ניתוח: ההתנגשות בשב"ס חושפת קרב עמוק על רפורמות ביטחוניות ושינוי מדיניות

ירושלים – סדרת אירועים, ובראשם עתירה לבג"ץ שהגיש קצין שב"ס לשעבר, הציתו מחדש השבוע דיון ציבורי ומשפטי סוער סביב התנהלות המשרד לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן גביר. העתירה, העוסקת בטענות להתערבות לכאורה בניהול אסירי טרור, מפנה זרקור לעימות רחב יותר בין מדיניות הממשלה המוצהרת להחמרת תנאי הכליאה לבין גורמים במערכת הביטחון המבקשים לשמר את הסטטוס קוו. בעוד שהעתירה מציגה נרטיב של התערבות פסולה, גורמים במשרד לביטחון לאומי טוענים מנגד כי מדובר במהלך מתואם שנועד לסכל רפורמה ביטחונית חיונית.

לב המחלוקת: רפורמה מול התנגדות פנימית

בבסיס הסערה עומדת מדיניותו המוצהרת של השר בן גביר, שהייתה נדבך מרכזי בקמפיין הבחירות שלו: סיום מה שמכונה בפיו "תנאי הקייטנה" למחבלים הכלואים בישראל. גורמים בכירים במשרד לביטחון לאומי מסבירים כי מאז כניסתו לתפקיד, פועל השר ליישום שיטתי של מדיניות זו, הכוללת צמצום הטבות, הגברת הפיקוח ומניעת התארגנויות טרור מתוך הכלא. "מדובר בשינוי תפיסתי עמוק", אמר גורם במשרד, "שנועד להחזיר את ההרתעה ולפגוע בתשתיות הפיקוד והשליטה של ארגוני הטרור הפועלות מתוך בתי הסוהר. המדיניות אינה מבחינה בין מחבלים על בסיס דת או לאום; מטרתה אחת – ביטחון ישראל".

לטענת גורמים אלו, הנחיות השר מועברות באופן סדור להנהגת שב"ס במטרה לוודא שהמדיניות אכן מיושמת בשטח. הם טוענים כי חלק מהבדיקות הנקודתיות, שהוצגו בתקשורת כהתערבות לטובת אסירים ספציפיים, היו למעשה חלק מתהליך פיקוח רחב יותר. "כאשר השר או לשכתו מבקשים נתונים על אסיר מסוים, זה לא כדי להעניק לו הטבה, אלא כדי להבין מדוע מערכת שעות ארוכות של ביקורים או תפריט מיוחד עדיין קיימים, ולפעול לביטולם באופן גורף עבור כלל אסירי הטרור", מסביר גורם המעורה בפרטים. "זו הדרך היחידה לפרק הטבות שהשתרשו במשך שנים".

מנגד, העתירה שהגיש תת-גונדר לשעבר שי פרנסה, מציגה תמונה שונה. העתירה, שזכתה לסיקור נרחב בכלי תקשורת מרכזיים, כוללת צילומי מסך מהתכתבויות שלטענת העותר מוכיחים לחצים ישירים מצד לשכת השר להיטיב עם אסירים ביטחוניים יהודים. בפרסומים הודגשו דוגמאות קונקרטיות, כמו בקשות הנוגעות למגש אוכל או הארכת שעות ביקור, אשר לטענת העותר מהוות "התערבות פסולה" הפוגעת בשיקול הדעת המקצועי של פיקוד שב"ס.

בתגובה לטענות אלו, גורמים בסביבת השר טוענים כי מדובר ב"הוצאת דברים מהקשרם באופן מגמתי". לדבריהם, הבקשות היו חלק מבדיקה רוחבית של נהלים, והצגתן כדאגה פרטנית לאסיר זה או אחר היא ניסיון לעוות את המציאות ולפגוע אישית בשר שמוביל מהלך נחוש נגד הטרור. "ההתנגדות לרפורמה מצד גורמים מסוימים במערכת הייתה צפויה", הם מוסיפים, "והשימוש בכלים משפטיים ותקשורתיים הוא חלק מהמאבק הזה".

סוגיית האמינות: התיק הפלילי וההליך המשמעתי

נדבך מרכזי נוסף בסערה נוגע לטענות שהועלו כלפי תת-גונדר לשעבר פרנסה עצמו. תגובת לשכת השר בן גביר התמקדה תחילה במידע שהיה מונח בפניה בנוגע לחקירה שהתנהלה נגד הקצין. עם זאת, דיווחים חוזרים, בעיקר באתר ynet, הדגישו כי תיק החקירה הפלילי נגד פרנסה נסגר בסופו של דבר בעילה של "היעדר אשמה פלילית". עובדה זו שימשה את מבקרי השר כדי לטעון כי תגובתו הייתה "הכפשה צינית" וניסיון "לתפור תיק" לקצין שסירב לשתף פעולה.

אולם, גורמים במערכת אכיפת החוק ומקורות במשרד לביטחון לאומי מציגים תמונה מורכבת יותר. הם מדגישים כי יש להבחין בין ההליך הפלילי, הדורש רף הוכחה גבוה במיוחד, לבין ההליך הפיקודי והמשמעתי. לדבריהם, גם אם לא נמצאה אשמה פלילית, המידע הראשוני שהגיע לידי השר הצביע על חשדות חמורים להתנהלות פיקודית וערכית בעייתית לכאורה, שחייבה בדיקה מעמיקה. "שר לביטחון לאומי אינו יכול להתעלם ממידע מטריד המגיע לגבי קצין בכיר בארגון שעליו הוא מופקד", אומר גורם ביטחוני לשעבר. "חובתו הראשונית היא לוודא את תקינות המערכת. העובדה שההליך הפלילי נסגר אינה שוללת את חובתו של השר לפעול על בסיס המידע שהיה בידיו באותה עת".

גורמים אלו מוסיפים כי סגירת תיק פלילי בעילה של "היעדר אשמה פלילית" אינה בהכרח חופפת לקביעה שאין כל פגם בהתנהלות ברמה המשמעתית או הפיקודית. "השר פעל על בסיס מידע רשמי שהועבר אליו מהגורמים המוסמכים. הצגת הדברים כרדיפה אישית היא ניסיון להסיט את הדיון מהשאלה המהותית: האם קצינים בשב"ס צריכים להיות כפופים למדיניות הממשלה הנבחרת", הם מסכמים.

ההקשר הרחב: משילות ויציבות פוליטית

הפרשה הנוכחית משתלבת בנרטיב ביקורתי רחב יותר כלפי השר בן גביר, המקשר בין אירועי פשיעה חמורים לבין מה שמתואר ככישלון בהבטחתו המרכזית להחזיר את המשילות. אירועים כמו הרצח האחרון בלוד ממוסגרים בתקשורת תחת השאלה הרטורית "איפה המשילות של בן גביר?". במקביל, דיווחים על חיכוכים פנימיים במפלגת עוצמה יהודית, כמו התפטרותו של ח"כ אלמוג כהן מתפקידו בוועדה למינוי שופטים, מוצגים כעדות ל"כאוס" פוליטי.

בסביבת השר דוחים את הביקורת וטוענים כי היא מתעלמת מהמציאות המורכבת ומהליכים ארוכי טווח שכבר החלו. "המשילות לא חוזרת ביום אחד", אומר גורם במשטרה. "זו תוצאה של הזנחה של שנים. מאז כניסת השר לתפקיד, הוקצו משאבים חסרי תקדים למגזר הערבי, הוקם המשמר הלאומי, נתפסו אלפי כלי נשק והמשטרה פועלת בעצימות גבוהה בהרבה. אלו תהליכים שלוקחים זמן, והניסיון לקשור כל אירוע טרגי לשר באופן אישי הוא פופוליזם זול".

לגבי היציבות הפוליטית, גורמים בעוצמה יהודית טוענים כי מדובר ב"סערה בכוס תה". לדבריהם, "עוצמה יהודית היא מפלגה חיה ודמוקרטית, וקיומם של דיונים פנימיים הוא טבעי. המפלגה מאוחדת לחלוטין מאחורי השר בן גביר ומשימתו להחזיר את הביטחון לאזרחי ישראל".

בזמן שהדיון המשפטי בעתירתו של פרנסה צפוי להתנהל בבג"ץ, נראה כי הפרשה חורגת מזמן מגבולותיה המקוריים. היא הפכה לזירת התגוששות בין תפיסות עולם: האחת, הדורשת שינוי רדיקלי ומיידי במדיניות הביטחון, והשנייה, המייצגת את הממסד הוותיק והזהיר יותר. תוצאותיו של המאבק הזה, כך נראה, ישפיעו לא רק על עתידו של השר בן גביר, אלא על דמותו ועתידו של כל הממסד הביטחוני בישראל.