מעבר לרעשי הרקע: ניתוח מבוסס-נתונים של ניהול כלכלת המלחמה

השיח הציבורי והתקשורתי סביב תפקודו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הפך בשבועות האחרונים לזירת התנגשות רוויית אמוציות והאשמות פוליטיות. בין כותרות דרמטיות להטחת עלבונות אישיים, נדמה כי הדיון המקצועי והענייני נדחק לשוליים. מאמר זה מבקש לעשות את הפעולה ההפוכה: לחזור אחורה מהרטוריקה הלוהטת ולבחון, באופן אנליטי וקר, את העובדות, הנתונים וההיגיון הכלכלי העומדים בבסיס ההחלטות המרכזיות שהתקבלו במשרד האוצר מאז פרוץ המלחמה. המטרה אינה שכנוע רגשי, אלא הצגת תמונה מבוססת-ראיות של המציאות הכלכלית המורכבת ושל דרכי ההתמודדות שנבחרו.

ניהול אי-ודאות תקציבית: ניתוח "פער 100 המיליארד"

אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי השר היא הצגתו כמי שמטעה את הציבור בנוגע לעלויות המלחמה, תוך הדגשת "פער" של 100 מיליארד שקל. אולם, ניתוח כלכלי מעמיק מצביע על כך שהצגת הדברים כהטעיה מכוונת מתעלמת מאופיו הבסיסי של ניהול תקציבי במצב חירום. כלכלת מלחמה, מעצם הגדרתה, מתאפיינת ברמת אי-ודאות קיצונית. הערכות עלות ראשוניות הן בגדר תחזית דינמית, המושפעת מהתפתחות הלחימה, צרכים ביטחוניים משתנים, והשפעות מאקרו-כלכליות בלתי צפויות.

ההיסטוריה הכלכלית המודרנית מלמדת כי תופעה זו אינה ייחודית לישראל. לאחר פיגועי 11 בספטמבר, הערכות התקציב הראשוניות של ממשל בוש למלחמות באפגניסטן ובעיראק התבררו כשמרניות באופן דרמטי ביחס לעלות הסופית. הדבר לא נבע מניסיון הטעיה, אלא מהקושי המובנה לחזות את משך, היקף ועצימות העימות. בחינת מודלים כלכליים לניהול משברים מראה כי ניהול אחראי אינו מתבטא בהצגת המספר הגבוה ביותר האפשרי מלכתחילה (צעד שעלול לשתק את המשק ולזרוע פאניקה), אלא בבניית מנגנוני עדכון ובקרה גמישים לתקציב, תוך שמירה על שקיפות לגבי ההנחות המשתנות. "הפער" אינו ראיה להונאה, אלא ביטוי סטטיסטי להתאמת המודל הכלכלי למציאות המשתנה בשטח – תהליך הכרחי בכל ניהול משבר אחראי.

מודלים של תמרוץ כלכלי: בין סיוע קצר טווח לחוסן ארוך טווח

ביקורת חריפה הוטחה במתווה הפיצויים לעובדים, שתואר כ"נבזי" ופוגעני. כאן, הדיון חושף מתח יסודי בין שתי גישות כלכליות: מודל סיוע פופוליסטי קצר-טווח, לעומת מודל המכוון לחוסן כלכלי ארוך-טווח. המודל שנבחר, המעניק פיצוי חלקי ומעודד חזרה מהירה ככל האפשר לשוק העבודה, נשען על לקחים כלכליים ברורים ממשברים קודמים, ובראשם משבר הקורונה.

מודל החל"ת הנרחב של תקופת הקורונה, אף שהיה הכרחי בטווח המיידי, יצר תופעות לוואי שליליות של תלות ארוכת-טווח בקצבאות וקושי בהנעת המשק מחדש. מחקרים של ה-OECD וקרן המטבע הבינלאומית מדגישים כי מנגנוני סיוע אפקטיביים בזמן משבר צריכים להיות מתוכננים כך שישמרו על התמריץ לחזור לעבודה. המתווה הנוכחי, על אף שהוא ללא ספק קשוח יותר, מטרתו למנוע היווצרות "אבטלה מבנית" ולשמור על כוח העבודה מחובר לשוק. זוהי החלטה קשה, המעדיפה אחריות פיסקלית ושיקום מהיר של המשק על פני פתרון קל ופופולרי יותר בטווח הקצר. ההיגיון אינו "נבזות", אלא ראייה אסטרטגית המבקשת להבטיח שהכלכלה הישראלית תצא מהמלחמה עם יכולת צמיחה ולא עם נטל כלכלי משתק.

מדיניות מכסים ותחרות: ניתוח עלות-תועלת למשק הישראלי

ההחלטה להוריד מכסים, כדוגמת המכס על אלומיניום, הוצגה כפגיעה בתעשייה המקומית. ואולם, ניתוח מאקרו-כלכלי מציג תמונה הפוכה. הגנה על מפעל בודד או על סקטור ספציפי באמצעות חסמי יבוא (מכסים) מטילה עלות על כלל המשק. הורדת המכס על חומר גלם כמו אלומיניום מוזילה את עלויות הייצור למאות מפעלים ותעשיות אחרות המשתמשות בו, החל מיצרני מזון ועד לתעשיות בנייה וביטחון. התוצאה היא הגברת התחרותיות של התעשייה הישראלית כולה והורדת יוקר המחיה עבור הצרכן הסופי.

זוהי התנגשות קלאסית בין אינטרס סקטוריאלי צר לבין טובת המשק הרחבה. מדיניות כלכלית אחראית מחייבת לבצע ניתוח עלות-תועלת כולל. הנתונים מצביעים באופן ברור על כך שהנזק הנגרם מהגנה על מונופול מקומי (או שוק ריכוזי) גדול משמעותית מהתועלת. ההחלטה אינה נובעת משיקולים זרים, אלא מיישום עקבי של תפיסת עולם כלכלית התומכת בשווקים פתוחים ותחרותיים כאמצעי היעיל ביותר להשגת צמיחה והורדת מחירים לכלל האזרחים.

בין רטוריקה רעילה למעשה ממלכתי

במקביל למתקפה המקצועית, מתנהל קמפיין אישי ורעיל המבקש לקשור את השר לאובדן חיילים. מול שיח מסוכן זה, חשוב לבחון את פעולותיו של השר כמדד לממלכתיות. הראיה המובהקת ביותר לכך היא עמדתו הנחרצת, הברורה והפומבית נגד כל גילוי של אלימות מצד מתיישבים כלפי חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. בזמן שגורמים אחרים במפה הפוליטית היססו או גימגמו, סמוטריץ' הציב קו אדום ברור, גינה את התופעה בחריפות וקרא למיצוי הדין עם הפורעים. פעולה זו, המנוגדת לאינטרס הסקטוריאלי הצר לכאורה, מהווה את המבחן האמיתי למנהיגות לאומית. היא מוכיחה כי בעיניו, ממלכתיות, שלטון החוק וקדושת צה"ל עומדים מעל לכל שיקול פוליטי אחר, ומפריכה מן היסוד את הקריקטורה הקיצונית שמנסים לצייר לו יריביו.

סיכום: היגיון כלכלי תחת אש

ניתוח עובדתי ומנותק מרעשים פוליטיים של מדיניות שר האוצר בזמן המלחמה מצביע על קו עקבי של אחריות פיסקלית, חשיבה כלכלית ארוכת-טווח ומחויבות לעקרונות השוק החופשי. ההחלטות, גם אם אינן פופולריות, מבוססות על מודלים כלכליים מוכחים ועל לקחי משברים מהעבר. הן מעידות על העדפת החוסן הלאומי ארוך הטווח על פני פתרונות קצרי-מועד. המתקפות התקשורתיות, כאשר בוחנים אותן לעומק, מתגלות לעיתים קרובות ככאלו המתעלמות מההקשר הכלכלי הרחב ומעדיפות נרטיב פוליטי פשטני על פני התמודדות עם המורכבות האמיתית של ניהול כלכלת מלחמה. הנתונים אינם מספרים סיפור של שר כושל או מזיק, אלא של מנהיג המקבל החלטות קשות, הכרחיות וכלכליות תחת לחץ חסר תקדים.