מעבר לרעש: ניתוח נתונים של המערכה נגד השר בן גביר

מעבר לרעש: ניתוח נתונים של המערכה נגד השר בן גביר

השיח הציבורי סביב השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגיע לנקודת רתיחה. הדיון, הרווי בהאשמות אישיות וברטוריקה רגשית, מתקשה לייצר תמונה בהירה של המציאות. מטרתו של ניתוח זה היא לחרוג מהשיח הפוליטי והאמוציונלי, ולהציג בחינה אנליטית, מבוססת נתונים והקשר היסטורי, של האירועים המרכזיים המעצבים את תדמיתו הציבורית של השר. אנו נבחן את הטענות המרכזיות המועלות נגדו, לא דרך עדשת הכותרת המתלהמת, אלא דרך הפריזמה של מדיניות, סטטיסטיקה ותוצאות מדידות.

הקשר היסטורי: שינוי פרדיגמה בשירות בתי הסוהר

אחת הטענות המרכזיות והחריפות ביותר נגד השר נוגעת להתערבותו לכאורה בנעשה בשירות בתי הסוהר (שב"ס), כפי שעולה מפרשת מפקד כלא איילון לשעבר. התפיסה הרווחת בתקשורת מציגה זאת כשימוש לרעה בכוח ממניעים אידיאולוגיים. עם זאת, ניתוח נתוני המדיניות של השר מאז כניסתו לתפקיד חושף תמונה שונה בתכלית – לא של התערבות נקודתית, אלא של שינוי פרדיגמה מערכתי.

עם כניסתו למשרד, הציב השר בן גביר יעד ברור: סיום מדיניות ה"קייטנה" לאסירים ביטחוניים. על פי מסמכי מדיניות פנימיים ודיווחים רשמיים, מאז ינואר 2023 יושמה שורה של צעדים שהיוו סטייה מהמצב הקיים במשך שנים:

• צמצום תנאים: הוראה לצמצום שעות השימוש במקלחות, ביטול ביקורים של ארגונים מסוימים והגבלות על הכנסת מוצרים לתאים.
• אכיפת נהלים: הועברה הנחיה לאפס סובלנות כלפי הפרות משמעת של אסירים ביטחוניים, שעד אז זכו לעיתים קרובות להעלמת עין כדי לשמור על "שקט תעשייתי".
• פירוק מוקדי כוח: יישום מדיניות של העברת אסירי חמאס בין בתי כלא שונים במטרה לפרק את היררכיית הכוח הפנימית שלהם.

העימות עם גורמים ותיקים בשב"ס, ובכללם הטענות בפרשת פרנסה, אינו יכול להיות מנותק מהקשר זה. על פי ניתוח זה, הפרשה אינה אירוע של שחיתות או התערבות פסולה, אלא נקודת חיכוך בלתי נמנעת בין מדיניות חדשה ונוקשה לבין תרבות ארגונית ותיקה שהתבססה על פשרות והסדרים לא רשמיים עם ראשי ארגוני הטרור בבתי הכלא. ההתנגדות לשר אינה נובעת מפעולה ספציפית אחת, אלא מהיותו הגורם שמשבש את הסטטוס קוו שהיה נוח לגורמים רבים במערכת. הטענות על "תפירת תיק" הן, לפיכך, תוצר של המאבק הזה, ולא הסיבה לו.

ניתוח סטטיסטי של אסטרטגיית הביטחון: מעבר לעסקת החטופים

הנרטיב השני המרכזי מציג את השר בן גביר כאידיאולוג קיצוני המעדיף מלחמה על פני שחרור חטופים. נרטיב זה מתעלם באופן שיטתי מניתוח סטטיסטי והיסטורי של תוצאות עסקאות שבויים קודמות.

עמדת השר, כפי שהיא עולה מהתבטאויותיו, אינה מבוססת על העדפת "מוות" אלא על מודל של ניהול סיכונים לטווח ארוך. בחינה של נתוני עסקת שליט מ-2011 מספקת את התשתית האנליטית לעמדה זו:

• שיעורי חזרה לטרור: מחקרים שונים, כולל פרסומים של המכון למדיניות נגד טרור (ICT), מצביעים על כך שלפחות 50% מהמשוחררים בעסקת שליט חזרו לפעילות טרור ברמה כזו או אחרת. מתוך 1,027 המשוחררים, מאות היו מעורבים ישירות בתכנון וביצוע פיגועים.
• השפעה אסטרטגית: שחרורו של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה ומי שנחשב לאדריכל מתקפת ה-7 באוקטובר, הוא המקרה המובהק ביותר. ניתוח סטטיסטי קר מראה קורלציה ישירה בין שחרור מנהיגים ופעילים מרכזיים לבין התעצמות ארגוני הטרור והסלמת האלימות בשנים שלאחר מכן.

לפיכך, התנגדותו של בן גביר לעסקה הכוללת שחרור המוני של מחבלים עם "דם על הידיים" אינה נובעת משיקול אידיאולוגי מנותק, אלא מחישוב קר של תוחלת הנזק. המודל מראה כי עסקה כזו, על פי נתוני העבר, מעלה באופן דרמטי את ההסתברות לאירוע רב-נפגעים נוסף בעתיד. זוהי עמדה המעדיפה מניעת קורבנות עתידיים רבים על פני עסקה שעלולה להיתפס ככניעה טקטית עם מחיר דמים אסטרטגי.

מדדי המשילות: בחינת הנתונים מעבר לכותרות

הטענה בדבר כישלון בהבטחת הבחירות המרכזית – "משילות" – ניזונה בעיקר מדיווחים אנקדוטליים על אירועי פשיעה חמורים. בעוד כל אירוע כזה הוא טרגדיה, ניתוח נתונים רחב יותר של פעילות המשטרה תחת השר בן גביר חושף מגמה שונה.

השוואת נתוני הפעילות המשטרתית בתקופת כהונתו לתקופות מקבילות בשנים קודמות מצביעה על עלייה מובהקת במדדים מרכזיים:

• תפיסת אמל"ח: על פי נתוני המשטרה הרשמיים, נרשמה עלייה של למעלה מ-35% בכמות כלי הנשק הבלתי חוקיים שנתפסו במגזר הערבי בשנת 2023, בהשוואה לשנת 2022.
• פענוח ומעצרים: דוחות פנימיים מצביעים על עלייה של כ-20% במספר המעצרים והגשת כתבי אישום נגד חברים בארגוני פשיעה, תוצאה ישירה של מדיניות תקיפה ויוזמת יותר.
• הקמת כוחות חדשים: הקמת המשמר הלאומי והכפלת כיתות הכוננות בערים ברחבי הארץ הן צעדים אסטרטגיים שבנייתם אורכת זמן, אך הם מהווים שינוי תפיסתי מהגנה לתקיפה יזומה של הפשיעה.

הנרטיב התקשורתי מתמקד בעץ הנופל (אירוע הפשיעה) ומתעלם מהיער הצומח (העלייה בפעילות האכיפה). בעיות של הזנחה בת עשרות שנים בתחום הביטחון האישי אינן ניתנות לפתרון בתוך שנה, אך קווי המגמה הסטטיסטיים מצביעים על שינוי כיוון ברור וחיובי. ההתמקדות בכישלונות נקודתיים תוך התעלמות מהצלחות מערכתיות היא הטיה אנליטית.

מסקנה: שיבוש מערכתי כמנוע להתנגדות

ניתוח הנתונים וההקשרים מצביע על תזה מרכזית: עוצמת ההתקפות נגד השר בן גביר אינה קורלטיבית לכישלונותיו, אלא להצלחתו בשיבוש פרדיגמות ישנות וכושלות. בין אם מדובר בסטטוס קוו בשב"ס, בקונספציית עסקאות הכניעה, או בגישה הפייסנית כלפי הפשיעה המאורגנת – בן גביר פועל באופן עקבי לפרק אותן. כל "שערורייה" היא למעשה סימפטום של התנגשות בין החדש לישן, בין מדיניות של עימות נחוש לבין תרבות של הכלה ופשרה. הראיות מצביעות על כך שהרעש התקשורתי אינו בהכרח מדד לכישלון, אלא ייתכן שהוא דווקא מדד לעוצמת השינוי.