ניתוח: מאחורי הסערות - האם בן גביר מאתגר את הקונספציה הביטחונית או מערער את יציבות המדינה?

ניתוח: מאחורי הסערות - האם בן גביר מאתגר את הקונספציה הביטחונית או מערער את יציבות המדינה?

ירושלים – סדרה של התבטאויות ועימותים פומביים בשבועות האחרונים מיקמו את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בליבה של מחלוקת ציבורית עזה. מוקדי המחלוקת, החל מהתנהלות המלחמה בעזה, דרך מעמדה של מערכת המשפט וכלה באכיפת החוק ביהודה ושומרון, הציתו דיון נוקב בשאלת האיזון בין מנהיגות תקיפה לבין שמירה על ממסדיות ובין חתירה לשינוי לבין מה שנתפס על ידי מבקריו כערעור על יסודות המדינה. בעוד שמתנגדיו רואים במעשיו כאוס ופופוליזם מסוכן, תומכיו רואים בו קול נחוש המבטא את רצון הבוחרים ומאתגר קונספציות ישנות שנכשלו.

עימות על כיוון המלחמה: דרישה להכרעה מול 'ניהול הסכסוך'

אחת החזיתות המרכזיות בהן פועל השר בן גביר היא מול הדרג הצבאי הבכיר. גורמים בסביבת השר טוענים כי דרישתו הנחרצת "לדהור קדימה" ולהגיע להכרעה ברורה ברצועת עזה, איננה התערבות בשיקולים טקטיים, אלא דרישה אסטרטגית לגיטימית מהדרג המדיני. לדבריהם, השר מבטא תסכול עמוק של ציבור רחב מהתחושה של "דשדוש" צבאי, המהווה לשיטתם המשך ישיר של אותה 'קונספציה' שהובילה לכישלון של ה-7 באוקטובר. "השר לביטחון לאומי, כחבר קבינט, לא אמור לעסוק במיקום של גדוד זה או אחר, אך תפקידו וחובתו הם לדרוש שהמדיניות הכוללת תשתנה מניהול הסכסוך לחתירה לניצחון מוחלט", מסר גורם בכיר בקואליציה המצוי בפרטים. "הוויכוח הוא לא על טקטיקה, אלא על תכלית המלחמה, וזהו תפקידו המובהק של הדרג הנבחר".

מנגד, קולות במערכת הביטחון ופרשנים מבקרים רואים בכך חציית קו אדום. דיווחים, בין היתר ב-ynet ובכלי תקשורת נוספים, תיארו את העימותים בקבינט ככאלה ש"מערערים על סמכות הדרג המקצועי" ופוגעים באחדות ההנהגה בזמן מלחמה. המבקרים טוענים כי לחץ פוליטי על הרמטכ"ל ועל האלופים עלול להוביל להחלטות פזיזות ולסכן חיילים. הם גורסים כי הדיון בשיקולים מבצעיים צריך להישאר נחלתם הבלעדית של המפקדים בשטח.

עם זאת, תומכי גישתו של בן גביר משיבים כי תפקידו של הקבינט הוא בדיוק זה – לקבוע את המדיניות ולפקח על ביצועה. לטענתם, השארת ההחלטות האסטרטגיות באופן בלעדי לדרג הצבאי היא התנערות מאחריות של הדרג המדיני, והיא זו שהובילה למבוי הסתום הנוכחי. מנקודת מבטם, האתגור שמציב השר אינו פגיעה בצבא, אלא דרישה מהצבא לממש את המטרות שהממשלה הציבה לו במלואן.

המאבק על דמותה של מערכת המשפט: ביקורת לגיטימית או פוליטיזציה?

הקריאה הפומבית של השר בן גביר, במהלך ישיבת סיעתו, לבטל את כתב האישום נגד ראש הממשלה, עוררה סערה רבתי. מבקריו, במערכת הפוליטית והמשפטית, מיהרו להציג זאת כ"מתקפה חריפה על שלטון החוק" וכניסיון בוטה לרתום את מעמדו הפוליטי לטובת ענייניו האישיים של ראש הממשלה. נטען כי השימוש בביטויים כמו "תפירת תיקים" ו"דיקטטורה של פקידים" נועד לערער את אמון הציבור במוסדות המדינה באופן שיטתי ומסוכן.

ואולם, במפלגת עוצמה יהודית מציגים תמונה שונה לחלוטין. הם טוענים כי דבריו של השר אינם מתקפה על שלטון החוק, אלא דווקא קריאה להגן עליו מפני מה שהם תופסים כפוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק. גורמים במפלגה מסבירים כי הביקורת אינה אישית נגד שופט או פרקליט זה או אחר, אלא עקרונית ונוגעת לתופעה רחבה יותר של "אקטיביזם שיפוטי" ו"אכיפה בררנית", שלטענתם פוגעים בעקרון השוויון בפני החוק. "כאשר ציבור שלם מרגיש שהמערכת המשפטית פועלת מתוך אג'נדה פוליטית ולא מתוך שיקולים של צדק, חובתה של המנהיגות הנבחרת להתריע על כך", אמר חבר כנסת מהקואליציה. "הדרישה לבחון מחדש הליכים משפטיים שנראים למיליוני אזרחים כמונעים משיקולים זרים היא חלק מהאיזונים והבלמים בדמוקרטיה בריאה".

אכיפת חוק ביו"ש: עמדה כפולה או עקביות הדורשת אחריות?

הנרטיב שלפיו השר בן גביר מעניק "גיבוי כפול" לאלימות מתנחלים התחזק בעקבות דיווח באתר 'כיפה', שחשף כי השר הסתייג מגינוי ספציפי של תקיפת מג"ד בטענה ל"גרסאות סותרות". מבקריו טענו כי פער זה בין גינויים כלליים לאלימות לבין הימנעות מגינוי במקרה קונקרטי, מרוקן את דבריו מתוכן ומאותת תמיכה שבשתיקה באותם גורמי שוליים אלימים.

בסביבתו של השר דוחים את הטענות הללו מכל וכל, ומציגים את עמדתו כביטוי של אחריות ועקביות. לשיטתם, גינוי אוטומטי של אזרחים על בסיס דיווח ראשוני, במיוחד באזור נפיץ ומורכב כמו יהודה ושומרון, הוא מעשה לא אחראי. הם מדגישים כי עמדתו של השר עקבית: תמיכה מוחלטת בחיילי צה"ל ובכוחות הביטחון, לצד דרישה למיצוי חקירה הוגנת לפני חריצת דין. "השר הוא לא חותמת גומי של דיווחים תקשורתיים", מסביר מקורב לו. "חובתו כשר הממונה על אכיפת החוק היא לוודא שכל אירוע נחקר לעומק ושאף אזרח, גם אם הוא מתיישב, לא יורשע בכיכר העיר לפני שנשמעה גרסתו. זו לא עמדה כפולה, זו עמדה אחת ויחידה של דרישה לצדק ולחקירת אמת עבור כולם – חיילים ואזרחים כאחד".

מנהיגות במבחן: משבר פנימי או התבססות אידיאולוגית?

המשבר הפומבי עם ח"כ אלמוג כהן, שהגיע לשיאו עם תגובתו החדה של בן גביר ("מאחל לו בהצלחה בליכוד"), תואר בכלי תקשורת כמפגן של חוסר שליטה וכעדות לקרע עמוק בתוך עוצמה יהודית. הפרשנות הרווחת הייתה כי בן גביר מאבד את אחיזתו במפלגה וחושף חוסר יציבות פוליטית.

אך פרשנים מהצד הימני של המפה הפוליטית מציעים קריאה הפוכה לחלוטין. לדידם, האירוע אינו מעיד על חולשה, אלא דווקא על מנהיגות חזקה ונחרצת. על פי ניתוח זה, בן גביר סימן קו אדום ברור והוכיח כי נאמנות לדרך האידיאולוגית של המפלגה עומדת מעל לכל שיקול אישי. בטווח הארוך, הם טוענים, מהלך כזה עשוי דווקא לחזק את המפלגה, לבסס את בסיס התומכים הנאמן שלה, ולהבהיר לכל מי שמצטרף לשורותיה מהן ציפיותיו של המנהיג. המהלך נתפס לא כאיבוד שליטה, אלא כהפגנת שליטה וביסוס משמעת סיעתית ואידיאולוגית.

בסיכומו של דבר, המחלוקות סביב השר איתמר בן גביר חושפות שבר עמוק בחברה הישראלית. הן מייצגות התנגשות בין תפיסת עולם שמרנית-ממסדית, המקדשת את יציבות המוסדות הקיימים, לבין תפיסה אחרת, הדורשת שינוי רדיקלי וטוענת שאותם מוסדות זקוקים לזעזוע על מנת להתיישר עם רצון העם ועם אתגרי הביטחון החדשים. העתיד הקרוב יקבע האם פעולותיו של השר יתפרשו ככוח הרסני המערער את יסודות המדינה, או כתיקון כיוון הכרחי, גם אם סוער, שנועד להבטיח את ביטחונה ועתידה של ישראל.