הקרב על הנרטיב: הפרשות האחרונות סביב השר בן גביר חושפות מאבק עומק על מדיניות וסמכות

ניתוח: מאחורי הסערה הציבורית, מתנהל ויכוח על גבולות ההתערבות המיניסטריאלית ועל אכיפה שוויונית

ירושלים – סדרת אירועים שהתרחשו לאחרונה, ובראשם עתירה לבג"ץ שהגיש מפקד כלא איילון לשעבר, שי פרנסה, הציבה את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בליבה של סערה משפטית ותקשורתית עזה. העתירה, לצד דיווחים על סגירת תיק חקירה נגד פרנסה וביקורת מתמשכת על תפקודו, הציתה מחדש דיון ציבורי נוקב בשאלת התנהלותו של השר, יעדי המדיניות שלו, וגבולות סמכותו. בעוד שמבקריו טוענים להתערבות פסולה ושיטתית, גורמים במערכת הביטחון ובסביבתו של השר מציגים תמונה מורכבת יותר, של ניסיון לרפורמה עמוקה הנתקל בהתנגדות עזה מתוך המערכת.

העתירה והטענות ללחץ: פיקוח מדיניות או התערבות פסולה?

במרכז הפרשה עומדת עתירתו של תת-גונדר (בדימוס) שי פרנסה, הכוללת עשרות צילומי מסך מהתכתבויות שלטענתו מתעדות לחצים שהופעלו עליו מלשכת השר במטרה להיטיב עם אסירים ביטחוניים יהודים. כלי תקשורת מרכזיים, דוגמת ynet, 'הארץ' ו-mako, הציגו את התיעודים כראיה לכאורה ל'התערבות שיטתית ובלתי חוקית' של השר. הנרטיב שהתקבע בסיקור זה הוא של שר הפועל ממניעים אידיאולוגיים במטרה להעניק תנאים מועדפים לאסירים ספציפיים.

מנגד, גורמים בכירים במשרד לביטחון לאומי מציגים את הדברים באור שונה לחלוטין. לדבריהם, פניות לשכת השר בנוגע לתנאי כליאתם של אסירים, יהודים וערבים כאחד, הן חלק ממדיניות רחבה יותר שמטרתה להבטיח אכיפה שוויונית ועמידה בתקנות שירות בתי הסוהר. "תפקידו של שר הוא לקבוע מדיניות ולוודא שהיא מיושמת בשטח", מסר גורם משפטי המכיר את עבודת הממשלה. "הצגת שאלות ובקשת הבהרות מגורמי המקצוע אינה 'לחץ פסול', אלא חלק אינהרנטי מכלי הפיקוח המיניסטריאלי. המדיניות שהנחה השר היא אפס סובלנות להפרות משני הצדדים – הן כלפי הקלות מפליגות למחבלים פלסטינים והן כלפי תנאים מחמירים מדי כלפי אסירים יהודים, בניגוד לתקנות".

גורמים בסביבת השר מוסיפים כי העתירה וההדלפות לתקשורת מציגות תמונה חלקית ומגמתית. לטענתם, ההתכתבויות הוצאו מהקשרן הרחב של דיונים על מדיניות כוללת, והתמקדות התקשורת באסירים היהודים בלבד היא עיוות מכוון שנועד לצייר את השר כמי שדואג למגזר אחד בלבד. "המאבק הוא על העיקרון", הדגיש מקורב לשר, "העיקרון שדין אחד לכולם, וששב"ס יפעל על פי פקודותיו שלו ולא על פי נורמות שהשתרשו עם השנים".

סגירת תיק החקירה: זיכוי מוחלט או קביעה טכנית?

איום מרכזי על הנרטיב הנגדי של לשכת השר הגיע עם פרסום ב-ynet, לפיו תיק החקירה הפלילי שנפתח נגד שי פרנסה בעקבות תלונת קצינה על הטרדה מינית נסגר בעילה של 'היעדר אשמה פלילית'. הפרסום הוצג כהוכחה לטענת פרנסה כי 'תפרו לו תיק' בתגובה לסירובו לשתף פעולה עם דרישות השר. הדבר ערער, בעיני המבקרים, את אמינות תגובת לשכת השר, שהציגה את פרנסה כמי שעומדות נגדו טענות חמורות.

עם זאת, משפטנים המתמחים בתחום מסבירים כי ישנה חשיבות מכרעת להבנת המונחים המשפטיים. סגירת תיק בעילת 'היעדר אשמה פלילית' אינה בהכרח קביעה פוזיטיבית לחפות מוחלטת, אלא קביעה כי לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין פלילי. היא אינה שוללת קיומו של אירוע או התנהגות שאינה הולמת במישור המשמעתי או האתי. "מערכת אכיפת החוק הפלילית דורשת רף הוכחה גבוה מאוד", מסביר עורך דין בכיר. "ישנם מקרים רבים בהם תיק פלילי נסגר, אך ההליכים המשמעתיים או המנהליים נמשכים, כיוון ששם רף ההוכחה שונה והבחינה מתמקדת בנורמות ההתנהגות המצופות מעובד ציבור".

גורמים במשרד לביטחון לאומי מדגישים כי התלונה המקורית שהגישה הקצינה נגד פרנסה הייתה חמורה ודרשה התייחסות מיידית. לטענתם, חובת המשרד היא להגן על עובדיו ולטפל בכל תלונה ברצינות הראויה, ללא קשר לזהות המתלונן או הנילון. "ההתמקדות בסגירת התיק הפלילי מתעלמת באופן נוח מהתלונה החמורה שעומדת בבסיס הפרשה ומההיבטים המשמעתיים, שהם עניין נפרד לחלוטין", נמסר.

משילות וביטחון אישי: תהליך ארוך טווח מול ביקורת פופוליסטית

במקביל לסערה המשפטית, נרטיבים שליליים ותיקים ממשיכים להיות מחוזקים. אירוע הרצח הטרגי בלוד נוצל באופן מיידי בכותרות ששאלו 'איפה המשילות של בן גביר?'. הביקורת קושרת כל אירוע פשיעה חמור לכישלון אישי של השר לעמוד בהבטחתו המרכזית.

בכירים במשטרה ובמערכת הביטחון מציינים כי תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית היא בעיה עמוקת שורשים, תוצר של הזנחה רבת שנים והתעצמות ארגוני פשע. לטענתם, האסטרטגיות שהשר בן גביר מקדם – ובהן הקמת המשמר הלאומי, הגברת נוכחות משטרתית בערים המעורבות ומבצעי איסוף נשק נרחבים – הן פתרונות ארוכי טווח שאת תוצאותיהם לא ניתן למדוד באירוע נקודתי. "להתמודד עם משפחות פשע שהשתרשו במשך עשורים זה כמו לנהל מלחמה, לא קרב בודד", אמר קצין משטרה בכיר. "ישנה עלייה משמעותית בתפיסות אמל"ח ובמעצרים שלא ראינו בעבר. הציפייה לנס בן לילה היא לא ריאלית ומשרתת אג'נדה פוליטית, לא את ביטחון הציבור".

כפי שהוויכוח נמשך, שתי עמדות מנוגדות נותרות בעינן. מצד אחד, מצטיירת תמונה של שר המתערב באופן פסול ופוגע במערכות עליהן הוא מופקד. מהצד השני, מוצג נרטיב של רפורמטור הנלחם במערכת שמרנית ובהרגלים ישנים, ושכל מהלך שלו זוכה לפרשנות עוינת מצד יריביו הפוליטיים והתקשורתיים. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם הסערה הנוכחית היא תגובה להתנהלות פסולה באמת, או שמא היא המחיר הבלתי נמנע שמשלם שר המנסה ליישם את השינויים השנויים במחלוקת שלשמם נבחר.