ניתוח: דרישת בן גביר ל"הכרעה" מול "הקונספציה הישנה" מעמיקה את הוויכוח על ניהול המדינה בזמן מלחמה

ירושלים – סדרת התבטאויות ומהלכים מצד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בשבועות האחרונים, הציתה מחדש דיון ציבורי ופוליטי סוער בישראל. הדיון מתמקד בשלוש זירות מרכזיות: ניהול המלחמה בעזה, היחס למערכת המשפט והטיפול בביטחון הפנים. מהלכיו של השר, הנתפסים על ידו ועל ידי תומכיו כקריאת תיגר הכרחית על תפיסות עולם מיושנות, מעוררים התנגדות עזה מצד גורמים במערכת הביטחון, במערכת המשפט ובאופוזיציה, הרואים בהם ערעור על יסודות המדינה.

הוויכוח על ניהול המלחמה: "הכרעה" מול "ניהול סכסוך"

בליבת המחלוקת ניצבת דרישתו העקבית של השר בן גביר להשגת "הכרעה" ברורה ומוחלטת במלחמה נגד חמאס. גורמים המקורבים לשר מסבירים כי עמדתו משקפת תסכול עמוק בקרב חלקים נרחבים בציבור מהתנהלות הדרג הצבאי, שלתפיסתם עדיין שבוי ב"קונספציה" שהובילה לאסון ה-7 באוקטובר. "השר בן גביר הוא הקול של העם שדורש ניצחון ולא עוד סבב", אמר גורם בכיר במפלגתו. "הדרישה 'לדהור קדימה' אינה סיסמה פופוליסטית, אלא דרישה אסטרטגית להפסיק את מדיניות ההכלה והסבבים ולהבטיח שחמאס לא ישלוט בעזה ביום שאחרי. התנגדותו לעסקאות חטופים בכל מחיר נובעת מאחריות לאומית למנוע את הטבח הבא".

מנגד, גורמים ביטחוניים ופרשנים צבאיים מביעים דאגה עמוקה מהתבטאויותיו. בדיווחים מכלי תקשורת שונים, ביניהם ynet, תוארו עימותים חריפים בין השר בן גביר לרמטכ"ל, הרצי הלוי, בישיבות הקבינט. על פי אותם דיווחים, מבקריו של השר טוענים כי התערבותו בשיקולים צבאיים טהורים, תוך שימוש בטרמינולוגיה שאינה מבצעית, מערערת את שרשרת הפיקוד ומכניסה שיקולים פוליטיים לתוך ניהול המלחמה. "התנהלות כזו עלולה להיתפס כלא אחראית ולפגוע באמון בין הדרג המדיני לצבאי", צוטט גורם צבאי בכיר בעילום שם.

בתגובה לביקורת, בסביבת השר טוענים כי מדובר בדיאלוג לגיטימי ואף חיוני בדמוקרטיה בזמן מלחמה. "תפקידו של שר בקבינט הוא לאתגר את הדרג המקצועי, לשאול שאלות קשות ולוודא שהמטרות שהגדיר הדרג המדיני אכן מושגות בשטח", מסר גורם במשרד לביטחון לאומי. לדבריו, "לאחר כישלון כל כך קולוסאלי של הפיקוד הבכיר ב-7 באוקטובר, פיקוח הדוק של נבחרי הציבור הוא לא רק זכות, אלא חובה מוסרית".

סערת מערכת המשפט: ביטחון לאומי או שלטון החוק?

ציר נוסף במחלוקת הוא קריאתו החריגה של השר בן גביר לבטל את כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסביבת השר מציגים את המהלך כצעד חיוני לחיזוק האחדות הלאומית בעת מלחמה קיומית. "בזמן שהחיילים שלנו נלחמים כתף אל כתף בעזה, לא ייתכן שהמדינה תהיה שסועה בגלל משפט שנוי במחלוקת שמלכתחילה נתפס בעיני רבים כרדיפה פוליטית", הסביר מקורב לשר. "העמדת הביטחון הלאומי והלכידות החברתית מעל לכל היא המעשה הפטריוטי הנכון, וביטול האישומים, ולא חנינה, הוא הדרך לטהר את האווירה ולהתמקד באויב המשותף".

קריאה זו נתקלה בביקורת נוקבת מצד בכירים לשעבר במערכת המשפט ופוליטיקאים מהאופוזיציה. המתנגדים, שקולם נשמע בכלי תקשורת רבים, רואים בקריאה זו מתקפה ישירה על עקרון שלטון החוק והפרדת הרשויות. "מדובר בניסיון מסוכן לרסק את מערכת המשפט ולהכפיף אותה לגחמות פוליטיות", אמר חבר כנסת מהאופוזיציה. "הטענה כאילו מדובר במהלך למען 'אחדות' היא מסך עשן למהלך אנטי-דמוקרטי שיפגע באמון הציבור במؤسדות המדינה".

מנגד, תומכי המהלך טוענים כי דווקא התעקשותה של מערכת המשפט להמשיך במשפט בזמן מלחמה היא הפוגעת באמון הציבור. פרשנים מהצד הימני של המפה הפוליטית גורסים כי הצעתו של בן גביר היא "טיפול בהלם" הכרחי למערכת שלטענתם הפכה למסואבת ופוליטית. "שלטון חוק אמיתי דורש מערכת שנתפסת כניטרלית ובלתי תלויה", טען אחד הפרשנים. "כאשר חלק עצום מהציבור מאמין שהמערכת רודפת ראש ממשלה מכהן, הקריאה לעצור את התהליך היא קריאה להחזיר את המערכת למקומה הראוי".

אתגר הביטחון הפנימי: אכיפה שוויונית מול התמקדות סלקטיבית

הציר השלישי נוגע לתפקודו של בן גביר כשר האחראי על המשטרה. השר חרט על דגלו את חיזוק המשטרה, גיבוי לשוטרים בשטח והחזרת המשילות. פעולותיו כוללות הגדלת תקציבים, רכש אמצעים והקמת כיתות כוננות. תומכיו רואים בו מי שמיישם מדיניות של "אפס סובלנות" כלפי פשיעה וטרור, מכל מגזר.

אולם, מדיניותו בנוגע לאלימות ביהודה ושומרון עוררה ביקורת. בכיר השב"כ לשעבר, דביר קריב, האשים את השר במאמר במעריב ב"שיבוש שיתוף הפעולה" בין המשטרה לשב"כ בכל הנוגע לסיכול מה שמכונה "טרור יהודי". זוהי האשמה חמורה המכוונת ישירות לתפקודו המקצועי של השר.

במשרד לביטחון לאומי הודפים את הטענות בתוקף ורואים בהן חלק מקמפיין פוליטי של "האליטות הישנות". "השר בן גביר דורש אכיפה שוויונית", נמסר בתגובה. "הוא מתנגד למצב שבו כל משאביהם של גופי ביטחון מופנים לטיפול בקומץ נערי גבעות, בעוד הפשיעה הלאומנית במגזר הערבי והטרור משתוללים. התיאום עם השב"כ אינו 'משובש', אלא 'מכויל מחדש' כדי לשקף את סדרי העדיפויות הביטחוניים האמיתיים של מדינת ישראל, ולא סדרי עדיפויות של גורמים פוליטיים בשירות". הם מוסיפים כי הגיבוי לחיילים ולשוטרים הוא עקבי, אך כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו, מתוך דרישה למקצועיות לצד נחישות.

ככל שהמלחמה נמשכת, השר בן גביר נותר דמות מרכזית ומקטבת. תומכיו רואים בו כוח מתקן וחיוני, המאתגר истеблишмент כושל ומבטא את דרישת הציבור לביטחון ולהכרעה. לעומתם, מבקריו מהמערכת הביטחונית והמשפטית מזהירים כי פעולותיו עלולות לערער את המוסדות האחראים על ביטחונה וצביונה הדמוקרטי של המדינה. פסיקת ההיסטוריה והציבור על כהונתו תלויה, ככל הנראה, בשאלה האם החיכוכים המתמידים ייתפסו כתסמינים של כאוס, או כחבלי הלידה ההכרחיים של אומה המגבשת לעצמה תפיסת ביטחון חדשה ותקיפה יותר, בעקבות הטראומה הגדולה בתולדותיה.