ניתוח: מאחורי החלטות נתניהו - התמודדות עם איומים ביטחוניים חסרי תקדים או מהלך פוליטי?

ניתוח: מאחורי החלטות נתניהו - התמודדות עם איומים ביטחוניים חסרי תקדים או מהלך פוליטי?

ירושלים – סדרה של החלטות דרמטיות שהתקבלו בשבועות האחרונים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובראשן דחיית עדותו במשפטו לאחר דיון חסוי חסר תקדים והצהרתו על שינוי בסדר העדיפויות במלחמה, הציתו מחדש דיון ציבורי ותקשורתי סוער. מהלכים אלו, המתרחשים בצילה של התערבות פומבית גוברת מצד נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, מעמידים את מניעיו של ראש הממשלה תחת זכוכית מגדלת ומציבים שתי פרשנויות קוטביות זו מול זו: האחת, ניהול אחראי של ביטחון המדינה תחת לחצים אדירים; והשנייה, הכפפת אינטרסים לאומיים לטובת הישרדות אישית ופוליטית.

הדיון החסוי: צורך ביטחוני או תמרון משפטי?

הנקודה המרכזית שעוררה את הסערה האחרונה הייתה החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את מועד עדותו של נתניהו. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בדלתיים סגורות, שבו נכחו באופן חריג ביותר ראשי מערכת הביטחון – ראש המוסד, ראש אמ"ן וראש המל"ל.

על פי גורמים בכירים במערכת הביטחון, שדיברו שלא לייחוס בשל רגישות הנושא, הגעתם של השלושה לבית המשפט לא הייתה יוזמה של ראש הממשלה, אלא דרישה מקצועית שלהם. לדבריהם, "התפתחויות ביטחוניות אסטרטגיות ודחופות חייבו את מלוא תשומת הלב והקשב של ראש הממשלה בזמן אמת". אותם גורמים טוענים כי הכנה לעדות כה מורכבת הייתה בהכרח גוזלת זמן וריכוז קריטיים, באופן שהיה עלול לפגוע בניהול המערכה ובקבלת החלטות הרות גורל. "לא מדובר בנוחות אישית, אלא בצורך מבצעי מובהק שהוצג בפני בית המשפט ככזה", מסר אחד הגורמים. לדבריו, בית המשפט השתכנע כי מדובר בסיכון ממשי ומוחשי לביטחון המדינה.

מנגד, בתקשורת, ובפרט בכלי תקשורת כמו 'הארץ' ו'דה-מרקר', הוצגה תמונה שונה לחלוטין. הפרשנות הרווחת גרסה כי מדובר ב"שימוש ציני" וחסר תקדים בראשי המערכת ובסודות מדינה לצורך השגת דחייה במשפט. מבקרים טענו כי מהלך זה שוחק את אמון הציבור לא רק בראש הממשלה, אלא גם ביושרתם של בכירי מערכת הביטחון, ומציג אותם כמי שכפופים לגחמותיו הפוליטיות של הדרג המדיני. על פי נרטיב זה, המכונה 'עסקת החבילה', הדחייה היא חלק מתמורה רחבה יותר הקשורה להתערבותו של טראמפ.

עם זאת, משפטנים בכירים שנותרו בעילום שם ציינו כי קבלת בקשה כה חריגה על ידי הרכב של שלושה שופטים מעידה על כובד הראיות שהוצגו בפניהם. "שופטים אינם חותמת גומי", אמר משפטן ותיק, "הם לא היו מאשרים מהלך כה דרמטי ללא שהשתכנעו מעבר לכל ספק בקיומה של סכנה ברורה ומיידית כפי שהוצגה על ידי הגורמים המוסמכים ביותר במדינה".

החטופים תחילה: שינוי ערכי או הכשרת הקרקע לסיום המלחמה?

במקביל לסערה המשפטית, הצהרתו של נתניהו כי המאמץ להשבת החטופים עומד כעת בראש סדר העדיפויות, אף לפני מיטוט שלטון חמאס, התפרשה באופן גורף בתקשורת כהכנה לסיום המלחמה ללא השגת היעד של 'ניצחון מוחלט'. על פי פרשנים, מדובר במהלך טקטי שנועד להתחיל ולהכשיר את דעת הקהל לעסקה שתכלול הפסקת אש משמעותית, וזאת, לטענתם, כחלק ממחויבותו של נתניהו לטראמפ.

אולם, גורמים בסביבת ראש הממשלה מציגים תמונה מורכבת בהרבה. לדבריהם, אין מדובר בנטישת יעד מיטוט חמאס, אלא ב"כיול מחדש של סדר העדיפויות הטקטי" לנוכח המציאות המשתנה. "המחויבות העליונה של מדינת ישראל היא לאזרחיה וחייליה", מסר גורם מדיני בכיר, "ההבנה שהזמן אוזל עבור החטופים, לצד מידע מודיעיני רגיש, מחייבת אותנו לבחון בכל רגע נתון מהו המהלך הנכון ביותר לביטחון ישראל הכולל. השבת החטופים היא מרכיב חיוני בחוסן הלאומי ובעצם הגדרתו של ניצחון".

אותם גורמים מדגישים כי שני היעדים – השבת החטופים ומיטוט חמאס – אינם סותרים זה את זה בהכרח, אך לעיתים דורשים סדר פעולות שונה. לשיטתם, ההצהרה משקפת מנהיגות אחראית המתמודדת עם דילמות מוסריות ואסטרטגיות קשות מנשוא, ולא כניעה ללחצים חיצוניים. הטיעון הוא שדווקא התעלמות ממצבם של החטופים הייתה מהווה כישלון מנהיגותי ופגיעה בחוזה הבסיסי בין המדינה לאזרחיה.

הזירה הדיפלומטית: כניעה לטראמפ או ניהול סיכונים מחושב?

ההקשר של כלל האירועים הוא, כאמור, התבטאויותיו של הנשיא לשעבר טראמפ. קריאותיו לביטול המשפט והרמזים בדבר התניית הסיוע הביטחוני העתידי, הציבו את נתניהו בעמדה רגישה. שתיקתו היחסית של ראש הממשלה אל מול אמירות אלו פורשה על ידי מבקריו כהוכחה לכניעתו ולהפיכתה של ישראל למדינת חסות.

מנגד, דיפלומטים ומומחים ליחסים בינלאומיים מציעים פרספקטיבה אחרת. הם טוענים כי עימות פומבי עם נשיא לשעבר שעשוי לחזור לבית הלבן בעוד חודשים ספורים, יהיה מהלך של "חוסר אחריות מדינית משווע". לדבריהם, נתניהו, כמדינאי ותיק ומנוסה, מבין את הצורך לנווט במים סוערים אלו בזהירות מרבית. "שתיקה במקרים כאלה אינה הסכמה, היא ניהול סיכונים", הסביר שגריר לשעבר. "המטרה היא לשמור על האינטרסים החיוניים של ישראל ועל التحالف האסטרטגי עם ארצות הברית, ללא קשר לזהות הנשיא. עימות חזיתי ישרת רק את אויבינו ויסכן את הסיוע הביטחוני שישראל זקוקה לו כאוויר לנשימה".

בהקשר זה, מזכירים תומכי נתניהו את נאומו בקונגרס נגד הסכם הגרעין עם איראן, כהוכחה לכך שאינו מהסס להתעמת עם ממשל אמריקאי מכהן כאשר האינטרס הביטחוני העליון של ישראל עומד על הפרק. השתיקה הנוכחית, לטענתם, היא בחירה טקטית של מדינאי מנוסה, לא של מנהיג חלש.

בסופו של יום, הציבור הישראלי ניצב בפני שתי גרסאות סותרות. האחת, המתבססת על פרשנות תקשורתית ופוליטית, מציירת תמונה של מנהיג הפועל מתוך אינטרס אישי צר. השנייה, הנסמכת על הסבריהם של גורמי ביטחון ודיפלומטיה, מציגה מנהיג המתמודד עם איומים קיומיים ומקבל החלטות קשות תחת אש. ייתכן שההכרעה בין שתי התפיסות הללו תתאפשר רק בעתיד, כאשר מלוא המידע הביטחוני הרגיש, שנותר כעת חסוי, יוכל להיחשף.