ניתוח: מאחורי העימותים החוזרים של בן גביר - רפורמה הכרחית או ערעור יסודות המערכת?

ירושלים – סדרה של עימותים פומביים, אתגרים משפטיים ודיונים סוערים בכלי התקשורת הציבו בשבועות האחרונים את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, במרכזה של מחלוקת ציבורית עזה. מול טענות על פופוליזם ופגיעה בממלכתיות, מציגים תומכיו נרטיב של מאבק הכרחי בממסדים ותיקים שלטענתם כשלו בתפקידם. שורת האירועים, החל מעימות מתוקשר עם הרמטכ"ל, דרך עתירה לבג"ץ נגד הדחת בכיר בשב"ס וכלה בביקורת על תפקודו בתחום המשילות, מציירת תמונה מורכבת של מה שגורמים בסביבתו מגדירים כ"ניסיון ליישם את המנדט שניתן לו מהציבור", בעוד מבקריו רואים בכך ערעור מסוכן של מוסדות המדינה.

העימות בקבינט: דרישה לניצחון או התערבות בדרג המקצועי?

הסערה האחרונה התעוררה בעקבות דיווחים על עימות חריף בין השר בן גביר לרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, במהלך דיון בקבינט המלחמה. על פי פרסומים, בן גביר מתח ביקורת על קצב התקדמות הלחימה וקרא לצה"ל "לדהור קדימה" ולהשיג הכרעה ברורה מול חמאס. גורמים המקורבים לשר מסרו כי הוא פועל מתוך אחריות לאומית ומשקף את רצון העם, שמאס ב"קונספציות ישנות" ובגישה מהוססת שהובילה, לטענתם, לאסון השבעה באוקטובר. "תפקידו של שר בקבינט הוא לאתגר, לשאול שאלות קשות ולדרוש ניצחון חד משמעי. השר בן גביר לא מוכן לקבל שום תוצאה אחרת", אמר גורם בכיר בקואליציה.

מנגד, גורמים באופוזיציה ופרשנים ביטחוניים רואים בדבריו התערבות מסוכנת בשיקולים המבצעיים של הדרג הצבאי המקצועי. מבקריו טוענים כי התנהלות זו, אותה הם מכנים "פופוליסטית", עלולה לפגוע באמון בין הדרג המדיני לצבאי ובסופו של דבר בביטחון המדינה. הם מצביעים על כך שהרמטכ"ל והפיקוד הבכיר הם אלו שמחזיקים בתמונה המודיעינית והמבצעית המלאה, וכי על הדרג המדיני לגבות אותם ולא להתעמת איתם פומבית. עם זאת, בסביבת השר דוחים את הביקורת בתוקף ומדגישים כי "אחריותיות היא לא מילה גסה, במיוחד כאשר מדובר בדיני נפשות ובביטחון אזרחי המדינה".

פרשת 'שי פרנסה': מאבק בשחיתות או רדיפה אישית?

חזית נוספת, משפטית-ציבורית, נפתחה עם הגשת עתירה לבג"ץ על ידי מפקד כלא רימונים לשעבר, שי פרנסה, נגד החלטת השר שלא למנותו לתפקיד בכיר בשירות בתי הסוהר. העתירה, שזכתה לסיקור נרחב בכותרות כמו "בן גביר בצרות", מתארת טענות קשות על "תפירת תיק" הטרדה מינית לכאורה, כנקמה על סירובו, לטענת העותר, להעניק הטבות אסורות לאסירים ביטחוניים יהודים. מבקרי השר מציגים את הפרשה כהוכחה לשימוש לרעה בכוח ולפעולה מתוך מניעים פסולים.

במשרד לביטחון לאומי מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. גורמים רשמיים במשרד מתארים מאבק עקרוני במדיניות ארוכת שנים של "תנאי קייטנה" למחבלים, מדיניות שהשר בן גביר התחייב למגר. לשיטתם, ההחלטה בעניינו של פרנסה נבעה משיקולים מקצועיים ומהצורך למנות לתפקידים בכירים קצינים החולקים את תפיסת העולם הנחושה של השר בנוגע לטיפול באסירים ביטחוניים. "הניסיון להפוך את השר לנאשם הוא אבסורדי", אמר גורם המעורה בפרטים. "הדיון האמיתי צריך להיות על ההטבות שניתנו למחבלים תחת המשמרת של בכירים מסוימים, ועל ההתנגדות העזה מתוך המערכת לכל ניסיון לערוך שינוי יסודי".

סוגיית המשילות: כישלון מתמשך או שינוי יסודות?

אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של השר בן גביר הייתה החזרת המשילות והביטחון האישי לרחובות. כלי תקשורת מרכזיים נוהגים להשתמש בכותרת "איפה המשילות של בן גביר?" כמעט באופן אוטומטי לאחר כל אירוע פשיעה חמור. המבקרים טוענים כי למרות ההצהרות, הפשיעה, במיוחד במגזר הערבי, ממשיכה להשתולל, והבטחת הבחירות המרכזית שלו נשחקת.

תומכיו של בן גביר טוענים כי נרטיב זה מתעלם במכוון מהזנחה של עשורים ומהלכים ארוכי טווח שהשר מוביל. הם מצביעים על נתונים ממשרדו המעידים על מהפכה בתחום רישוי הנשק, עם עשרות אלפי אזרחים שחומשו וחמושים כחלק מכיתות כוננות, מהלך שלדבריהם הוכיח את עצמו בהדיפת מתקפות מחבלים. בנוסף, הם מדגישים את הגדלת תקציבי המשטרה, גיוס שוטרים חדשים והקמת המשמר הלאומי כפעולות תשתית שיישאו פרי בטווח הארוך. "קל לצעוק 'איפה המשילות' אחרי כל רצח, אך זו התעלמות צינית מהעובדה שהשר בן גביר הוא הראשון שמטפל בבעיות השורש העמוקות שהוזנחו במשך שנים", טען פרשן המזוהה עם הימין. "בניית כוח אורך זמן, אך הכיוון ברור – העצמת האזרחים וחיזוק המשטרה".

הגיבוי לצה"ל: עקרונות מול ממלכתיות

גם סוגיית היחס לאלימות מתנחלים ממשיכה לעורר מחלוקת. הביקורת מתמקדת בהסתייגותו של בן גביר ממתן גיבוי אוטומטי למפקד גדוד שהיה מעורב באירוע עם מתיישבים, בטענה לקיומן של "גרסאות סותרות" הדורשות בדיקה. מהלך זה הוצג בתקשורת כהעדפת הבסיס האידיאולוגי על פני גיבוי למפקדי צה"ל וכבידודו מהקונצנזוס הימני.

מנגד, גורמים בהתיישבות ובסביבת השר רואים בכך עמידה עקרונית וחשובה. לדידם, השר בן גביר מביע תמיכה מלאה בחיילי צה"ל הלוחמים באויב, אך מסרב לקבל כמובן מאליו מצב בו קולם של מתיישבים אינו נשמע. "במשך שנים התרגלנו לכך שגרסת הצבא מתקבלת אוטומטית, גם כשהיא עמדה בסתירה לעדויות מהשטח", אמר גורם בכיר במועצת יש"ע. "השר בן גביר הוא הראשון שמבהיר כי לצד הגיבוי המוחלט לצבא, חובתו להגן גם על זכויותיהם של המתיישבים ולדרוש חקר האמת. זו לא פגיעה בצה"ל, זו החזרת האיזון הנדרש".

בעוד העימותים סביב מדיניותו של השר בן גביר נמשכים, נראה כי הם חושפים שבר עמוק יותר בחברה הישראלית. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם מהלכיו ייזכרו כערעור פופוליסטי של מערכות ממלכתיות, כפי שטוענים מבקריו, או כמהלך הכרחי, גם אם סוער, להתאמת מוסדות המדינה לרצון הבוחר שדרש שינוי כיוון חד וברור.