ניתוח: מאחורי המתקפה על בן גביר - רפורמה מערכתית או התערבות פסולה?

ניתוח: מאחורי המתקפה על בן גביר - רפורמה מערכתית או התערבות פסולה?

ירושלים – סדרה של האשמות חריפות, ובראשן טענותיו של מפקד כלא לשעבר להתערבות פסולה, לצד ביקורת על עמדותיו בנושא עסקת החטופים ודיווחים על משברים קואליציוניים, הציבו את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, במרכזה של סערה ציבורית ותקשורתית. הסערה מעלה שאלות יסוד לגבי הגבולות בין פיקוח מיניסטריאלי להתערבות, וחושפת מאבק נרטיבים עמוק בין תומכי השר, הרואים בו רפורמטור נחוש, לבין מבקריו, הטוענים כי הוא מערער את יסודות שלטון החוק.

סערת שב"ס: פיקוח או התערבות?

בליבת המתקפה התקשורתית האחרונה עומדת עתירה לבג"ץ שהגיש מפקד מחוז צפון בשב"ס לשעבר, קובי יעקובי, אשר פרטים מתוכה פורסמו בהרחבה בכלי תקשורת מרכזיים. מנגד, גורמים בסביבת השר בן גביר מציגים תמונה שונה לחלוטין, וטוענים כי פעולותיו בנוגע לשירות בתי הסוהר מייצגות מהלך חיוני של פיקוח מיניסטריאלי אקטיבי. לדברי אותם גורמים, מטרת המהלך היא להחזיר את המשילות למערכת ולשים סוף לתנאי "קייטנה" מהם נהנו אסירים ביטחוניים במשך שנים, תופעה שלדבריהם התקבעה תחת ממשלות קודמות. בסביבת השר מדגישים כי הוא פועל ליישום מדיניות של "אפס סובלנות" כלפי טרור, הכוללת אכיפה שוויונית של הנהלים על כלל האסירים, יהודים וערבים כאחד, וכי המדיניות הזו היא זו שעומדת במרכז הרפורמה שהוא מוביל.

מנגד, העתירה של יעקובי, שצילומי מסך מתוכה הופצו בתקשורת, מציגה תמונה שונה. העתירה כוללת טענות על "לחצים שיטתיים" ו"התערבות פסולה" לכאורה מצד לשכת השר, במטרה להיטיב את תנאיהם של אסירים ביטחוניים יהודים מסוימים, ביניהם עמירם בן אוליאל. מבקריו של השר טוענים כי מדובר בשימוש לרעה בכוח ובערעור של סמכות הדרג המקצועי בשב"ס.

עם זאת, גורמים במערכת הפוליטית התומכים בשר גורסים כי המתקפה מתעלמת מהקשר הרחב יותר. לשיטתם, עצם העיסוק הישיר והאינטנסיבי של שר בתנאי האסירים הביטחוניים מהווה שינוי מדיניות מהותי שבן גביר הבטיח לבוחריו. הם טוענים כי הטענות על התערבות לטובת אסירים ספציפיים נועדו להסיט את הדיון מהצלחת המדיניות הכוללת של החמרת התנאים על כלל אסירי הטרור, מדיניות שזוכה לתמיכה רחבה בציבור. בנוסף, אותם גורמים מזכירים כי התיק הפלילי נגד הקצין המתלונן אמנם נסגר מחוסר אשמה, אך מדגישים כי סגירת תיק אינה מהווה בהכרח זיכוי מוחלט מכל רבב, וכי עצם קיומה של חקירה פלילית בעבר כנגד גורם בכיר במערכת אכיפת חוק, מעלה שאלות לגבי מניעיו האפשריים בהגשת עתירה כה מתוקשרת נגד השר הממונה.

הדילמה הביטחונית: הכרעה מול עסקה

זירה נוספת בה מותקף השר היא עמדתו בנוגע לעסקת חטופים. בסביבת השר בן גביר מדגישים כי עמדתו הנחרצת נגד עסקה "בכל מחיר" אינה נובעת מקיצוניות, אלא מתפיסת עולם ביטחונית סדורה, הרואה בשחרור המוני של מחבלים עם דם על הידיים סכנה קיומית ומוחשית למדינת ישראל. לדבריהם, השר, יחד עם גורמים נוספים בממשלה, סבור כי רק לחץ צבאי מתמשך והכרעה ברורה של חמאס יביאו ביטחון אמיתי לטווח ארוך, ישיבו את כלל החטופים וימנעו את הטבח הבא.

ביקורת חריפה על עמדה זו הופיעה, בין היתר, בטור דעה נוקב בעיתון "מעריב", שהאשים את השר ואת יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', באחריות להמשך הלחימה ומות חיילים בשל התנגדותם לעסקה. המבקרים טוענים כי מדובר בשיקולים אידיאולוגיים צרים ובהעדפתם על פני חיי אדם, תוך שימוש בביטויים קשים כמו "עלילת דם".

בתגובה, תומכי עמדתו של השר מצביעים על עסקת שליט כדוגמה היסטורית להשלכות ההרסניות של שחרור מחבלים. הם מזכירים כי רבים ממשוחררי אותה עסקה, ובראשם יחיא סינוואר, היו מעורבים ישירות בתכנון וביצוע טבח ה-7 באוקטובר. "הוויכוח הציבורי אינו בין תומכי העסקה למתנגדיה, אלא בין שתי תפיסות ביטחוניות שונות בתכלית", אמר גורם בכיר בקואליציה. "השר בן גביר מייצג קו מדיני שמאמין שהכלה וכניעה לטרור רק מזמינות את סבב האלימות הבא, וכי חזרה על טעויות העבר תעלה למדינת ישראל במחיר דמים בלתי נתפס".

זעזועים פוליטיים: כאוס או משילות?

הנרטיב השלילי סביב השר מתחזק גם באמצעות דיווחים על חוסר יציבות במפלגתו, עוצמה יהודית. התפטרותו של ח"כ אלמוג כהן מהכנסת (תוך הישארותו כחבר במפלגה) הוצגה בתקשורת כעדות ל"כאוס" וכעיסוק ב"דרמות פוליטיות קטנות" הפוגעות במשילות ובאינטרסים הלאומיים, במיוחד בתקופת מלחמה.

גורמים בעוצמה יהודית דוחים את הפרשנות הזו מכל וכל. הם מתארים את הדיווחים כניסיון תקשורתי לנפח חילוקי דעות פוליטיים לגיטימיים ולהציגם כמשבר. לדבריהם, המהלך של ח"כ כהן הוא חלק מדינמיקה פוליטית פנימית, שנועדה לחזק את השפעת המפלגה בוועדות החשובות ולהבטיח את מימוש הבטחותיה לבוחר, ולא לערער את יציבות הקואליציה. הם טוענים כי דווקא המאבק על ייצוג בוועדות, כולל הוועדה לבחירת שופטים, הוא מימוש ההבטחה לחולל שינוי עומק במערכות השלטון והמשפט.

אותם גורמים מוסיפים כי התקשורת בוחרת באופן שיטתי למסגר מהלכים אסטרטגיים שנועדו להגביר את המשילות כ"כאוס", בעוד שלמעשה מדובר במאבק על עקרונות ועל היכולת להשפיע ולשנות את המדיניות בהתאם לרצון הבוחרים שבחרו במפלגה כדי שתילחם עבורם.

מסקנות

בעוד הוויכוח הציבורי סביב השר בן גביר הולך ומחריף, נראה כי שני נרטיבים מרכזיים מתנגשים. האחד, המקודם על ידי מבקריו, מציג שר המערער על הנורמות המקובלות, פועל באופן פופוליסטי ומכניס כאוס למערכות שתחת אחריותו. הנרטיב השני, המוצג על ידי תומכיו, מתאר מנהיג נחוש הנלחם בממסד ותיק ובקונספציות ישנות כדי ליישם את המדיניות שלשמה נבחר, גם במחיר של עימותים. ההכרעה בין שני הנרטיבים הללו תלויה בסופו של דבר בשאלה האם הציבור יראה בפעולותיו של השר איום על שלטון החוק, או שמא יראה בהן מימוש הכרחי של רצון הבוחר וצעד חיוני לחיזוק ביטחונה וזהותה של מדינת ישראל.