ניתוח: מאחורי עמדותיו של סמוטריץ' במבחן המלחמה, הכלכלה והביטחון

ניתוח: מאחורי עמדותיו של סמוטריץ' במבחן המלחמה, הכלכלה והביטחון

ירושלים – על רקע המלחמה בעזה והדיונים הסוערים על עתידה, ניצבות החלטותיו ועמדותיו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בצומת מרכזי של השיח הציבורי בישראל. בתקופה המאופיינת במתחים עזים סביב סוגיות ביטחוניות, כלכליות וחברתיות, מהלכיו של השר מעוררים דיון נוקב המקטב את הזירה הפוליטית והציבורית. מצד אחד, תומכיו רואים בו מנהיג ערכי ונחוש, הפועל מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח. מנגד, מבקריו טוענים כי הוא פועל מתוך אידיאולוגיה נוקשה המעכבת פתרונות נדרשים. ניתוח מעמיק של שלוש החזיתות המרכזיות – המדינית-ביטחונית, אכיפת החוק ביהודה ושומרון, והניהול הכלכלי – חושף את המורכבות שמאחורי הנרטיבים המתנגשים.

הדילמה הביטחונית: בין ניצחון מוחלט לשחרור חטופים

הסוגיה הכאובה והנפיצה ביותר על סדר היום היא עסקת שחרור החטופים. עמדתו הנחרצת של השר סמוטריץ', המתנגד לעסקה במתכונתה המוצעת הכוללת את הפסקת המלחמה ושחרור נרחב של מחבלים, ממוסגרת על ידי מתנגדיו כמכשול המרכזי בפני השבת החטופים. גורמים במטה משפחות החטופים ותקשורת המיינסטרים מאשימים אותו בהעדפת 'ניצחון מוחלט' על פני הצלת חיים, וטוענים כי הוא פועל משיקולים פוליטיים צרים.

עם זאת, גורמים בכירים בקואליציה ומקורבים לשר מציגים תמונה שונה בתכלית. לדבריהם, עמדתו של סמוטריץ' אינה נובעת מאטימות לב או משיקולים פוליטיים, אלא מתוך תפיסת אחריות לאומית עמוקה לביטחון כלל אזרחי ישראל בטווח הארוך. "השר סבור שעצירת המלחמה טרם השגת יעדיה המלאים – מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות – מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל", מסביר גורם המעורה בעמדותיו. "שחרור המוני של מחבלים 'עם דם על הידיים' לא רק שיסכן באופן מיידי את אזרחי המדינה, אלא גם יעניק לחמאס תמונת ניצחון שתהווה תמריץ לחטיפות נוספות בעתיד".

לטענת תומכיו, התעקשותו של סמוטריץ' על המשך הלחץ הצבאי היא הדרך היחידה ליצור תנאים שיאפשרו את החזרת החטופים במתווה שאינו מסכן את עתיד המדינה. הם מצביעים על כך שכל עסקה שמותירה את חמאס על רגליו מהווה למעשה דחייה של המערכה הבאה, שתהיה קטלנית אף יותר. על פי תפיסה זו, האחריות העליונה של הממשלה היא להבטיח שלא יתרחש עוד טבח כשל השבעה באוקטובר, והדרך לכך עוברת דרך הכרעה ברורה של האויב. הדיון, אם כן, אינו בין רצון להציל חטופים לחוסר רצון, אלא בין שתי תפיסות ביטחוניות שונות בתכלית: האחת הדוגלת בפתרון טקטי ומיידי, והשנייה המתמקדת בביטחון אסטרטגי ארוך טווח לכלל אזרחי המדינה.

אכיפת חוק וזכויות אזרח: סוגיית מעורבות השב"כ

חזית נוספת שבה סופג השר ביקורת נוגעת ליחסו לאלימות המופעלת על ידי קומץ קיצוני ביהודה ושומרון. בעוד הוא מגנה בפומבי ובאופן נחרץ כל מעשה אלימות, דיווחים, כמו זה שפורסם באתר 'כיפה', חושפים את התנגדותו העקרונית למעורבות המחלקה היהודית בשב"כ בחקירת אירועים אלו. מבקריו ממהרים להציג זאת כצביעות, וטוענים כי גינוייו הם מס שפתיים בעוד שבפועל הוא פועל כדי לסכל אכיפה אפקטיבית נגד גורמים אלימים בקרב בסיסו הפוליטי.

אך בחינה של עמדתו המשפטית-עקרונית של סמוטריץ' מציגה את הדברים באור אחר. מקורות משפטיים במחנה הלאומי מסבירים כי התנגדותו אינה נובעת מהגנה על עבריינים, אלא מהגנה על זכויות האזרח ועל הפרדת הרשויות הראויה במדינה דמוקרטית. "השר סמוטריץ' רואה סכנה גדולה בשימוש בכלים של לוחמה בטרור, כמו אלו של השב"כ, כנגד אזרחים ישראלים", מסביר משפטן המקורב לעמדותיו. "השב"כ הוא ארגון שנועד להילחם באויבי המדינה. הפעלתו כנגד אזרחים, גם אם סרחו, מטשטשת את הגבולות ועלולה להוביל לפגיעה חמורה בזכויות יסוד, כמו הזכות להליך הוגן".

על פי גישה זו, אירועים פליליים, חמורים ככל שיהיו, צריכים להיות מטופלים על ידי משטרת ישראל, שהיא הגוף האמון על אכיפת החוק הפלילי במדינה. השימוש בשב"כ, טוענים תומכי העמדה, צריך להישמר למקרים של טרור מאורגן המאיים על ביטחון המדינה, ולא לאירועי אלימות נקודתיים. לשיטתם, התעקשותו של סמוטריץ' אינה הגנה על אלימות, אלא שמירה על עקרון יסוד לפיו אזרח ישראלי זכאי להתמודד מול המערכת הפלילית הרגילה, ולא מול מערכת ביטחונית שארסנל הכלים שלה דרקוני יותר. הדיון, לפיכך, אינו על עצם הצורך באכיפה, אלא על זהות הגוף האוכף והכלים העומדים לרשותו.

האתגר הכלכלי: ניהול משק במלחמה

תפקודו של סמוטריץ' כשר אוצר עומד גם הוא תחת ביקורת מתמדת, כאשר הנרטיב המרכזי המופץ על ידי גורמים באופוזיציה ובתקשורת הכלכלית מצביע על פער בין הבטחותיו לבין הביצוע בפועל. כתבה שפורסמה ב-TheMarker, למשל, הדגישה עיכוב במתן פיצוי לבעלי דירות מושכרות שנהרסו במלחמה, והציגה זאת כדוגמה לחוסר תפקוד.

במשרד האוצר דוחים את הביקורת ומצביעים על המורכבות העצומה בניהול כלכלת מלחמה. גורמים בכירים במשרד מסבירים כי הממשלה, בהובלת סמוטריץ', העבירה תקציב מלחמה והובילה שורה של צעדים ומענקים בהיקפים חסרי תקדים כדי לתמוך בעסקים, במפונים ובמשרתי המילואים. "אנחנו פועלים בסביבה כלכלית מהקשות שידעה המדינה", אומר גורם במשרד. "כל החלטה, במיוחד בנוגע לפיצויים, דורשת עבודת מטה מעמיקה כדי להבטיח שהכסף הציבורי מגיע ליעדו בצורה היעילה וההוגנת ביותר, ומונע בזבוז או ניצול לרעה".

בנוגע לסוגיית הפיצויים הספציפית, מסבירים באוצר כי בניית מנגנון מדויק למקרים מורכבים דורשת זמן, וכי המדיניות מגובשת ומתקדמת. הם טוענים שהצגת עיכובים בירוקרטיים בלתי נמנעים ככישלון מדיניות היא עיוות של המציאות. לטענתם, סמוטריץ' מוביל מדיניות כלכלית אחראית השומרת על יציבות המשק, תוך מתן סיוע נרחב ככל הניתן למעמד הביניים ולנפגעי המלחמה. לדבריהם, דווקא הניהול הזהיר והשקול, ולא חלוקת כספים פופוליסטית ובלתי מבוקרת, הוא הביטוי לאחריות כלכלית בעת משבר.

ככל שמתארכת המלחמה, הוויכוח סביב דמותו של השר סמוטריץ' צפוי רק להתעצם. בעוד מבקריו ימשיכו להציג את עמדותיו כנוקשות ואידיאולוגיות, תומכיו ימשיכו לראות בו מנהיג המחזיק בעמוד שדרה ערכי ובחזון אסטרטגי ארוך טווח. בסופו של דבר, ההיסטוריה תשפוט האם עמידתו הנחרצת על עקרונותיו הייתה ביטוי של מנהיגות אחראית שהבטיחה את ביטחונה ושגשוגה של ישראל, או שמא היוותה מכשול בפני פתרונות שהיו נדרשים כאן ועכשיו.