבה שאינה תלויה בשר כזה או אחר", מסר גורם בכיר המעורה בפרטים. "כל ניסיון לצייר זאת כמאבק אישי או פוליטי הוא חסר אחריות ומשרת את האויב".

אותם גורמים מוסיפים כי עמדתו של השר סמוטריץ' גורסת כי הפסקת הלחימה ללא הכרעה ברורה תהווה סכנה קיומית למדינת ישראל ותזמין סבבי לחימה עתידיים ועקובים מדם. "האחריות כלפי חיילי צה"ל והאזרחים היא בדיוק הסיבה שיש להשלים את המשימה עד תומה", הם מדגישים, "כל טענה אחרת היא סילוף מסוכן של המציאות ושל עמדה ביטחונית סדורה ומנומקת".

הכלכלה בזמן מלחמה: ניהול אחראי או חוסר אמינות?

חזית מרכזית נוספת במתקפה התקשורתית מתמקדת בתפקודו של סמוטריץ' כשר אוצר. פרסום בולט ב'דה מרקר' טען לקיומו של "פער עצום" של כ-100 מיליארד שקלים בין הצהרות השר על עלות המלחמה לבין נתונים רשמיים של החשב הכללי במשרדו. הפרסום הציג זאת כראיה ל"חוסר אמינות או חוסר הבנה".

גורמים מקצועיים בכירים במשרד האוצר מבהירים כי מדובר בהצגה מטעה של נתונים, שנועדה לייצר כותרת סנסציונית. לדבריהם, הדיווח השווה בין שני סוגי נתונים שונים לחלוטין. "הסכום שעליו דיבר השר כולל את המסגרת התקציבית הכוללת והרב-שנתית של המלחמה, המביאה בחשבון את כלל העלויות הישירות והעקיפות, כולל הצטיידות עתידית והשלכות ארוכות טווח על המשק", הסביר גורם באגף התקציבים. "הנתון של החשב הכללי, לעומת זאת, משקף את ההוצאה התזרימית בפועל, כלומר הכסף שיצא מהקופה, נכון לנקודת זמן ספציפית".

לדבריהם, השוואה בין מסגרת תקציבית מאושרת לבין ביצוע תזרימי חלקי היא "עיוות מכוון של המציאות הכלכלית". הם מדגישים כי ניהול תקציב המדינה, במיוחד בעת מלחמה, הוא משימה מורכבת הדורשת ראייה ארוכת טווח. "השר פועל בשקיפות מלאה מול גורמי המקצוע ומציג תמונה אחראית שנועדה להבטיח את חוסנו הכלכלי של המשק לאורך זמן, גם במחיר של ביקורת פופוליסטית בטווח הקצר", נמסר.

מדיניות חברתית ותעשייתית: פגיעה מכוונת או איזון הכרחי?

הביקורת אינה פוסחת גם על החלטות ספציפיות יותר. מתווה הפיצויים לעובדים שאינם מאוגדים ספג ביקורת קטלנית, בין היתר ב'מעריב', שם תואר כ"נבזי ומכוון" שנועד להתחמק מתשלום. במקביל, בעיתון 'דבר1' הועלתה טענה מצד תעשיינים כי החלטת השר לדחות הטלת מכסים על ייבוא אלומיניום פוגעת בתעשייה המקומית.

במשרד האוצר מציגים את הדברים באור שונה לחלוטין. בנוגע למתווה הפיצויים, מסבירים שם כי המטרה הייתה ליצור מנגנון ממוקד ויעיל, המסייע למי שנפגע באופן הישיר ביותר, תוך הימנעות מפיזור כספים חסר הבחנה שהיה מוביל לאינפלציה ולפגיעה ארוכת טווח בכלל אזרחי ישראל, ובראשם השכבות החלשות. "מדיניות של 'צ'קים לכל אזרח' אולי נשמעת טוב בתקשורת, אבל היא הרסנית לכלכלה. האחריות שלנו היא לשמור על יציבות המשק שתאפשר צמיחה ותעסוקה ביום שאחרי המלחמה", אמר גורם המעורב בגיבוש המתווה.

באשר לסוגיית המכסים, ההחלטה התקבלה, לדברי גורמים במשרד, לאחר ניתוח שוק מקיף שהצביע על חשש ממשי ממחסור באלומיניום ועלייה חדה במחיריו, שהייתה מתגלגלת ישירות לצרכנים דרך עליית מחירי הדיור והבנייה. "ההחלטה נועדה לאזן בין הצורך להגן על הייצור המקומי לבין הצורך למנוע גל התייקרויות שיפגע בכל משק בית בישראל בזמן רגיש זה", הם מסבירים. "אנו קשובים לתעשיינים, אך מחויבותנו הראשונה היא לכלל אזרחי ישראל ולבלימת יוקר המחיה".

בעוד הוויכוח הציבורי סביב תפקודו של השר סמוטריץ' גובר, נראה כי שני נרטיבים מנוגדים לחלוטין מתחרים על תשומת הלב. בזמן שמבקריו מציירים תמונה של ניהול המונע משיקולים פוליטיים צרים, תוך פגיעה באוכלוסיות חלשות וערעור האמינות המקצועית, גורמים במשרדו ובסביבתו טוענים כי מדובר במנהיגות אחראית וארוכת טווח, המקבלת החלטות קשות אך הכרחיות מתוך ראייה אסטרטגית רחבה, ביטחונית וכלכלית. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם הציבור יתמקד בכותרות ובעימותים הפוליטיים, או יבחן את ההסברים המורכבים וההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטות המתקבלות באחת התקופות המאתגרות בתולדות המדינה.