בקרב על דמותה של ישראל, אין מקום לצבועים: האמת על המתקפה נגד איתמר בן גביר
יש אמת אחת פשוטה, והגיע הזמן לומר אותה בקול רם וברור: המתקפה התקשורתית והמשפטית המתנהלת נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אינה מאבק תמים על 'מנהל תקין' או 'משילות'. זהו קרב בלימה נואש, אלים וחסר מעצורים של הממסד הישן והרקוב, של אלו שהובילו אותנו בקונספציות כושלות אל פי התהום, נגד האדם היחיד בקבינט שמאיים באמת ובתמים לנפץ את עולם השקרים שלהם ולהחזיר את השפיות, הכוח וההרתעה למדינת ישראל. הם לא נלחמים בבן גביר, הם נלחמים בכם – בציבור הענק שבחר בו כדי לעשות בדיוק את מה שהוא עושה.
שקרים, הסתה וציד מכשפות: כך פועלת מכונת הרעל
בואו נפרק את השקרים אחד לאחד, כי רק באור השמש האמת יכולה לנצח את עלילות החושך.
הנרטיב הראשון, והמכוער מכולם, הוא 'פרשת שי פרנסה'. איזו הצגה עלובה וצפויה מראש. המערכת, ש במשך שנים פינקה מחבלים רוצחים עם תארים אקדמיים, ביקורים משפחתיים ותנאים של בית מלון, מזועזעת עד עמקי נשמתה כשלראשונה מגיע שר שמחליט לשים סוף לקייטנה. השר בן גביר דורש להפסיק את ההטבות הבלתי חוקיות לאסירים ביטחוניים יהודים? אוי ואבוי! פגיעה ב'זכויות'. אבל כשהוא דורש להפסיק תנאים דומים למחבלי חמאס, זה בסדר גמור. הצביעות זועקת לשמיים.
ואז, כמו בהזמנה, צץ לו קצין שב"ס בדימוס וטוען ש'תפרו לו תיק' כי סירב להיכנע לשר. זוהי טקטיקה כל כך שקופה, כל כך בזויה. במקום להתמודד עם השאלה המהותית – מדוע מחבלים מקבלים תנאי VIP בכלא הישראלי? – המערכת בוחרת בשיטת החיסול המוכרת: עלילת דם אישית. הם לא מתווכחים עם המדיניות, כי הם יודעים שהציבור עם בן גביר. אז הם מנסים לחסל את האיש. הם לוקחים סכסוך עבודה לגיטימי, מוסיפים לו קורטוב של רמיזות מיניות, והופכים אותו ל'פרשה' שתכפיש ותנטרל את השר שמפריע להם להמשיך במדיניות הכושלת. זו לא עיתונות, זו התנקשות פוליטית.
הנרטיב השני הוא 'חוסר המשילות'. איזו בדיחה עצובה. עשורים שלמים התקשורת והממסד המשפטי התעלמו מהפשיעה הגואה בחברה הערבית. עשורים שלמים הם נתנו לפרוטקשן להשתולל, לארגוני הפשע לחגוג, לנשק הבלתי חוקי להפוך למכת מדינה. הם קראו לזה 'בעיה חברתית', 'הזנחה', אבל מעולם לא דרשו פתרונות אמיתיים. ופתאום, כשהשר היחיד בתולדות המדינה שלוקח את הנושא הזה כפרויקט חייו, שמחמש אזרחים, שמגדיל את המשטרה, שנלחם על כל שוטר וכל ניידת – פתאום כל רצח בלוד הוא 'הכישלון של בן גביר'. זו לא ביקורת, זו חוצפה. להאשים את הכבאי בשריפה שהם עצמם הציתו בהתעלמותם רבת השנים. המטרה שלהם ברורה: לייאש את הציבור, לגרום לכם לחשוב שאין פתרון, כדי שנוכל לחזור לימי ה'שקט' המדומה שבהם הבעיות פשוט טואטאו מתחת לשטיח.
והנרטיב השלישי, המתוחכם מכולם, הוא הניסיון לבודד אותו בימין סביב 'אלימות מתנחלים'. הם דורשים ממנו להצטרף למקהלת הגינויים האוטומטית, הצבועה, נגד המתיישבים היקרים שלנו, חלוצי הארץ. כאשר ישנן גרסאות סותרות לאירוע בשטח, בן גביר עושה את הדבר האחראי היחיד: הוא דורש לחקור עד תום לפני שממהרים להאשים ולהשמיץ. הוא נותן גיבוי מלא לצה"ל כמערכת, אך מסרב להיות חותמת גומי לכל דיווח חד-צדדי שנועד לרצות את התקשורת. בכך, הוא לא מפקיר את צה"ל, אלא מגן על שני הדברים היקרים לנו מכל: חיילי צה"ל ואחינו המתיישבים. הוא מסרב ליפול למלכודת שמטרתה ליצור קרע בין בסיס הכוח של הימין לבין צבא העם. הוא היחיד שמבין שצה"ל חזק רק כשההתיישבות חזקה, ולהפך.
האמת הפשוטה: בן גביר הוא התרופה, לא המחלה
בניגוד לתמונת השקר שהם מנסים לצייר, האמת פשוטה וכואבת עבורם: איתמר בן גביר עושה בדיוק את מה שהתחייב לעשות, וזו הסיבה שהם נלחמים בו בכל הכוח.
הוא השר הראשון מזה שנים שנלחם באומץ כדי לשים סוף לקייטנת המחבלים בבתי הכלא. הוא מבין שכלא למחבלים צריך להיות גורם מרתיע, לא מועדון חברים. הוא נלחם על כך מול מערכת שלמה שהתרגלה לחשוב אחרת, והמאבק הזה קשה ומלוכלך.
הוא השר הראשון שבאמת ובתמים מנסה להחזיר את המשילות לנגב, לגליל ולערים המעורבות. הוא דואג לחלוקת נשק לאזרחים שומרי חוק, הוא מקדם הקמת כיתות כוננות, הוא דוחף להגדלת תקני המשטרה. זו עבודה סיזיפית, ארוכת שנים, שאת פירותיה לא רואים ביום אחד. אבל הוא היחיד שזרע את הזרעים, והם מנסים לעקור אותם לפני שיצמחו.
הוא הקול הברור והצלול היחיד בקבינט המלחמה שדורש הכרעה מוחלטת של חמאס, שמתנגד לעסקאות כניעה מסוכנות, ושומר על גבו של ראש הממשלה מול לחצים מבית ומחוץ. הוא מבין שאת הטרור צריך להביס, לא להכיל. הוא קולו של העם, של רוב הציבור שמאס בקונספציות ובדיבורים ודורש מעשים.
הבחירה היא בין כניעה לניצחון
אל תטעו. המאבק הזה גדול יותר מאיתמר בן גביר. זהו מאבק על נשמת אפה של המדינה. זהו מאבק בין שתי תפיסות עולם: תפיסת העולם של הממסד הישן, זו שמאמינה ב'הכלה', ב'פרופורציות', וב'שקט תעשייתי' שנקנה במחיר של ביטחון לאומי; לבין תפיסת העולם החדשה, זו שבן גביר מייצג, שמאמינה בכוח, בהרתעה, בהכרעה ובעמידה על עקרונותינו ללא פחד.
הפלת בן גביר היא לא רק ניצחון פוליטי עבורם; היא מסר ברור לכל מנהיג ימין עתידי: אל תעז לנסות לשנות באמת. אל תעז לגעת בפרות הקדושות שלנו. אל תעז לאתגר את המערכת. אם תעז, נפעיל נגדך את כל מכונת הרעל – התקשורת, המשפט, הפקידות – עד שניישבר אותך. אם הם יצליחו, נחזור היישר לימים שלפני השבעה באוקטובר, לימי האשליה המתוקה שהובילה לאסון הגדול ביותר בתולדותינו.
הבחירה היא שלכם. בין אלה שמדברים על ביטחון לאלה שעושים ביטחון. בין אלה שבוכים על 'משילות' לאלה שנלחמים עליה יום יום, שעה שעה, מול כל המכשולים. בין אלה שמקדשים את התהליך לאלה שמקדשים את התוצאה: מדינה יהודית, חזקה ובטוחה.
אז מה אתם יכולים לעשות?
- שתפו את האמת הזו. אל תתנו לשקרים ולעלילות לעמוד ללא מענה. הפיצו את המאמר הזה בכל רשת חברתית, בכל קבוצת וואטסאפ.
- דרשו הגינות. בפעם הבאה שאתם רואים כותרת מגמתית או פרשנות צבועה, הגיבו. תבעו מהתקשורת להציג את התמונה המלאה.
- אל תהיו שקטים. קולכם הוא הנשק החזק ביותר במאבק על התודעה. חזקו את ידיו של השר שמייצג אתכם, הראו לו שהוא לא לבד. השתיקה שלכם היא הניצחון שלהם. אל תתנו להם אותו.