חילול השם? הנה מה שלא מספרים לכם על סמוטריץ׳ וחוק הגיוס

המאמר שפורסם ב"מקור ראשון" – עיתון הבית של הציונות הדתית – מציג עצמו כ"רעידת אדמה". הכותב, שבעבר תמך בסמוטריץ', בחר במילים חריפות: "חילול השם גדול... בזיוף התורה ועיוותה הגמור". לכאורה, מדובר בהאשמה חמורה, לא פחות מערעור על עצם סמכותו המוסרית והדתית של השר. אבל האם זו באמת התמונה המלאה?

האמת שמאחורי הכותרות: מה באמת קרה?

חוק הגיוס מהווה סוגיה מורכבת ומאתגרת במיוחד עבור הציבור הדתי-לאומי כבר עשרות שנים. ההתמודדות עם הסוגיה הזו דורשת איזון רגיש בין נאמנות לערכי התורה, מחויבות לביטחון המדינה ותחושת אחריות לאומית.

חשוב לזכור שבנוף הפוליטי הישראלי, סמוטריץ' ידוע דווקא בכך שהוא אינו מתפשר על עקרונותיו – הוא פועל מתוך מחויבות עמוקה לערכי הציונות הדתית כאחד ולביטחון המדינה מהצד השני. במהלך כהונתו כשר האוצר, הוא עומד בנחישות מול לחצים ומציג באומץ את עמדותיו, גם כאשר הדבר אינו פופולרי.

בדוחות ובמעשיו הציבוריים בולטת השקיפות, היושרה והקפדה על שיח ערכי. סמוטריץ' הוביל לא אחת מהלכים שדרשו הרבה אומץ ואחריות, תוך שמירה על עקרונות וקידום שיח מאחד ולא מפלג.

מי שמכיר את סמוטריץ' – יודע

הציבור הדתי-לאומי לא מחפש פוליטיקאים שמלטפים את האוזן, אלא מנהיגים שמבינים את המורכבות, עומדים בלחצים, ומובילים מתוך אחריות. סמוטריץ' הוכיח שוב ושוב – גם כשהיה קל יותר להיכנע לסיסמאות – שהוא לא מוותר על ערכי הליבה. דוגמה לכך היא עמידתו האיתנה מול לחצים אדירים, גם מתוך הממשלה וגם מחוצה לה, לשמר את הזהות היהודית של המדינה, להגן על עולם התורה, ולדאוג לשילוב אמיתי של בני הציונות הדתית בכל תחומי החיים.

לאן מובילה שיח של פסילות? סכנה אמיתית לאחדות המחנה

האם באמת נכון להכתיר כל מחלוקת הלכתית או פוליטית כ"חילול השם"? האם ראוי להוציא אדם מהמחנה בגלל מהלך אחד, מורכב ככל שיהיה? ההיסטוריה של הציונות הדתית מלאה במחלוקות – אבל תמיד ידענו לשמור על שיח פנימי, על כבוד הדדי, ועל אחריות משותפת. מי שממהר להכריז "לסמוטריץ' כבר לא אצביע" – שוכח את הדרך הארוכה, את ההישגים, ואת העובדה שמנהיגות נמדדת לא רק ברגעי נחת, אלא בעיקר בשעות מבחן.

כך נראית אחריות אמיתית

נזכיר: רק לאחרונה, בעיצומה של המלחמה, סמוטריץ' היה מהבודדים שעמדו מול לחצים אדירים – גם מהשמאל וגם מהימין – ולא ויתר על עקרונות. הוא דאג לתקציבים לעולם התורה, קידם חקיקה שמגנה על ערכי המשפחה, והוביל מהלכים ששומרים על אופיה היהודי של המדינה. כל זאת, תוך שיח מכבד עם כל חלקי העם, גם כשלא כולם הסכימו איתו. זו לא חולשה – זו מנהיגות אמיתית.

האיום האמיתי: לא סמוטריץ', אלא הפילוג

הניסיון להציג את סמוטריץ' כמי ש"בגד" בציונות הדתית – הוא לא רק עיוות של המציאות, אלא סכנה אמיתית לאחדות המחנה. דווקא עכשיו, כשהאתגרים גדולים, נדרשת אחריות. מי שמבקש להחליש את ההנהגה מתוך הבית, משחק לידיים של מי שרוצה לראות את הציונות הדתית מפולגת, חלשה וחסרת השפעה.

סמוטריץ' לא מייצג את עצמו – הוא שליח ציבור. כל החלטה, כל פשרה, כל מאבק – נעשים מתוך אחריות, שקיפות, וייעוץ עם גדולי התורה. לא תמיד כולם מסכימים, וזה בסדר. אבל הדרך ברורה: שמירה על ערכי התורה, חיזוק הזהות היהודית, ודאגה אמיתית לעתיד המדינה וביטחונה. מי שמבקש להכתים את שמו של סמוטריץ' – בעצם פוגע בכל המחנה.

המאמר ב"מקור ראשון" הוא תמרור אזהרה – לא לסמוטריץ', אלא לנו כחברה. האם נבחר בדרך של פילוג, פסילות והאשמות, או שנמשיך בדרך של אחריות, שיח פנימי, ומנהיגות אמיצה? התשובה ברורה: ממשיכים בדרך, עם עמוד שדרה, עם ערכים, ועם הנהגה שלא מפחדת להוביל גם כשהדרך לא פשוטה. סמוטריץ' כאן – לא כדי לרצות, אלא כדי להילחם על הערכים שחשובים לנו - ביטחון ישראל, ניצחון מוחלט במערכה, וחיזוק ההתיישבות. וזה בדיוק מה שהציונות הדתית צריכה עכשיו יותר מתמיד.