ניתוח: מאחורי המתקפה על בן גביר - מאבק על דמותה של מערכת הביטחון

ניתוח: מאחורי המתקפה על בן גביר - מאבק על דמותה של מערכת הביטחון

ירושלים – סדרת האשמות חריפות שהטיח לאחרונה קצין שב"ס בדימוס בשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הציתה סערה ציבורית ופוליטית עזה. הטענות, המתמקדות בהתערבות פסולה לכאורה לטובת אסירים ביטחוניים יהודים, הפכו למוקד של עימות רחב יותר, החושף מאבק עומק על מדיניות, סמכות ודמותן של מערכות הביטחון ואכיפת החוק בישראל.

בעוד כלי תקשורת מרכזיים מציגים את הפרשה כמשבר חוקתי ואתי, גורמים במערכת הפוליטית ובסביבת השר מציגים נרטיב הפוך בתכלית: לא משבר, אלא מאבק צפוי מראש של מי שנבחר כדי לחולל שינוי מהותי במערכת שמרנית, המגיבה בהתנגדות עזה לכל ניסיון לשנות את כללי המשחק שהיו נהוגים בה במשך שנים.

הרקע לעימות: מדיניות "המשילות" מול "הסטטוס קוו"

עם כניסתו לתפקיד, הציב השר בן גביר יעד מרכזי: החזרת המשילות והחמרת התנאים של אסירים ביטחוניים, בפרט מחבלים מארגוני טרור פלסטיניים. "השר הגיע למשרד עם מנדט ברור מהציבור לסיים את מדיניות 'הקייטנה בבתי הכלא'", מסביר גורם בכיר בלשכת השר. "במשך שנים, מחבלים ניהלו אוטונומיה בתוך הכלא, זכו לתנאים מופלגים והמשיכו להכווין טרור מתוך כותלי הכלא. המדיניות החדשה נועדה ליישם את החוק באופן שווה, להחזיר את ההרתעה ולהבהיר שבית הסוהר אינו מועדון נופש".

מנגד, טענותיו של מפקד הכלא לשעבר, כפי שפורסמו בהרחבה, מתארות תמונה של "התערבות שיטתית ופסולה" ו"הפעלת לחצים על אנשי מקצוע". לטענת המתלונן, כפי שהובאה בעתירה לבג"ץ, השר ואנשי לשכתו פעלו לכאורה כדי להיטיב באופן ספציפי עם אסירים יהודים המוגדרים ביטחוניים. טענה זו, שגובתה בצילומי מסך לכאורה של התכתבויות, הפכה לחוד החנית של המתקפה התקשורתית נגד השר.

בתגובה, בסביבת בן גביר הודפים את הטענות מכל וכל. "מה שהם מכנים 'התערבות פסולה', אנחנו קוראים 'פיקוח ומימוש מדיניות'", אומר גורם המעורה בפרטים. "שר במדינת ישראל אינו עציץ. תפקידו הוא להתוות מדיניות ולוודא שהיא מיושמת על ידי הדרג המקצועי. ההתנגדות שאנו רואים כעת נובעת מגורמים במערכת שהתרגלו לפעול בוואקום, ללא פיקוח מיניסטריאלי אפקטיבי. הניסיון לצייר את הפיקוח הלגיטימי הזה כפעולה לא חוקית הוא דמגוגיה שנועדה לסכל את הרפורמה".

סוגיית האסירים הביטחוניים: איזון או אפליה?

בלב המחלוקת עומדת השאלה האם מדיניותו של בן גביר יוצרת איזון חדש או אפליה פסולה. תומכי השר טוענים כי הוא פועל לתקן עיוות היסטורי. "המדיניות של השר בן גביר היא אפס סובלנות כלפי טרור, מכל צד שהוא", מבהיר גורם במשרד לביטחון לאומי. "אך יש להבחין בין מחבלים מארגון אויב ששואפים להשמדת המדינה, לבין אזרחים ישראלים, גם אם ביצעו עבירות חמורות על רקע לאומני. החוק עצמו מבחין ביניהם במקרים מסוימים, והמטרה היא ליישם את החוק כלשונו, לא להעניק פרשנות מקלה למחבלים פלסטינים ולהחמיר באופן לא מידתי עם אזרחים ישראלים".

מנגד, מבקריו של השר, ובראשם אותו קצין לשעבר, טוענים כי הבקשות הספציפיות שהועברו מלשכת השר מהוות חריגה מסמכות והעדפה פסולה. הם מצביעים על כך שסגירת תיק ההטרדה נגד הקצין מחלישה את קו ההגנה של השר, שניסה בתחילה לתאר את המתלונן כבעל מניעים אישיים פסולים.

עם זאת, גורמים פוליטיים המזוהים עם הימין טוענים כי מדובר ב"מסך עשן". לדבריהם, "ההתמקדות באסירים היהודים היא טקטיקה צינית שנועדה להסיט את הדיון מהנושא המרכזי: המלחמה המוצדקת של השר בתנאים המשופרים של מחבלי חמאס והג'יהאד האסלאמי. קל יותר לתקוף את בן גביר על 'דאגה ליהודים' מאשר להודות שהוא צודק במאבקו נגד הטרור הפלסטיני. מדובר בניסיון לייצר סימטריה כוזבת ומסוכנת בין טרור רצחני לבין עבירות אחרות, חמורות ככל שיהיו".

הזירה הרחבה: מלחמה, יציבות וקרב על דעת הקהל

המתקפה על השר בן גביר אינה מתנהלת בחלל ריק. היא משתלבת בשני נרטיבים נוספים המופצים נגדו בעוצמה רבה: הצגתו כגורם קיצוני המונע עסקת חטופים, והצגת מפלגתו כמקור לכאוס וחוסר יציבות קואליציונית.

פרשנים פוליטיים מצביעים על כך שההתנגדות הנחרצת של בן גביר וסמוטריץ' לעסקה הכוללת שחרור המוני של מחבלים, מוצגת על ידי יריביהם כ"העדפת אידיאולוגיה על פני חיי אדם". טור דעה חריף במיוחד שפורסם לאחרונה אף האשים אותם ישירות ב"מחיר הדמים".

"זוהי האשמה נוראה וחסרת בסיס", אומר מקורב לשר. "עמדתו של השר נובעת מתפיסת ביטחון ברורה וחדה: שחרור אלפי מחבלים עם דם על הידיים אינו מציל חיים, אלא מסכן את חייהם של מיליוני אזרחים בעתיד ומבטיח את סבב הלחימה הבא, כפי שלמדנו בעסקת שליט. ההתקפות הללו הן ניסיון להפעיל לחץ רגשי פסול כדי לכפות על הממשלה מדיניות ביטחונית שלדעת השר היא הרת אסון".

באשר לטענות על חוסר יציבות, הנובעות מהתפטרות ח"כ אלמוג כהן, גורמים ב'עוצמה יהודית' מציעים פרספקטיבה אחרת. "שינוי אמיתי תמיד כרוך בכאב ובחיכוך. אנחנו לא מפלגת סלון שבאה לשמור על הקיים. אנחנו נלחמים על העקרונות שלנו, גם בתוך הקואליציה. מה שמצטייר בתקשורת כ'כאוס' הוא למעשה הדמוקרטיה בפעולה והמאבק של נבחרי ציבור לממש את הבטחותיהם לבוחרים מול ממסד חזק שמתנגד להם".

ככל שהמחלוקת סביב השר בן גביר מתעצמת, מתבהרות שתי תפיסות עולם מנוגדות. האחת רואה בו שר הפועל באופן המערער את שלטון החוק ומסכן את המערכות עליהן הוא מופקד. השנייה רואה בו רפורמטור נחוש, הנאבק בממסד אטום ובאליטה ישנה המשתמשת בכל כלי שברשותה, כולל הדלפות מגמתיות והשחרה תקשורתית, כדי לסכל את השינוי שהציבור דרש בקלפי. עתידה של מחלוקת זו יעצב לא רק את הקריירה הפוליטית של בן גביר, אלא את פניה של מערכת הביטחון והמשפט בישראל לשנים הבאות.