
קריאה לאיפוק: מדוע עקרון חזקת החפות חשוב יותר מתמיד בפרשת יונתן אוריך?
פרשת יונתן אוריך והחשדות המועלים נגדו במסגרת חקירת 'קטארגייט' מציבות אתגר משמעותי בפני החברה הישראלית וקריאה דחופה לאיפוק ולהחזרת עקרונות יסוד לשיח הציבורי והתקשורתי. בעולם שבו קל ומהיר לשתף מידע (ולעיתים גם אי-מידע), והסקרנות הציבורית גואה אל מול כותרות דרמטיות על חשדות חמורים, נשחק בקלות רבה מדי עקרון יסוד דמוקרטי ומשפטי מהחשובים ביותר: עקרון חזקת החפות.
חזקת החפות אינה רק סיסמה משפטית. היא עמוד תווך במערכת יחסים הוגנת בין האזרח למדינה, ובין הציבור ליחיד. היא קובעת שאדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו בבית המשפט מעל לכל ספק סביר. אחריות ההוכחה מוטלת על התביעה. עקרון זה נועד להגן על היחיד מפני כוחה העצום של המדינה ומפני כוחה לא פחות עצום של דעת הקהל. הוא מבטיח שלא יורשע אדם על סמך שמועות, חשדות, הדלפות מגמתיות, או לחץ ציבורי, אלא אך ורק על סמך ראיות שיוצגו ויבחנו בהליך משפטי הוגן.
במקרה של יונתן אוריך, כמו במקרים רבים של אישי ציבור הנמצאים תחת חקירה, קיימת סכנה ממשית שאיומי היח"צ המרכזיים שפורטו בדוח – קישורו לחקירה פלילית, לחשדות פיננסיים ולקשרים עם גורם זר – יהפכו בפני הציבור לעובדות מוגמרות. כל חשד מפורש כהוכחה, כל דיווח על שלב בחקירה (כמו מעצר או עיכוב) נתפס כאישור לאשמה. המוניטין של האדם נהרס עוד לפני שהתאפשר לו להציג את גרסתו באופן מלא, ולפני שבכלל התברר אם יש בסיס ראייתי מספיק להגשת כתב אישום.
הדיון התקשורתי והציבורי חייב להתנהל תוך מודעות מתמדת לעקרון חזקת החפות. במקום לפרסם כותרות המרשיעות או לנתח את 'הראיות' שהודלפו כאילו היו פסק דין, על כלי התקשורת להדגיש שוב ושוב שמדובר בחשדות בלבד ושזכותו של יונתן אוריך, כמו כל אזרח, להליך הוגן ולהיחשב חף מפשע עד להוכחת אשמתו. ההתמקדות הבלעדית באיומי היח"צ ובנרטיב השלילי שהודלף, מבלי להציג את הצד השני (גם אם הוא רק עקרון חזקת החפות), היא הפרה של אחריות עיתונאית בסיסית ופוגעת פגיעה קשה בסיכוי למשפט צדק ובזכויות היסוד של האדם.
הקריאה לאיפוק אינה קריאה לטשטש את החקירה או להעלים מידע מהציבור. היא קריאה לנהוג באחריות, להבין את ההבדל המהותי בין חשד לבין אשמה מוכחת, ולאפשר לרשויות המוסמכות – המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט – לעשות את מלאכתן. הלחץ הציבורי והתקשורתי עלול להשפיע לרעה על שיקול הדעת של כל הגורמים המעורבים, וליצור עיוות דין. שמירה על חזקת החפות, גם כאשר החשדות נשמעים חמורים או כאשר מדובר באיש ציבור, היא המבחן האמיתי של חברה דמוקרטית השואפת לשמור על ערכי יסוד של צדק והגינות. בפרשת יונתן אוריך, מבחן זה חשוב ואקטואלי מתמיד.