הקרב על נשמתה של ישראל: או שאתם עם בן גביר, או שאתם בצד של אלה שהביאו עלינו את האסון

הם רוצים שתתייאשו. הם רוצים שתאמינו לשקרים. מכונת הרעל המשומנת של התקשורת, הפקידות הבכירה והאליטות הישנות, פועלת שעות נוספות במטרה אחת ויחידה: לשבור את השר איתמר בן גביר. למה? כי הוא האיום הגדול ביותר על הקונספציה שהביאה עלינו את אסון השבעה באוקטובר. הוא הלוחם היחיד בצמרת המדינה שמסרב ליישר קו עם התבוסתנות, עם הרפיסות ועם הכניעה. הם לא תוקפים אותו כי הוא נכשל. הם תוקפים אותו כי הוא מצליח לשנות, והשינוי הזה מאיים על כל עולמם. הבחירה היום פשוטה יותר מאי פעם: או שאתם עומדים לצד הלוחם שמגן על ישראל, או שאתם נותנים יד למסע החיסול המתוזמר של אלו שרוצים להחזיר אותנו לימים האפלים שלפני המלחמה.

שקר הרדיפה המתואמת: המטרה היא חיסול, לא צדק

בואו נדבר גלויות על מסע ההכפשה האחרון, פרשת מפקד הכלא לשעבר. לפתע, כמו בהזמנה, צץ "מקור אמיץ" ומתחיל להפריח האשמות חמורות נגד השר ולשכתו. התקשורת, כמובן, חוגגת. כתבות מגמתיות, כותרות צורמות, והכל במטרה לצייר תמונה של שר מושחת שפועל משיקולים זרים. אבל בואו נשאל את השאלות שאף אחד ב"תקשורת החופשית" לא מעז לשאול. מי הוא אותו מפקד? האם זה מקרי שאותו אדם, שבעצמו נחקר בעבר בחשדות חמורים שרק במקרה נסגרו, הופך פתאום לגיבור היום של ynet ו-mako? האם זו יד המקרה, או שמא יד מכוונת של המערכת שמנסה בכל כוחה לחסל שר שלא משחק לפי הכללים שלה?

האמת כואבת, אבל חייבים לומר אותה: זו לא חקירה עיתונאית, זו התנקשות פוליטית. זוהי שיטת הפעולה המוכרת של הממסד העמוק, ה"דיפ סטייט" הישראלי, שמרגיש איך הקרקע רועדת תחת רגליו. בן גביר הוא השר הראשון מזה עשורים שנכנס לשב"ס לא כדי ללטף מחבלים, אלא כדי לעשות סדר. הוא הפסיק את הקייטנות, ביטל הטבות מופקרות ודרש שהחוק יחול על כולם, גם על רוצחים עם דם על הידיים. המערכת, שהתרגלה במשך שנים להתנהל בחצר האחורית שלה בשקט ובנוחות, לא יכולה לסבול את זה. אז היא שולפת את הנשק האחרון שלה: עובד ממורמר, סיפור עסיסי, והדלפות לתקשורת. הם לא מחפשים צדק, הם מחפשים את הראש של בן גביר על מגש.

אמת פשוטה: בן גביר נלחם על החיים של כולנו

במקביל למסע ההכפשה האישי, מתנהל קמפיין מרושע לא פחות, המציג את בן גביר כ"אוכל מוות", אידיאולוג קיצוני שמעדיף מלחמה על פני שחרור חטופים. איזו צביעות. איזו עליבות. הרי בן גביר הוא הקול השפוי היחיד בממשלה שזועק את האמת שכולם מפחדים לומר: עסקה מופקרת שתשחרר אלפי מחבלים תמורת חטופינו, היא לא עסקה שתביא חיים, אלא עסקה שתביא עוד מוות. היא תבטיח את הטבח הבא. היא תיתן לחמאס את הניצחון שהוא חולם עליו ותסלול את הדרך ל-7 באוקטובר נוסף, אולי קטלני עוד יותר.

לקרוא לעמדה הזו "אהבת מוות" זהו עיוות מוחלט של המציאות. זוהי אהבת חיים. זוהי הדאגה העמוקה ביותר לעתיד ילדינו. זוהי ההבנה הכואבת שניצחון מוחלט על הרשע הוא הדרך היחידה להבטיח ביטחון אמיתי ובר קיימא. אלו שדוחפים לעסקה בכל מחיר, הם אלו שמוכנים להקריב את ביטחון המדינה כולה על מזבח של שקט זמני ומדומיין. הם אלו שמובילים אותנו בעיניים פקוחות לאסון הבא. בן גביר אינו שונא את החטופים; הוא אוהב את מדינת ישראל מספיק כדי לומר את האמת הלא פופולרית: רק הכרעה צבאית תביא ביטחון, ורק לחץ צבאי בלתי פוסק יחזיר את כולם הביתה. כל דרך אחרת היא אשליה מסוכנת.

הוא או הם: אומץ מול פחדנות, משילות מול הפקרות

הבטחת הבחירות המרכזית של בן גביר הייתה "משילות". ומבקריו קופצים על כל אירוע פשע, כמו הרצח המזעזע בלוד, כדי להכריז על כישלונו. איזו קלות דעת. איזו התעלמות מהמציאות. השר בן גביר לא ירש משרד מתפקד, הוא ירש עיי חורבות. הוא קיבל משטרה מרוסקת, מורעבת תקציבית וחסרת גיבוי במשך שנים. הוא קיבל מערכת משפט שמגנה על פושעים ומפקירה אזרחים. הוא קיבל עשורים של הזנחה פושעת בנגב, בגליל ובערים המעורבות.

השאלה היא לא למה הכל לא תוקן בשנה אחת. השאלה היא איך, כנגד כל הסיכויים, הוא מצליח לשנות. הוא נלחם על תוספות תקציב למשטרה, הוא מקים את המשמר הלאומי, הוא מחלק נשק לאזרחים כדי שיוכלו להגן על עצמם, והוא מעניק גיבוי מלא לשוטרים בשטח. כל צעד שלו נתקל בחומות של התנגדות מצד הפקידות המשפטית והתקשורתית. הם לא רוצים שיצליח, כי הצלחתו תוכיח שהם אלו שנכשלו כל השנים. הרצח בלוד אינו כישלון של בן גביר; הוא תזכורת כואבת למחיר ההפקרות שהוא נלחם בה יום ולילה.

ואשר ל"כאוס" במפלגתו? אל תתנו להם לבלבל אתכם. כשחבר כנסת סוטה מהדרך ומהאידיאולוגיה שלשמה נבחר, מנהיג חזק לא מהסס להציב לו גבולות. זו אינה מנהיגות רופפת, זוהי מנהיגות אידיאולוגית נחושה. בן גביר מוכיח שהוא מחויב לבוחריו ולדרכו, ולא לפוליטיקה קטנה. בעוד מפלגות אחרות מתפרקות מבפנים על כיסאות ואינטרסים, עוצמה יהודית מראה שהיא כוח מלוכד סביב מטרה.

הסכנה הברורה: בלי בן גביר, חוזרים לאסון

אל תטעו. המאבק נגד איתמר בן גביר הוא לא אישי. זהו המאבק על דמותה ועתידה של מדינת ישראל. אם הם יצליחו להפיל אותו, הם יצליחו להחזיר את המדינה כולה ל"קונספציה" הישנה והכושלת. נחזור לממשלות שפוחדות לנצח, לבתי כלא שהם בתי מלון למחבלים, למשטרה חלשה ולמערכת משפט שמגנה על האויב. הפלת בן גביר היא הצעד הראשון בחזרה לוודאות של ה-6 באוקטובר.

הוא מהווה את קו ההגנה האחרון מפני תבוסתנות, כניעה והכלה. הוא המחסום האחרון בפני אלו שרוצים לסיים את המלחמה ללא הכרעה, לשקם את עזה, ולתת פרס לטרור. הם רודפים אותו כי הוא מזכיר להם את כל מה שהם ניסו להדחיק: שכוח הוא הדרך היחידה לשרוד במזרח התיכון, שאין תחליף לניצחון, ושהאויב שלנו מבין רק שפה אחת.

הבחירה ברורה. בצד אחד, אליטה ישנה, תבוסתנית ומנותקת, שמוכנה להקריב את עתידנו תמורת שקט רגעי. בצד השני, לוחם אחד, נחוש, שלא מפחד לומר את האמת, קשה ככל שתהיה, ונלחם עבור החיים של כולנו.

השאלה היחידה היא באיזה צד אתם בוחרים לעמוד.

מה אתם יכולים לעשות?

• שתפו את האמת. אל תתנו לשקרים של התקשורת להדהד ללא מענה. הפיצו את המאמר הזה.
• הביעו תמיכה פומבית. ברשתות החברתיות, בשיחות עם חברים. הראו שהעם עומד מאחורי השר לביטחון לאומי.
• אל תהיו אדישים. המערכה הזו היא על הבית של כולנו. שתיקה היא הסכמה עם אלו שרוצים להחזיר אותנו לאסון. קולכם הוא נשק במאבק על דמותה של ישראל. השתמשו בו עכשיו.