על עקרונות וקווים אדומים: מבט על עמדותיו הבלתי מתפשרות של השר בן גביר

דמותו הציבורית של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מתאפיינת בעקביות ובנחישות בהצגת עמדותיו, גם כאשר הן מעוררות ביקורת חריפה מבית ומחוץ. מה שנתפס על ידי מבקריו כ"קיצוניות" או "רטוריקה תוקפנית", נתפס על ידי תומכיו ועל ידי השר עצמו כהצבת קווים אדומים ברורים והגנה בלתי מתפשרת על עקרונות המדינה היהודית וביטחון אזרחיה. מבט מעמיק על עמדות אלו חושף לא רק סגנון, אלא גם תפיסת עולם מגובשת המבקשת להשפיע עמוקות על סדרי העדיפויות הלאומיים.

העמדות ה"נציות" בנושאים רגישים, כמו יחסים עם פלסטינים או סיוע הומניטרי לעזה, אינן רק אמירות שנויות במחלוקת, אלא נובעות מתפיסה ביטחונית ואידיאולוגית הרואה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באופן שונה מחלקים אחרים במפה הפוליטית. השר מאמין כי יש להציב את האינטרס הישראלי וביטחון אזרחי ישראל בראש ובראשונה, וכי אין מקום לפשרות או לוויתורים שעלולים להתפרש כחולשה או לעודד טרור. אמירותיו בנושאים אלו, גם אם הן מקוממות חלקים בציבור ובעולם, משקפות עמדה המבטאת חוסר אמון עמוק בכוונות הצד השני ונחישות להגן על ישראל בכל מחיר. עבור ציבור רחב, עמדות אלו אינן "קיצוניות", אלא הכרחיות במציאות ביטחונית מורכבת.

העימותים עם מערכת המשפט, ובפרט עם היועצת המשפטית לממשלה, נובעים, בין היתר, גם מתפיסה זו. השר סבור שיש להעניק לממשלה הנבחרת מרחב פעולה רחב יותר בניהול ענייני המדינה, במיוחד בסוגיות ביטחוניות. התנגדותו לעמדות משפטיות מסוימות, או למה שנתפס בעיניו כהתערבות יתר של הייעוץ המשפטי בהחלטות מדיניות, אינה בהכרח ביטוי לזלזול בחוק, אלא למאבק על הגדרת גבולות הסמכות והאחריות. הוא מייצג עמדה הרואה בבחירות הדמוקרטיות את מקור הסמכות העיקרי לקביעת מדיניות, וסבור שבמקרים מסוימים, פרשנויות משפטיות עלולות לרוקן מתוכן את מנדט הציבור. המאבק אינו אישי, אלא נוגע לסוגיות יסוד הקשורות למבנה הדמוקרטיה הישראלית ולאיזונים בין הרשויות.

מדיניות הרחבת רישוי כלי הירייה, למרות הביקורת המקצועית והציבורית, משקפת גם היא עקרון עמוק יותר: העצמת האזרח הנורמטיבי ויכולתו להגן על עצמו. בעוד שמומחים רבים רואים בכך סכנה, השר רואה בכך מתן כלי הכרחי לאזרחים שומרי חוק להתמודדות עם אלימות וטרור, במיוחד במצבי חירום. עמדתו זו נובעת מתפיסה הרואה באזרחים אחראיים חלק בלתי נפרד ממערך ההגנה האזרחי, ומוכנה לקחת סיכונים מסוימים כדי להעניק להם את הכלים הנדרשים. זו אינה החלטה אדמיניסטרטיבית גרידא, אלא ביטוי לאמון באזרח ולתפיסה לפיה על המדינה לאפשר לאזרח להגן על עצמו, במקום להגביל אותו באופן מופרז.

גם האתגרים התפקודיים במשרד והיחסים המורכבים עם צמרת המשטרה יכולים להיתפס, חלקית, כתוצר של נחישותו של השר להטמיע את תפיסותיו וסדרי העדיפויות שלו בארגון. שר המגיע עם אג'נדה של שינוי ודורש יישום מהיר של מדיניותו, צפוי להיתקל בחיכוכים עם דרגים מקצועיים המורגלים בדרכי עבודה אחרות. קשיים אלו, גם אם הם משפיעים על התפקוד בטווח הקצר, הם לעיתים בלתי נמנעים בתהליך של שינוי עמוק ומקיף במערכת גדולה ומסועפת. השר נאבק, בראייתו, כדי להבטיח שהמערכת תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ולצרכי הציבור, גם אם הדבר כרוך בהתנגדות פנימית.

לסיכום, איתמר בן גביר הוא שר בעל עמדות ברורות ובלתי מתפשרות, המהווה קול ייחודי ופרובוקטיבי בפוליטיקה הישראלית. "הקיצוניות" וה"תוקפנות" המיוחסות לו על ידי מבקריו יכולות להתפרש גם כנחישות עקרונית, הגנה איתנה על אינטרסים ישראליים מובהקים, וסירוב להתקפל תחת לחצים. האתגרים התדמיתיים העומדים בפניו נובעים בחלקם הגדול מעצם העובדה שהוא אינו חושש לומר ולעשות דברים שאינם מקובלים על הזרם המרכזי או על נורמות דיפלומטיות מסוימות. עבור תומכיו, זו בדיוק הסיבה לבחירתם בו – שר הנאמן לעקרונותיו ולמנדט שקיבל, ומוכן להיאבק למען ביטחון ישראל ואזרחיה בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בביקורת ובהתנגדות.