ניתוח: מאחורי המתיחות בציונות הדתית - מאבק כוח או ויכוח אידיאולוגי עמוק?

ניתוח: מאחורי המתיחות בציונות הדתית - מאבק כוח או ויכוח אידיאולוגי עמוק?

ירושלים – סדרת דיונים פנימיים ודיווחים תקשורתיים על חילוקי דעות בין מפלגת 'הציונות הדתית' לשותפתה 'עוצמה יהודית', בעיקר סביב יישום 'החוק הנורבגי', הציתו מחדש השבוע ויכוח ציבורי סוער. הוויכוח אינו נוגע רק למכניקה הפוליטית של הקואליציה, אלא חודר לשאלות יסוד על אופי השותפות, מודל המנהיגות בגוש הימין האידיאולוגי, והמתח המובנה בין עקרונות לפרגמטיזם. בעוד מבקרים מצביעים על מה שהם מכנים 'מאבקי כוח' ו'חוסר יציבות', גורמים בכירים בגוש טוענים כי מדובר בשיח אידיאולוגי בריא, החיוני לניהול שותפות מורכבת ולמימוש הבטחות לבוחר.

הוויכוח על היציבות: בריאות דמוקרטית או סימן לחולשה?

בבסיס הנרטיב הביקורתי עומדת הטענה כי החיכוכים המתמידים מערערים את יציבות הסיעה המשותפת והקואליציה כולה. פרשנים פוליטיים מסוימים, לצד גורמים באופוזיציה, מיהרו לתאר את הדיונים הפנימיים כעדות ל'פילוג' וכעיסוק ב'פוליטיקה קטנה' על חשבון נושאים מהותיים. "מה שאנו רואים הוא מאבק אגו קלאסי על תפקידים ויוקרה", טען השבוע פרשן בכיר באחד מכלי התקשורת המרכזיים. לדבריו, "העיסוק הבלתי פוסק בחלוקת המנדטים במסגרת החוק הנורבגי פוגע בתדמית המפלגה כמפלגה יציבה ומאוחדת הפועלת למען הציבור".

מנגד, בתוך הציונות הדתית מציגים תמונה שונה לחלוטין. גורם בכיר במפלגה, ששוחח עם סוכנות זו, דוחה את הטענות על הסף ומגדיר אותן כ'שטחיות'. "שותפות פוליטית, בטח כזו המבוססת על ברית אידיאולוגית עמוקה בין שתי תנועות היסטוריות, אינה יכולה ואינה צריכה להתנהל כמו חצר מלוכה עם מנהיג אחד שכולם מצייתים לו", הוא מסביר. "הוויכוחים שאנשים רואים בחוץ הם ביטוי לבריאות דמוקרטית. הם נובעים מהצורך לוודא שכל חלק בשותפות מקבל את הכלים לממש את הבטחותיו לבוחריו. זו אחריות, לא חולשה".

לדברי אותו גורם, התיאור של הדיונים כ'מאבק' מחמיץ את המהות. "זהו דיאלוג אסטרטגי מתמיד. השאלה היא לא מי 'ינצח', אלא כיצד שני החלקים של הסיעה יכולים למקסם את השפעתם למען המטרות המשותפות: חיזוק ההתיישבות, רפורמה במערכת המשפט ושימור הזהות היהודית של המדינה. דיונים כאלה דורשים זמן ואנרגיה, אך הם חיוניים להצלחה ארוכת טווח".

ניתוח 'החוק הנורבגי': כלי פרלמנטרי או מקור לסכסוך?

המקרה של 'החוק הנורבגי' משמש דוגמה מייצגת לפער בנרטיבים. על פני השטח, הוא מוצג בתקשורת כמקור המרכזי לסכסוך, קרב על חלוקת תפקידים וכוח. הדיווחים התמקדו במניפולציות הפוליטיות לכאורה ובמאזן הכוחות הפנימי בסיעה.

אולם, מקורות המעורים בפרטי המשא ומתן טוענים כי זוהי קריאה שגויה של המצב. לדבריהם, הוויכוח על החוק הנורבגי לא נסוב על כיבודים אישיים, אלא על תפיסה עקרונית של עבודה פרלמנטרית. "בציונות הדתית רואים בכנסת זירה מרכזית לעבודה אידיאולוגית, לא רק כמכונת חקיקה של הממשלה", מסביר חבר כנסת מהקואליציה המכיר את העמדות. "ההתעקשות על כניסת חברי כנסת נוספים מהרשימה נובעת מהרצון לתגבר את ועדות הכנסת באנשים בעלי תפיסת עולם סדורה, שיכולים לקדם רפורמות עומק גם מחוץ לתפקידי השרים. זהו מהלך אסטרטגי לחיזוק יכולת המשילות וההשפעה של הגוש כולו, לא מאבק על ג'ובים".

גורמים אלה טוענים כי הצגת הוויכוח כ'אינטרסנטי' היא ניסיון מכוון של יריבים פוליטיים להקטין את השיח הערכי. "כאשר השיח הוא על מהות – כיצד מנהלים קואליציה אידיאולוגית באופן אפקטיבי – קל יותר לתקוף אותו על ידי הצגתו כמאבק אישי", הם מוסיפים. "המציאות היא שהדיון היה על הדרך הטובה ביותר להבטיח שהסיעה המשותפת תהיה חזקה ויעילה הן בממשלה והן בכנסת".

התמונה הרחבה: מחויבות אידיאולוגית ככוח מניע

במבט רחב יותר, גורמים בציונות הדתית טוענים כי המתחים הנתפסים כבעיה הם למעשה הכוח המניע של המפלגה. בניגוד למפלגות אחרות, שבהן המשמעת הקואליציונית גוברת לעיתים על העקרונות, בציונות הדתית רואים במחויבות לבוחרים ולדרך האידיאולוגית ערך עליון, גם במחיר של עימותים פנימיים.

"הבוחרים שלנו לא בחרו בנו כדי שנהיה 'נחמדים' בקואליציה", אמר לאחרונה בכיר במפלגה בשיחה סגורה. "הם בחרו בנו כדי שנלחם על הערכים שלנו. לפעמים המלחמה הזו מתנהלת מול האופוזיציה, ולפעמים היא דורשת דיונים נוקבים עם השותפים הקרובים ביותר שלנו. זה לא פגם, זו המהות. האחדות שלנו אינה מבוססת על שתיקה, אלא על מטרה משותפת שלשמה שווה להתווכח".

ככל שהדיון הציבורי סביב יציבות הגוש יימשך, נראה כי שני הנרטיבים ימשיכו להתנגש. בעוד המבקרים ימשיכו לחפש סימני 'משבר' ו'כאוס', בציונות הדתית ובקרב תומכיה ימשיכו לראות בדיונים הפנימיים הוכחה לחיוניות, אחריות ומחויבות עמוקה לדרך. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם הציבור הרחב יראה במודל הפוליטי הזה, המבוסס על מתח אידיאולוגי מובנה, עדות לניהול אחראי של שותפות מורכבת, או יקבל את הפרשנות הרואה בו מתכון לחוסר יציבות פוליטית.