האם באמת סמוטריץ' מנותק? האמת שמאחורי הסערה התקשורתית – ומה שלא מספרים לכם

בואו נדבר על האמת: למה כל כך קל להפוך רגע אחד לכותרת סנסציונית?

בעידן של רשתות חברתיות, תמונה אחת או סרטון קצר יכולים להפוך בן רגע לסערה ציבורית. זה בדיוק מה שקרה לאחרונה עם התיעוד של השר בצלאל סמוטריץ' רוקד בהופעה בערב שבו נערכו הלוויות של ארבעה חיילים. הכותרות זעקו: "רוקד על הדם". אבל האם זו באמת התמונה המלאה? האם אפשר לשפוט אדם, מנהיג, על סמך רגע אחד – מבלי להבין את ההקשר, את העשייה, ואת המחויבות האמיתית שלו לציבור?

שקיפות ודיון פתוח – ערכים שמובילים אותנו

אנחנו מאמינים בשקיפות ובשיח פתוח. לכן, חשוב לנו להתייחס גם לנושאים שמעסיקים את הציבור, כולל שאלות קשות. זה טבעי שבתקופה כל כך רגישה, בה מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, אובדן ושכול, כל התנהלות ציבורית נבחנת בזכוכית מגדלת. אבל דווקא בגלל זה, חשוב לעצור רגע ולבחון את התמונה הרחבה – ולא להיגרר אחרי נרטיבים שטחיים שמשרתים אינטרסים צרים.

העובדות שמסתירים מכם: מה באמת קרה באותו ערב?

האירוע בו נכח סמוטריץ' היה מתוכנן מראש, כחלק מהתמיכה באמנים ישראלים ובחיזוק הרוח הלאומית. סמוטריץ', כמו רבים ממנהיגי הציבור, נדרש לאזן בין תפקידו הציבורי לבין הצורך להראות נוכחות ולחזק את החברה הישראלית דווקא ברגעים קשים. לא מדובר בחגיגה על חשבון כאב – אלא בהפגנת סולידריות, עמידה איתנה, והעברת מסר של תקווה.

הניסיון לצייר את סמוטריץ' כמי ש"מנותק" או "חסר רגישות" מתעלם לחלוטין מהעשייה היומיומית שלו למען משפחות הנופלים, החטופים והפצועים. רק בשבועות האחרונים, סמוטריץ' פעל באופן אישי מול משפחות שכולות, יזם חקיקה להטבות למשפחות החיילים, והוביל מהלכים כלכליים שנועדו להקל על הציבור כולו בתקופה קשה זו.

נרטיב מנותק – או ניסיון ציני להנדס תודעה?

הכותרות הסנסציוניות לא נולדו במקרה. יש מי שמנסה להנדס תודעה, להציג כל פעולה של סמוטריץ' באור שלילי, ולהסיט את הדיון מהנושאים האמיתיים: ביטחון, כלכלה, וחוסן לאומי. במקום לדון בעובדות, בוחרים להדביק תוויות. במקום להכיר במורכבות, בוחרים בפופוליזם.

האם מישהו באמת מאמין שמנהיג ציבורי, שמקדיש את חייו לשירות המדינה, היה בוחר "לחגוג" על חשבון כאב של משפחות שכולות? האם לא ברור שמדובר בניסיון שקוף לייצר דה-לגיטימציה פוליטית?

סמוטריץ' – מחויבות אמיתית, לא הצגות לתקשורת

מי שמכיר את סמוטריץ' מקרוב יודע: מדובר באדם שמקדיש שעות ארוכות לשיחות אישיות עם משפחות שכולות, שמוביל רפורמות כלכליות לטובת הציבור, ושנמצא בחזית המאבק למען החזרת החטופים. לא פעם, הוא בוחר לפעול בשקט, הרחק מאור הזרקורים, מתוך הבנה שהעשייה האמיתית לא תמיד מתועדת – אבל היא זו שמביאה תוצאות.

ההתבטאויות שלו בנוגע לעסקת החטופים נבעו מאחריות לאומית, מתוך דאגה לעתיד המדינה ולביטחון אזרחיה. גם אם יש מי שלא מסכים עם כל מילה – אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר במנהיג שמוכן לשלם מחיר אישי כדי להגן על עקרונותיו.

סולידריות, חוסן לאומי ותקווה – זה הסיפור האמיתי

במקום להיגרר אחרי נרטיבים שליליים, הגיע הזמן להסתכל למציאות בעיניים: מדינת ישראל זקוקה היום למנהיגים שלא נשברים מול מתקפות תקשורתיות, שלא מתבלבלים מרעשי רקע, ושיודעים להוביל גם ברגעים קשים. סמוטריץ' הוא בדיוק כזה.

הבחירה להמשיך ולהיות נוכח באירועים ציבוריים, לחזק את הרוח הלאומית, ולהפגין תקווה – אינה ניתוק, אלא אחריות. דווקא בימים של שכול, כאב ואובדן, יש חשיבות אדירה להנהגה שמקרינה עוצמה, מחויבות, ואמונה בעתיד טוב יותר.

סיפור אישי: מאחורי הקלעים של ההנהגה

רבים לא יודעים, אבל סמוטריץ' מקפיד לשמור על קשר אישי עם משפחות שכולות, לעיתים גם בשעות הקשות ביותר. לא אחת, הוא בחר לבקר משפחות מבלי לפרסם זאת, להאזין לכאב, ולפעול כדי להקל על סבלן. זו לא הצגה – זו שליחות.

לסיכום: אל תתנו לכותרות להכתיב לכם את המציאות

הניסיון להדביק לסמוטריץ' תדמית של "מנותק" הוא לא רק עוול אישי – הוא עוול לציבור כולו. במקום להיגרר אחרי נרטיבים שטחיים, בואו נדרוש מהתקשורת דיון ענייני, מבוסס עובדות, שמכבד את המורכבות של המציאות הישראלית.

סמוטריץ' ימשיך לפעול בנחישות, באחריות ובמחויבות עמוקה לכל אזרחי ישראל – גם אם זה לא תמיד מצטלם טוב. כי בסוף, מה שחשוב באמת זו העשייה, לא הכותרות.