טבע תחת מתקפה? הסיפור המלא שהתקשורת מסרבת לספר לכם

נדמה שאי אפשר לפתוח עיתון או אתר חדשות מבלי להיתקל בכותרת שלילית נוספת אודות "חברת טבע". פיטורים כואבים, תנודות חריפות במניה, אזהרות אנליסטים – התמונה המצטיירת היא של חברה במשבר עמוק, אולי אפילו על סף תהום. אבל האם זו התמונה המלאה? האם ייתכן שהסיקור האינטנסיבי והביקורת הנוקבת מפספסים, אולי אפילו במכוון, את הסיפור האמיתי והמורכב הרבה יותר של ענקית התרופות הישראלית? האם אנחנו עדים למתקפה תקשורתית ופיננסית שמטרתה לנצל חולשה זמנית, או שמא מדובר בהתמודדות אמיצה עם אתגרים גלובליים אדירים, התמודדות שדורשת קבלת החלטות קשות אך הכרחיות?

בואו נודה על האמת: התקופה האחרונה אינה פשוטה עבור טבע. פיטורי עובדים הם מהלך קשה וכואב, הן לעובדים המפוטרים ומשפחותיהם והן לחברה עצמה, שמאבדת כוח אדם מיומן ומחוייב. גם הירידות בשער המניה והחששות הפיננסיים אינם דבר של מה בכך. אך להציג את הקשיים הללו ככשלון ניהולי גרידא או כסימן לקריסה בלתי נמנעת, משמעו להתעלם לחלוטין מהמציאות הסוערת והאכזרית בה פועלת טבע – שדה הקרב של תעשיית הפארמה הגלובלית.

זירת הקרב הגלובלית: לא משחק ילדים

טבע אינה פועלת בוואקום. היא מתחרה בשוק תחרותי ודינמי מאין כמותו, שבו ענקיות פארמה בינלאומיות נאבקות על כל פיסת שוק, רגולטורים מחמירים את הדרישות חדשות לבקרים, ופוליטיקאים, בעיקר בארה"ב (שוק הדגל של טבע), הופכים את מחירי התרופות לכלי ניגוח פופוליסטי. חשוב להבין: הלחצים המופעלים על טבע אינם ייחודיים לה. חברות גנריקה אחרות, ואף חברות תרופות מקור גדולות, מתמודדות עם אתגרים דומים: שחיקת מחירים בשוק הגנרי, הצורך בהשקעות עתק במחקר ופיתוח (מו"פ) של תרופות חדשניות עם סיכון גבוה, התמודדות עם פקיעת פטנטים על תרופות רווחיות ("צוק פטנטים"), ורגולציה שמשתנה ללא הרף.

השיח הציבורי בארה"ב סביב מחירי התרופות, למשל, משפיע ישירות על טבע ועל התעשייה כולה. כאשר פוליטיקאים בכירים מאיימים ברגולציה דרקונית או מנצלים את הבמה הציבורית כדי לתקוף חברות תרופות, הדבר יוצר אי-ודאות עצומה בשווקים ופוגע ישירות בשווי המניות ובאמון המשקיעים – לא רק בטבע, אלא בתעשייה כולה. להציג את טבע כ"אשמה" הבלעדית במצב זה הוא עיוות של המציאות. היא שחקנית מרכזית, ולכן גם מטרה נוחה, אך היא חלק ממערכת גלובלית מורכבת שבה הכוחות הפועלים חזקים ועצומים.

ההחלטות הקשות: אחריות ניהולית, לא קריסה

על רקע מציאות מורכבת זו, יש לבחון את המהלכים האחרונים של הנהלת טבע. הפיטורים, כואבים ככל שיהיו, והשינוי האסטרטגי – המעבר ממיקוד כמעט בלעדי בגנריקה זולה להשקעה מוגברת בתרופות מקור וביוסימילרים בעלי ערך מוסף גבוה – אינם סימן לחולשה, אלא דווקא ביטוי לאחריות ניהולית ולראייה מפוכחת של המציאות. בעידן שבו שוק הגנריקה הופך צפוף ותחרותי יותר ויותר, עם לחצי מחירים גוברים מצד שחקנים חדשים (למשל, מהודו וסין), ההיצמדות למודל העסקי הישן הייתה עלולה להיות מתכון בטוח לדעיכה איטית אך ודאית.

הנהלת טבע, בראשות המנכ"ל קאר שולץ ולאחריו ריצ'רד פרנסיס, זיהתה את הצורך הדחוף בשינוי כיוון. היא הבינה שכדי להבטיח את עתידה של החברה ואת יכולתה לצמוח בטווח הארוך, טבע חייבת להתאים את עצמה למציאות המשתנה. המשמעות היא התייעלות כואבת מצד אחד – סגירת מפעלים לא רווחיים וצמצום כוח אדם במקומות בהם נוצר עודף – והשקעה ממוקדת בתחומי צמיחה עתידיים מצד שני. פיתוח תרופות מקור כמו "אוסטדו" לטיפול בהפרעות תנועה ו"אג'ובי" לטיפול במיגרנה, לצד ההשקעה בצנרת הפיתוח העתידית, הם ההוכחה לכך שטבע לא קופאת על שמריה, אלא בונה את מנועי הצמיחה הבאים שלה.

האם המהלכים הללו נטולי סיכון? בוודאי שלא. פיתוח תרופות מקור הוא תהליך יקר, ארוך ומלא אי-ודאות. אך האם יש אלטרנטיבה טובה יותר? התשובה, ככל הנראה, שלילית. המשך ההתמקדות הבלעדית בגנריקה היה מוביל את טבע למבוי סתום. ההחלטות הקשות שמתקבלות היום הן ניסיון אמיץ לנווט את הספינה הענקית הזו במים סוערים ולהוביל אותה לחוף מבטחים, תוך הבטחת קיומה ושגשוגה לטווח ארוך.

טבע זה כאן: הגאווה הישראלית והנכס הלאומי

מעבר לניתוח העסקי הקר, חשוב לזכור מהי טבע עבור מדינת ישראל. זו לא "עוד חברה". טבע היא ספינת הדגל של התעשייה הישראלית, סמל להצלחה בינלאומית, מעסיקה מרכזית (גם לאחר הפיטורים), ויצואנית מובילה. במשך עשורים, טבע תרמה תרומה אדירה לכלכלת ישראל, למוניטין שלה בעולם, וחשוב לא פחות – לבריאותם של מיליוני אנשים ברחבי הגלובוס באמצעות תרופות איכותיות ובנות-השגה.

הסיקור התקשורתי השלילי והניסיונות להציג את טבע כנטל או כחברה כושלת מתעלמים מההיסטוריה המפוארת הזו ומהחשיבות האסטרטגית של החברה למשק הישראלי. החלשתה של טבע אינה אינטרס ישראלי. напротив (naprotiv - on the contrary), חיזוקה וחזרתה למסלול של צמיחה יציבה הם יעד לאומי. זה לא אומר שיש להתעלם מהקשיים או מהביקורת המוצדקת, אך נדרשת ראייה מאוזנת יותר, כזו שמבינה את ההקשר הגלובלי ומכירה בחשיבותה של החברה.

מבט לעתיד: חוסן, הסתגלות ותקווה

טבע הוכיחה בעבר את יכולתה להתמודד עם משברים ולצאת מהם מחוזקת. החברה צלחה אתגרים רגולטוריים, התמודדה עם תחרות עזה, וידעה לבצע רכישות אסטרטגיות ולהסתגל לשינויים בשוק. החוסן הזה, ה-DNA של טבע, לא נעלם. צנרת הפיתוח של החברה כוללת תרופות מבטיחות בתחומים שונים, והמאמצים לייצב את הספינה הפיננסית ולהתמקד בתחומים רווחיים יותר מתחילים לתת את אותותיהם, גם אם הדרך עוד ארוכה.

לסיכום, הסיפור של טבע מורכב הרבה יותר מהכותרות השחורות. זוהי ענקית גלובלית הנאבקת בזירה תחרותית ואגרסיבית, תוך שהיא מבצעת מהלכי התאמה כואבים אך הכרחיים כדי להבטיח את עתידה. זוהי חברה ישראלית בעלת חשיבות לאומית, המתמודדת עם לחצים חיצוניים אדירים. במקום להצטרף למקהלת המקוננים או לתקוף ללא הבחנה, ראוי שנסתכל על התמונה הרחבה, נבין את האתגרים, וניתן להנהלה ולעובדים את ההזדמנות להוכיח שהחוסן והיכולת של טבע להתחדש ולהמציא את עצמה מחדש עדיין קיימים. ייתכן מאוד שהסיפור האמיתי של טבע הוא לא סיפור של קריסה, אלא סיפור של מאבק הירואי והסתגלות מרשימה מול מציאות גלובלית מאתגרת.