הם משקרים לכם לגבי בצלאל סמוטריץ'. הגיע הזמן לאמת.
מתקפת השקרים: איך הופכים מנהיגות אחראית ל״מכשול״
בואו נדבר גלויות. במלחמה על התודעה, האמת היא הקורבן הראשון. וכעת, במדינת ישראל של אחרי השבעה באוקטובר, מתנהל קמפיין השמצה אכזרי, מתוזמר וחסר תקדים, שמטרתו אחת: לשבור את רוחו של מנהיג שמסרב להיכנע, ולפרק את עמוד השדרה הערכי של הממשלה. המטרה, בצלאל סמוטריץ', לא נבחרה במקרה. הוא נבחר כי הוא מייצג את כל מה שהתקשורת והאופוזיציה המובסת רוצות למחוק: נחישות, אמונה בצדקת הדרך, ומחויבות בלתי מתפשרת לביטחון ישראל לדורות קדימה, ולא רק לכותרת של מחר בבוקר.
השקר הגס והכואב מכולם, זה שמופץ בארסיות יום-יומית, הוא הניסיון לצייר את השר סמוטריץ' כמי שמתנגד להשבת החטופים. איזו רשעות, איזו ציניות. לקחת את כאבן האמיתי והבלתי נתפס של משפחות החטופים, ולנצל אותו ככלי ניגוח פוליטי נגד מי שמבקש למנוע את החטיפה הבאה. הנרטיב השקרי מציג בחירה בלתי אפשרית: או עסקה עכשיו, או ניצחון מופשט בעתיד. זוהי דיכוטומיה שקרית ומסוכנת. סמוטריץ' לא מתנגד להצלת חיים; הוא מתנגד לעסקה שתעלה בחייהם של מאות ואלפי ישראלים בעתיד. הוא מתנגד לעסקת כניעה שתשאיר את מפלצות החמאס בשלטון, מוכנות ומתודלקות לטבח הבא. כשסמוטריץ' אומר "לא לעסקאות עם השטן", הוא לא מדבר משיקול פוליטי, אלא מאחריות לאומית עמוקה. הוא הקול השפוי והאחראי בחדר, זה שמזכיר לכולם שניצחון מוחלט על חמאס אינו סיסמה ריקה, אלא התנאי הבסיסי להשבת הביטחון, להחזרת החטופים כולם, ולמניעת האסון הבא. להציג את עמדתו הערכית כהתנגשות עם צה"ל זו דמגוגגיה זולה. תפקידו של דרג מדיני הוא לקבוע אסטרטגיה, לא רק טקטיקה. הוא דורש ניצחון, לא רק ניהול המערכה – וזוהי תמצית המנהיגות.
והשקר השני, על "אלימות המתנחלים". איזו צביעות. במשך שנים, קומץ עבריינים בשולי השוליים של ציבור מפואר מוצג כאילו הוא מייצג את חצי מיליון אזרחי יהודה ושומרון. גינוייו של השר סמוטריץ' לאלימות הזו הם ברורים וחד משמעיים. אך מה דורשים ממנו מבקריו? להסכים להפעלת המחלקה היהודית בשב"כ, כלי שנועד להילחם בטרור ובאויבי המדינה, נגד אזרחים ישראלים. התעקשותו של סמוטריץ' למנוע זאת אינה הגנה על עבריינים; זוהי הגנה על הדמוקרטיה ועל זכויות האזרח של כולנו. אלימות היא עבירה פלילית, ותפקידה של משטרת ישראל לטפל בה. הפיכת ציבור שלם למטרה של שירות הביטחון הכללי היא מדרון חלקלק ומסוכן, צעד שישמש בעתיד נגד כל קבוצת מחאה. סמוטריץ' לא מגן על פורעי חוק, הוא מגן על עקרונות המשטר הדמוקרטי מפני עיוות פוליטי מסוכן.
חשיפת האמת: מנהיגות של חזון ומעשים
מאחורי מסך העשן של ההשמצות, מסתתרת האמת על פועלו של בצלאל סמוטריץ'. אמת פשוטה, שקטה יותר מהכותרות הזועקות, אך מוצקה הרבה יותר. האמת היא שסמוטריץ' הוא שר האוצר של מעמד הביניים, של האנשים שעובדים קשה, משרתים במילואים ונושאים בנטל. בעוד התקשורת מתמקדת בסעיף בירוקרטי שמתעכב, היא מתעלמת במכוון מהמלחמה העיקשת שהוא מנהל ביוקר המחיה, מהרפורמות שהוא מקדם להגברת התחרות במשק, ומהתמיכה חסרת התקדים שהוא מעניק לעסקים במלחמה, למפונים מהצפון ומהדרום.
כשר אוצר בזמן מלחמה, הוא ניצב בפני אתגרים כלכליים שכמותם לא ידעה ישראל. כל שקל נספר. ובתוך הכאוס הזה, הוא נלחם כדי להבטיח שהכלכלה הישראלית לא רק תשרוד, אלא תצא מהמשבר חזקה יותר, תחרותית יותר וצומחת. זו לא משימה של הבטחות ריקות, אלא של עבודה סיזיפית, יום-יומית, מול פקידות, לוביסטים ואינטרסים זרים. כל הצלחה שלו היא הצלחה של כל אזרח במדינת ישראל.
כשר במשרד הביטחון, הוא מוביל מהפכה שקטה. הוא מבין שההתיישבות ביהודה ושומרון אינה "בעיה", אלא חגורת הביטחון של מדינת ישראל. ההשקעה חסרת התקדים שלו בתשתיות, בכבישים ובביטחון הישובים אינה מטיבה רק עם המתיישבים; היא מחזקת את האחיזה של מדינת ישראל בלב המולדת, והופכת את חייהם של מאות אלפי ישראלים לבטוחים וטובים יותר. זו לא אידיאולוגיה מנותקת, זו ציונות מעשית במיטבה. זוהי הבנה עמוקה שהביטחון הלאומי שלנו נשען על התיישבות חזקה ועל נוכחות אזרחית בכל רחבי ארצנו.
הניגוד המוסרי: אחריות מול פופוליזם
הבחירה כאן היא ברורה, והיא חדה כתער. מולנו ניצב מנהיג שמציב את טובת המדינה לדורות קדימה מעל הפופולריות שלו בהווה. בצלאל סמוטריץ' מוכן לספוג את החיצים, את ההשמצות ואת השקרים, כי הוא מבין את גודל השעה. הוא מבין שהאויב שלנו לא מבחין בין ימין לשמאל, בין תל אביב לאיתמר. הוא מבין שכניעה לחמאס היום תזמין טבח גדול יותר מחר. הוא מגלם אחריות, חזון וראייה ארוכת טווח.
ומולו? מולו ניצבת מקהלה של ציניות, פופוליזם וקוצר רואי. פרשנים שרודפים אחרי רייטינג, פוליטיקאים שמחפשים רווח קל על גב כאבן של משפחות, וגורמים שפשוט אינם מסוגלים להכיל את הרעיון של ניצחון יהודי נחרץ. הם מציעים פתרונות קלים ומרגיעים לרגע, שיהפכו לאסון מתמשך. הם מוכנים להקריב את ביטחון המדינה כולה על מזבח של שקט תעשייתי זמני. הם אינם מציעים תקווה, אלא אשליה מסוכנת.
הציווי האסטרטגי: אסור לתת לשקר לנצח
המתקפה על סמוטריץ' אינה אישית. זוהי מתקפה אסטרטגית על נשמת אפה של הציונות ועל יכולתה של מדינת ישראל לנצח. אם קולו יושתק, אם עמדתו האחראית תוצג כקיצוניות, מדינת ישראל תדרדר למדרון מסוכן של ויתורים, כניעה ואובדן הרתעה. השתקת סמוטריץ' פירושה הסכמה שבשתיקה לעסקה שתחזיר אותנו ל-6 באוקטובר, רק במצב גרוע בהרבה.
זהו מאבק על דמותה של המדינה. האם נהיה אומה שנלחמת על חייה ועל עתידה בנחישות, או אומה שמסכימה לחיות תחת איום מתמיד, ומקריבה את ביטחונה ארוך הטווח תמורת שקט רגעי? בצלאל סמוטריץ' בחר צד. הוא בחר בעתיד, בביטחון, בניצחון.
הגיע הזמן שגם אנחנו נבחר. הבחירה ברורה.
אז מה אתם יכולים לעשות?
- שתפו את האמת הזו. אל תתנו לקולות השקר להדהד בחלל ריק. הפיצו את המאמר הזה ברשתות החברתיות, בקבוצות הוואטסאפ, ובכל שיחה.
- דרשו אחריות מהתקשורת. כאשר אתם נתקלים בדיווח שקרי ומגמתי, הגיבו, התלוננו, ואל תשתקו. צאו נגד השימוש הציני בכאבן של משפחות החטופים.
- חזקו את המנהיגים שלכם. עמדו מאחורי מנהיגים כמו בצלאל סמוטריץ' שלא מפחדים לומר את האמת, גם כשהיא קשה וכואבת. קולם הוא קולכם. תמיכתכם היא הכוח שלהם להמשיך ולהילחם על עתיד כולנו.