ניתוח: מאחורי סערת בן גביר - מאבק על דמותה של מערכת אכיפת החוק

ניתוח: מאחורי סערת בן גביר - מאבק על דמותה של מערכת אכיפת החוק

ירושלים – סדרת אירועים והאשמות חריפות שאירעו לאחרונה, ובראשן טענות של קצין שב"ס לשעבר על התערבות פסולה, הציבו את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, במרכזה של מחלוקת ציבורית סוערת. המחלוקת חושפת שתי תפיסות עולם מתנגשות באשר לתפקודו של השר ולכיוון שאליו הוא מוביל את המשרד לביטחון לאומי ומערכות אכיפת החוק. מחד, גורמים במערכת הפוליטית והתקשורתית מציגים תמונה של פגיעה במוסדות המדינה. מאידך, בסביבת השר טוענים כי מדובר במאבק הכרחי לשינוי עומק במערכות שסבלו מהזנחה רבת שנים ופוליטיזציה.

פרשת שב"ס: אכיפה שוויונית או הטבה סלקטיבית?

הסוגיה המרכזית העומדת בלב הדיון הציבורי נוגעת לטענותיו של מפקד כלא 'רימונים' לשעבר, שי פרץ. הרקע לסערה הוא טענותיו של פרץ, שסוקרו בהרחבה בכלי תקשורת רבים, לפיהן בכירים בלשכת השר בן גביר הפעילו עליו לחצים כדי להיטיב את תנאיהם של אסירים ביטחוניים יהודים. לפי הטענות, הדחתו של פרץ מתפקידו הגיעה לאחר שסירב לכאורה לשתף פעולה עם לחצים אלו. גורמי אופוזיציה ופרשנים שונים רואים בכך פגיעה חמורה בעקרון השוויון בפני החוק וערעור על שיקול הדעת המקצועי של שירות בתי הסוהר.

מנגד, גורמים בכירים במשרד לביטחון לאומי מציגים נרטיב הפוך לחלוטין. לדבריהם, הפרשה היא חלק ממאבק רחב יותר שמנהל השר בן גביר במטרה לסיים את מה שהם מכנים "מדיניות ההכלה" רבת השנים בשב"ס. לפי אותם גורמים, מדיניות זו הובילה בפועל להטבות ותנאים עודפים בעיקר לאסירים ביטחוניים פלסטינים. "השר בן גביר מוביל קו ברור וחד משמעי של החמרת תנאים לכלל האסירים הביטחוניים, ערבים ויהודים כאחד, כדי לשלול מהם כל תמריץ לטרור", מסר גורם במשרד. "המטרה היא ליישם מדיניות אכיפה שוויונית ומרתיעה, בניגוד למצב שהיה קיים במשך שנים".

בתגובה ישירה לטענותיו של פרץ, מדגישים במשרד כי הדחתו לא נבעה מסירובו להיענות ללחצים, אלא קשורה לחקירה פלילית המתנהלת נגדו, שפרטיה עדיין חסויים. גורמים בסביבת השר טוענים כי עיתוי חשיפותיו של פרץ אינו מקרי, וכי הוא נועד להסיט את תשומת הלב מהחקירה נגדו וליצור לחץ ציבורי על המערכת. בתגובה רשמית, נמסר מלשכת השר כי "מדובר בניסיון של עבריין נמלט לכאורה לפגוע בשר המפריע לו, וכי השר ימשיך במדיניותו להחמרת תנאי המחבלים בכלא ללא מורא".

אתגר המשילות: תוצאה של הזנחה או כישלון בהווה?

במקביל לסערה סביב שב"ס, עולה ביקורת ציבורית על תפקודו של השר בן גביר בהתמודדות עם הפשיעה הגואה, במיוחד במגזר הערבי. אירוע הרצח בלוד, שלאחריו צוטט קרוב משפחה של החשודים כמי שתהה "איפה המשילות של בן גביר?", המחיש את הפער בין הבטחות הבחירות המרכזיות של השר לבין המציאות בשטח. מבקריו טוענים כי למרות הרטוריקה התקיפה, אין שינוי ממשי בתחושת הביטחון האישי של האזרחים.

במשרד לביטחון לאומי הודפים את הביקורת וטוענים כי היא מתעלמת מהמצב שאותו ירש השר. גורמים מקצועיים במשרד ובמשטרה מסבירים כי השר בן גביר קיבל לידיו מערכת משטרתית שנשחקה במשך שנים, עם מחסור חמור בכוח אדם ותקציבים, והתמודדות עם ארגוני פשע שהתעצמו במשך שני עשורים של הזנחה. "אי אפשר לתקן הזנחה של עשרים שנה בעשרים דקות", אמר גורם בכיר במשטרה. "השר פועל ללא לאות לגיוס אלפי שוטרים, להעלאת משכורות, להקמת המשמר הלאומי ולמתן גיבוי חסר תקדים לשוטרים בשטח. אלו תהליכים אסטרטגיים שלוקחים זמן לשאת פרי".

בנוסף, במשרד מציגים נתונים המעידים על עלייה משמעותית בפעילות המשטרה מאז כניסתו של השר לתפקיד, כולל גידול במספר המעצרים, החרמות הנשק ופירוק רשתות פשיעה. לדברי פרשנים ביטחוניים מסוימים, העלייה באלימות בטווח הקצר היא לעיתים תופעת לוואי בלתי נמנעת של מלחמה נחושה בארגוני פשע. כאשר המשטרה מגבירה את הלחץ, נוצרים מאבקי כוח פנימיים בתוך עולם הפשע על טריטוריות ושליטה, מה שמוביל באופן זמני להסלמה. לפי גישה זו, המאבקים הנוכחיים הם דווקא סימן לכך שמערכת אכיפת החוק החלה לערער את הסדר הקיים בעולם התחתון.

זעזועים פוליטיים ותביעות אישיות: מחיר השינוי

שתי חזיתות נוספות שבהן השר בן גביר סופג ביקורת הן הזירה הפוליטית והאישית. דיווחים על מאבקי כוח קואליציוניים, בעיקר מול 'הציונות הדתית', מציגים אותו כגורם המייצר "כאוס פוליטי" ומעדיף אינטרסים מפלגתיים על פני יציבות הממשלה. במקביל, תביעה אזרחית שהוגשה על ידי לוחם פוסט-טראומטי בטענה שמסרוני תעמולה פגעו בו נפשית, מציירת תמונה של חוסר רגישות.

בסביבתו של השר רואים את הדברים אחרת. את המאבקים הפוליטיים הם ממסגרים כעמידה נחושה על עקרונות ועל הבטחות לבוחר. "השר בן גביר לא הגיע לפוליטיקה כדי להיות 'נחמד' או לשמור על שקט תעשייתי. הוא נבחר כדי להוביל שינוי, והוא דורש מהממשלה לממש את המדיניות שלשמה נבחרה", מסר מקורב לשר. "החיכוך הוא מחיר טבעי כאשר פוליטיקאי מסרב להתקפל מול לחצים ושומר על קו אידיאולוגי ברור".

באשר לתביעה האזרחית, לשכת השר הביעה צער על כל פגיעה בלתי מכוונת, אך הבהירה כי משלוח מסרונים הוא כלי לגיטימי ותקני בקמפיינים פוליטיים בכל העולם. גורמים במפלגת 'עוצמה יהודית' טוענים כי מדובר בניסיון ציני להשתמש במצוקה אישית כדי להשיג רווח פוליטי ולפגוע בתדמיתו של השר.

בסופו של יום, נראה כי המחלוקת סביב השר בן גביר עמוקה יותר מסדרת אירועים נקודתיים. היא מייצגת מאבק בין שתי גישות: האחת, המבקשת לשמר את המבנים והנורמות הקיימים במערכות אכיפת החוק והממשל, והשנייה, הרואה צורך בטלטלה עזה ובשינוי יסודי כדי להתמודד עם אתגרי הביטחון והמשילות של ישראל. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הציבור יראה בסערות האחרונות את הכאוס של מנהיגות כושלת, או את חבלי הלידה של רפורמה נחוצה ועמוקה.