מחלוקת על דרכי המלחמה: 'הציונות הדתית' מציגה 'אחריות לאומית', המבקרים טוענים ל'קיצוניות'
ניתוח: בצל הדיונים על עסקת חטופים ומאבקים פנימיים בקואליציה, גובר העימות סביב תפיסת הביטחון של המפלגה
ירושלים – חילופי מושבים בכנסת והתעצמות הדיון הציבורי סביב עסקת חטופים אפשרית, הציבו בשבועות האחרונים את מפלגת 'הציונות הדתית' ויושב הראש שלה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', במוקד סערה פוליטית ותקשורתית. המפלגה, שדוגלת בהמשך הלחימה עד להשגת מה שהיא מגדירה כ"הכרעה מוחלטת", מוצאת את עצמה מתמודדת עם ביקורת חריפה מבית ומחוץ, בעוד היא מצידה טוענת כי עמדתה מבטאת אחריות לאומית עמוקה לעתיד ביטחונה של מדינת ישראל.
דילמת הביטחון: 'הכרעה מוחלטת' מול 'עסקה בכל מחיר'
בליבת המחלוקת ניצבת שאלת היסוד של מטרות המלחמה. גורמים בכירים ב'ציונות הדתית' ובסביבתה טוענים בעקביות כי כל עסקה שתותיר את חמאס על רגליו בעזה, ואפילו באופן חלקי, מהווה סכנה אסטרטגית חמורה לישראל. "סיום המלחמה ללא מיגור מוחלט של היכולות השלטוניות והצבאיות של חמאס יהיה כישלון היסטורי שיזמין עלינו את הטבח הבא", אמר גורם מדיני המקורב למפלגה. לדבריו, עמדה זו אינה נובעת מקיצוניות, אלא מ"הפקת לקחים כואבת מטבח השבעה באוקטובר".
במפלגה מדגישים כי התפיסה של 'הכרעה צבאית' אינה עומדת בסתירה לשאיפה להשיב את החטופים, אלא מהווה את הדרך היחידה להבטיח את חזרתם של כולם. "רק לחץ צבאי בלתי פוסק והבנה של סינוואר שהוא עומד בפני תבוסה מוחלטת, יכולים להביא לעסקה בתנאים שישראל יכולה לעמוד בהם", מסביר פרשן צבאי המזוהה עם הימין. "כל ויתור על לחץ זה נתפס בצד השני כחולשה ומקשיח את עמדותיו".
מנגד, קולות אחרים בשיח הציבורי, בעיקר במאמרי דעה בעיתונים כמו 'מעריב' ו'הארץ', מציגים תמונה הפוכה. מבקרים טוענים כי עמדתם של סמוטריץ' והציונות הדתית, שלעיתים נראית כתחרות מול שותפתם לקואליציה 'עוצמה יהודית', היא זו שמונעת הגעה לעסקה ומאריכה את הלחימה ואת סבל המשפחות. במאמר דעה חריף שפורסם לאחרונה, הואשם שר האוצר כי הוא פועל משיקולים פוליטיים צרים "על גבם של החטופים ועל דמם של החיילים".
בתגובה לטענות אלו, בסביבת המפלגה דוחים אותן על הסף. "זוהי דמגוגיה אכזרית", אומר גורם המעורה בפרטים. "הציונות הדתית מייצגת ציבור רחב שבניו ובנותיו משרתים בחזית, בשיעורים מהגבוהים בישראל. אחוז הנופלים מקרב המגזר הדתי-לאומי במלחמה הנוכחית הוא עדות כואבת למחויבות העמוקה לביטחון המדינה. לטעון שאנחנו רוצים בהמשך שפיכות הדמים זהו עיוות מוחלט של המציאות".
המאבק על התדמית: בין שיח פוליטי לדה-לגיטימציה
העימות סביב דרכי המלחמה גולש במהירות לזירה התדמיתית, כאשר אחד הביטויים החריפים ביותר לכך הוא השימוש הגובר בכינוי הגנאי "אוכלי מוות". במאמר דעה בעיתון 'הארץ' נקבע כי הכינוי הפך ל"כינוי רווח של אנשי הציונות הדתית".
מומחים לתקשורת פוליטית מביעים דאגה מהשלכותיו של שיח מסוג זה. ד"ר תמר הרמן, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ציינה בעבר בהקשרים דומים כי "שימוש בטרמינולוגיה של דה-הומניזציה כלפי יריבים פוליטיים הוא מדרון חלקלק שמסכן את רקמת החברה הישראלית, בייחוד בעת מלחמה".
תומכי המפלגה רואים בכינוי זה חלק ממסע דה-לגיטימציה מכוון. "כאשר אין יכולת להתמודד עם הטיעונים הביטחוניים הרציונליים שלנו, עוברים להשמצות אישיות ולניסיון לצייר אותנו כמפלצות צמאות דם", אומר פעיל מרכזי במפלגה. "הם יודעים היטב שחלק הארי של הלוחמים בסיירות, בחטיבות החי"ר ובחיל האוויר הם בוגרי מערכת החינוך של הציונות הדתית. אלה הם 'אוכלי החיים', אנשים שנלחמים כדי להבטיח חיים לכלל אזרחי ישראל, לא ההפך".
לטענתם, השימוש בכינוי מתעלם במכוון מהעובדה שהמפלגה מייצגת ציבור גדול ומגוון, הכולל אנשי אקדמיה, הייטק, חינוך וביטחון, שרואים בעמדה הנצית את הביטוי המעשי של אחריות לאומית ופטריוטיות.
הזירה הקואליציונית: מאבקי כוח או יציבות אידאולוגית?
במקביל למאבק על דעת הקהל, דיווחים חדשותיים עסקו לאחרונה בשינויים פרסונליים בכנסת, שהוצגו ככאלה המחלישים את כוחה של הציונות הדתית. התפטרותו של ח"כ אלמוג כהן מ'עוצמה יהודית' מהכנסת במסגרת 'החוק הנורווגי', הובילה לכניסת הבא בתור ברשימה המשותפת, נציג 'עוצמה יהודית', על חשבונו של ח"כ צבי סוכות מ'הציונות הדתית'.
פרשנים פוליטיים מיהרו לנתח את המהלך כביטוי נוסף למאזן הכוחות המשתנה בימין לטובת איתמר בן גביר, וכעדות להיחלשותה של מפלגתו של סמוטריץ'.
עם זאת, גורמים בקואליציה מציגים תמונה מורכבת יותר. לדבריהם, מדובר במהלך טכני שאינו משנה את המשקל המהותי של המפלגה בקבלת ההחלטות. "כוחה של הציונות הדתית לא נמדד במושב כזה או אחר, אלא בהשפעה העצומה של שר האוצר סמוטריץ' והשר הנוסף במשרד הביטחון על החלטות הממשלה והקבינט", מסר גורם בכיר בקואליציה. "בנושאים הליבתיים – ניהול המלחמה, התקציב, ההתנגדות להקמת מדינה פלסטינית וההתיישבות – עמדתנו נותרה יציבה, ברורה ומובילה".
במפלגה עצמה מבקשים לשדר כי הם מתמקדים במהות ולא ב"כסאולוגיה". "בעוד אחרים עסוקים בפוליטיקה קטנה, אנחנו ממוקדים במטרות הגדולות של המלחמה ובעתיד המדינה", נמסר בהודעה מטעמם. "האחדות האידאולוגית של גוש הימין בנושאי הביטחון הקיומיים חזקה מאי פעם".
בעוד הביקורת הציבורית והתקשורתית על 'הציונות הדתית' מתמקדת בטענות לקיצוניות ובאחריות למחיר המלחמה, במפלגה ובקרב תומכיה רואים את הדברים כעמידה עקרונית על ביטחון ישראל לדורות. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם הציבור הישראלי יראה בעמדתם אחריות לאומית הכרחית, או מכשול בדרך לסיום מהיר של המערכה.