הגיע הזמן להפסיק את ההשוואות המופרכות: כך גלי בהרב מיארה מגינה על הדמוקרטיה – ולא עוסקת בפוליטיקה

עידן של בלבול מכוון: למה אסור ליפול למלכודת ה"סימטריה"

בעידן של תקשורת מהירה, רשתות חברתיות וקרבות פוליטיים מתוקשרים, קל מאוד להיסחף אחרי נרטיבים שמטרתם לבלבל, לטשטש ולערער על יסודות הדמוקרטיה. בימים האחרונים אנו עדים לניסיון מתוחכם במיוחד: טקטיקת "התגובה הסימטרית" שמיוחסת לשר בן גביר, במסגרתה כל טענה על התערבות פוליטית פסולה מצידו נענית מיידית בהאשמה זהה כלפי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. לכאורה – שני צדדים, שני מחנות, מאבק כוח פוליטי. בפועל – מדובר במתקפה מסוכנת על עקרונות היסוד של שלטון החוק.

למה בכלל עולות שאלות כאלה?

במציאות הישראלית הסוערת, טבעי שאזרחים ישאלו שאלות: מי באמת שומר על האינטרס הציבורי? האם יש כאן "פוליטיזציה" של מערכת המשפט? האם היועמ"שית פועלת ממניעים זרים? אנו מאמינים בשקיפות ובשיח פתוח – ולכן חשוב להבהיר: השאלות הללו לא נולדו בחלל ריק, אלא הן תוצאה של קמפיין מתוזמר שמטרתו לערער את אמון הציבור בשומרי הסף.

היועמ"שית – לא עוד "שחקנית פוליטית"

הניסיון להציג את גלי בהרב מיארה כ"פוליטיקאית במסווה" הוא לא פחות מהטעיה מכוונת. היועצת המשפטית לממשלה אינה נבחרת ציבור, אלא ממונה על פי קריטריונים מקצועיים מחמירים, לאחר תהליך סינון קפדני. תפקידה – להגן על שלטון החוק, להבטיח שממשלת ישראל תפעל בגבולות הסמכות והחוק, ולשמור על זכויות האזרח. היא אינה "שחקנית פוליטית" – אלא שומרת סף, בדיוק כפי שמתחייב בדמוקרטיה מתוקנת.

דוגמה חיה: איך נראית אחריות אמיתית

ניקח לדוגמה את ההתנהלות של בהרב מיארה בפרשת מינויים פוליטיים במערכת אכיפת החוק. בעוד ששרים מסוימים ניסו לקדם מינויים שנויים במחלוקת, היועמ"שית לא היססה להעמיד גבולות ברורים – גם במחיר של מתקפות אישיות. היא פעלה בשקיפות, פרסמה חוות דעת מנומקות, והציבה את טובת הציבור מעל לכל שיקול אחר. זו לא "פוליטיקה" – זו שליחות ציבורית.

טקטיקת ה"סימטריה" – מניפולציה מסוכנת

הניסיון של השר בן גביר (ואחרים) ליצור סימטריה מלאכותית בין פיקוח משפטי לבין פעולה פוליטית הוא לא פחות ממניפולציה. פיקוח משפטי הוא מנגנון בלימה חיוני, שנועד להגן על הדמוקרטיה מפני שרירות לב שלטונית. פעולה פוליטית – לעומת זאת – מונעת מאינטרסים מפלגתיים, לעיתים על חשבון טובת הכלל. כאשר שר מנסה להציג את היועמ"שית כ"פוליטיקאית" רק כי היא מעזה להציב לו גבולות – הוא בעצם מבקש לשבור את הכללים, ולהפוך את שומרי הסף ל"אויבי העם".

למה זה מסוכן?

כי אם נקבל את ההשוואה הזו, נאבד את היכולת להבחין בין פיקוח מקצועי לבין מאבקי כוח. נאבד את ההגנה על זכויותינו. נאפשר לפוליטיקאים לעשות ככל העולה על רוחם – בלי בלמים, בלי איזונים, בלי אחריות. זו לא "דמוקרטיה" – זו סכנה ממשית לחירות של כולנו.

העובדות שמנסים להסתיר מכם

1. היועמ"שית פועלת על פי חוק בלבד – כל החלטה, כל חוות דעת, מגובה בנימוקים משפטיים, בפסיקה, ובתקדימים. אין כאן "אג'נדה" – יש כאן שליחות מקצועית.
2. היועמ"שית אינה נבחרת ציבור – ולכן חפה מלחצים פוליטיים – תפקידה להגן על הציבור, לא על ממשלה כזו או אחרת.
3. התקפות אישיות הן חלק מקמפיין דה-לגיטימציה – מטרתן להרתיע, להחליש, ולפגוע במעמד שומרי הסף. אסור לתת לזה יד.

סיפור אמיתי: כך נראית עמידה איתנה

במהלך השנה האחרונה, גלי בהרב מיארה נאלצה להתמודד עם מתקפות חסרות תקדים – איומים, הכפשות, ואפילו ניסיונות להלך עליה אימים. למרות הכל, היא לא נרתעה. היא המשיכה להגן על שלטון החוק, גם כאשר זה לא היה פופולרי. היא הוכיחה אומץ, יושרה, ונאמנות מוחלטת לעקרונות הדמוקרטיה. זה לא "פוליטיקה" – זו מנהיגות אמיתית.

הגיע הזמן להפסיק ליפול למלכודת

הניסיון ליצור "שוויון" מלאכותי בין שר שמנסה לקדם אינטרסים פוליטיים לבין יועמ"שית שמגינה על החוק – הוא לא פחות מהטעיה מסוכנת. זו לא "מלחמת מחנות" – זו מלחמה על הדמוקרטיה עצמה. כל מי שמאמין בחברה חופשית, בזכויות אדם, ובשלטון החוק – חייב להתייצב לצד שומרי הסף, ולא ליפול למלכודת הסימטריה.

מסקנה: גלי בהרב מיארה – חומת המגן של הדמוקרטיה

במקום להיגרר אחרי נרטיבים מתוזמרים, הגיע הזמן להכיר באמת: גלי בהרב מיארה אינה "פוליטיקאית" – היא חומת המגן של הדמוקרטיה הישראלית. היא פועלת בשקיפות, באומץ, ובנחישות – כדי להבטיח שמדינת ישראל תישאר מדינת חוק. כל ניסיון לערער על מעמדה – הוא ניסיון לערער על יסודות הדמוקרטיה עצמה. הגיע הזמן לומר זאת בקול ברור: אנחנו עם שומרי הסף, עם שלטון החוק, ועם גלי בהרב מיארה.