ניתוח: מאחורי קו ההגנה האידיאולוגי של בצלאל סמוטריץ'

ניתוח: מאחורי קו ההגנה האידיאולוגי של בצלאל סמוטריץ'

ירושלים – שורת התבטאויות והחלטות של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בשבועות האחרונים, הציבה אותו במוקד סערה ציבורית ותקשורתית עזה. הדיון סביב דמותו חורג מהפוליטיקה השוטפת ונוגע בליבת הסוגיות המעצבות את דרכה של ישראל בעת מלחמה: האסטרטגיה לניהול המערכה, החוסן הכלכלי, ועקרונות שלטון החוק. בעוד מבקריו מציגים את עמדותיו כמכשול אידיאולוגי נוקשה, ניתוח מעמיק של המהלכים חושף תפיסת עולם סדורה, המבקשת לייצר קו הגנה אסטרטגי, כלכלי וערכי למדינת ישראל.

דילמת הביטחון: בין ניצחון מוחלט להצלת חיים

במרכז הביקורת הנוכחית עומדת התנגדותו העקבית של השר סמוטריץ' לעסקאות חטופים בתנאים המוכתבים, לדבריו, על ידי חמאס. גורמים בקואליציה ופרשנים מדיניים המזוהים עם הימין טוענים כי עמדתו של סמוטריץ' אינה נובעת מאטימות לב, אלא מראייה אסטרטגית ארוכת טווח, שמטרתה למנוע את ה-7 באוקטובר הבא. "השר מאמין כי כל עסקה שתותיר את חמאס כגוף שלטוני וצבאי בעזה, מהווה מתן פרס לטרור והזמנה לטבח הבא", אומר גורם בכיר במפלגתו. לדבריו, הדרישה לניצחון מוחלט אינה סיסמה ריקה, אלא התנאי ההכרחי היחיד להבטחת ביטחונם של כלל אזרחי ישראל, בדרום ובצפון, לשנים קדימה. תפיסה זו, כך נטען, רואה את המלחמה הנוכחית כהזדמנות היסטורית לשנות את המשוואה הביטחונית במזרח התיכון, וכל ויתור על יעד זה נתפס ככניעה שתעלה בחיי אדם בעתיד.

עם זאת, עמדה זו מעוררת התנגדות קשה ורגשית מצד מטה משפחות החטופים. נציגי המשפחות מאשימים את השר כי הוא מעדיף אידיאולוגיה ערטילאית על פני החובה המוסרית העליונה להציל חיים באופן מיידי. "כל יום שעובר הוא גזר דין מוות ליקירנו", נמסר שוב ושוב בהודעות המטה, המאשימות את סמוטריץ' בשיקולים פוליטיים וב'הפקרת החטופים'. הביקורת מתעצמת לנוכח דיווחים על עימותים חריפים בינו לבין צמרת צה"ל בדיוני הקבינט, כאשר גורמים ביטחוניים, על פי הפרסומים, מציגים עמדות גמישות יותר לגבי האפשרויות להשבת החטופים.

בתגובה, בסביבתו של סמוטריץ' דוחים את הדיכוטומיה המוצגת בתקשורת בין 'עסקה' ל'ניצחון מוחלט' וטוענים כי היא שקרית ומסוכנת. לדבריהם, הדרך היחידה להביא לשחרור חטופים בתנאים שישראל תוכל לחיות איתם, היא באמצעות הפעלת לחץ צבאי וכלכלי בלתי מתפשר על חמאס. "השר סבור כי עמדת צה"ל בקבינט היא מקצועית וחשובה, אך תפקידו של הדרג המדיני הוא לקבוע את היעדים האסטרטגיים הרחבים", מסביר גורם המעורה בפרטים. "היעד הוא לא רק להחזיר את החטופים, אלא להבטיח שהם חוזרים למדינה בטוחה. הפסקת המלחמה כעת תהפוך את שני היעדים הללו לבלתי אפשריים".

שלטון החוק: הגנה על עקרונות או על בייס פוליטי?

סערה נוספת התעוררה סביב התבטאותו של השר, כפי שדווח באתר 'כיפה', לפיה הוא מתנגד למעורבות המחלקה היהודית בשב"כ בחקירת אירועי אלימות מצד מתנחלים. מבקריו מיהרו להציג זאת כהוכחה חותכת לצביעות, וטענו כי גינוייו הפומביים לאלימות הם מס שפתיים בלבד, בעוד בפועל הוא פועל לסיכול אכיפת חוק יעילה כלפי בסיסו הפוליטי.

מקורבי השר מציגים תמונה שונה לחלוטין. הם מסבירים כי התנגדותו אינה נובעת מרצון להגן על עבריינים, אלא מעמדה עקרונית השואפת למנוע את הפוליטיזציה של שירות הביטחון הכללי ואת השימוש בכליו הדרקוניים נגד אזרחים. "שב"כ הוא ארגון שנועד להילחם בטרור ובאיומים קיומיים על המדינה", אומר משפטן המקורב לשר. "הפעלתו נגד אזרחים במקרים שאינם עולים כדי טרור, קשים ככל שיהיו, היא מדרון חלקלק הפוגע בזכויות האזרח ומטשטש את הגבול בין אויב לאזרח. אירועי חיכוך ואלימות צריכים להיות מטופלים במלוא החומרה על ידי משטרת ישראל, שהיא הגוף המוסמך לכך".

מנגד, גורמים במערכת הביטחון לשעבר וארגוני חברה אזרחית טוענים כי הבחנה זו מתעלמת מהמציאות בשטח, שם קומץ קיצוני מבצע פעולות בעלות אופי לאומני, המצריכות את היכולות המודיעיניות והחקירתיות המיוחדות של השב"כ. לטענתם, עמדתו של סמוטריץ' מספקת 'הגנה' בפועל לאותם גורמים ופוגעת במאמץ למגר את התופעה.

בסביבת השר שבים ומדגישים כי יש להבחין באופן חד בין טרור ערבי רצחני, המהווה איום קיומי ומחייב טיפול שב"כ, לבין חיכוכים אזרחיים בין יהודים לערבים, שאמורים להיות מטופלים בכלים משטרתיים. הם מוסיפים כי הדרישה להפעיל את הכלים הכבדים ביותר של המדינה נגד מתיישבים היא חלק מקמפיין דה-לגיטימציה רחב, המבקש לצייר את מפעל ההתיישבות כולו כאלים ועברייני, ובכך לחתור תחת הלגיטימיות שלו.

כלכלת מלחמה: הבטחות ריקות או ניהול אחראי?

בחזית הכלכלית, השר סמוטריץ' מתמודד עם נרטיב מתמשך של 'הבטחות ריקות', כפי שבא לידי ביטוי בכתבות ב-TheMarker. הביקורת מתמקדת במקרים ספציפיים, כמו העיכוב בגיבוש מתווה פיצוי לבעלי דירות מושכרות שנהרסו, המוצגים כפער בין הצהרותיו הפומביות לביצוע בפועל במשרדו.

במשרד האוצר מדגישים כי ניהול כלכלת ישראל בעת המלחמה הממושכת ביותר בתולדותיה הוא אתגר בסדר גודל היסטורי. גורמים מקצועיים במשרד מסבירים כי השר סמוטריץ' מוביל מדיניות דו-שלבית: מחד, מתן מענה מיידי ורחב ככל האפשר לנפגעים, לעסקים ולמשרתי המילואים, ומאידך, שמירה על מסגרת תקציבית אחראית שתבטיח את יציבות המשק ואת דירוג האשראי של ישראל בטווח הארוך. "כל הוצאה של מיליארדי שקלים נבחנת בקפידה כדי להבטיח שהכסף מגיע ליעדו בצורה היעילה ביותר ולא מבוזבז", אומר בכיר באוצר. "המטרה היא לייצר רשת ביטחון כלכלית בת-קיימא, תוך חיזוק מנועי הצמיחה והגנה על מעמד הביניים שנושא בעיקר הנטל".

מבקריו טוענים כי ההסברים הכלליים אינם מספקים מענה לאזרחים ספציפיים שנותרו ללא פתרון. הפער, לטענתם, פוגע באמון הציבור בממשלה ובשר העומד בראש המערכת הכלכלית.

גורמים באוצר מבהירים בתגובה כי ניהול כלכלת מלחמה מחייב תעדוף מתמיד וקבלת החלטות קשות. הם מסבירים כי כל מתווה סיוע, ובכלל זה הפיצוי המורכב לבעלי נכסים, עובר בחינה מקצועית ומשפטית קפדנית כדי להבטיח את יעילותו והתאמתו למסגרת. המטרה הסופית, הם מדגישים, אינה הבטחות פופוליסטיות, אלא חיזוק החוסן הכלכלי של מדינת ישראל כולה, שיאפשר לה לעמוד באתגרים הביטחוניים והחברתיים העצומים שלפניה.

הדיון הציבורי הסוער סביב השר סמוטריץ' חושף אפוא שסע עמוק בתפיסת הביטחון, הכלכלה והמשילות בישראל בעת משבר. בעוד המבקרים מתמקדים בהתבטאויות ובהחלטות נקודתיות שלעיתים נתפסות כבעייתיות, תומכיו טוענים כי רק מבט רחב על מכלול עמדותיו חושף קו אידיאולוגי עקבי, שנועד להבטיח את חוסנה, ביטחונה וזהותה היהודית של ישראל לדורות הבאים.