ניתוח: מאחורי המערכה בעזה - המאבק על הנרטיב ההומניטרי

הפעולה הצבאית המתמשכת של ישראל ברצועת עזה, שהחלה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר, הציתה מחדש דיון בינלאומי סוער. במרכזו עומדת התנגשות חזיתית בין שני נרטיבים מנוגדים: מצד אחד, טענות קשות המאשימות את ישראל בביצוע "פשעי מלחמה" ו"ג'נוסייד", ומצד שני, עמדתה הרשמית של ישראל, המדגישה כי היא פועלת בהתאם לדין הבינלאומי תוך נקיטת מאמצים חסרי תקדים למזעור פגיעה באזרחים במציאות לחימה מורכבת.

הדיון אינו מתנהל בחלל ריק. הוא מוזן על ידי התבטאויות של מנהיגים, דמויות ציבוריות וארגונים בינלאומיים, ומעוצב על ידי זרמים תת-קרקעיים של מידע ודיסאינפורמציה בזירה הדיגיטלית. ניתוח המצב חושף מאבק תודעתי עמוק, שבו כל צד מנסה לבסס את גרסתו למציאות.

המסגרת המשפטית והמבצעית: כוונת מכוון מול תוצאה טרגית

בליבת ההגנה הישראלית עומדת הטענה כי פעולותיה הצבאיות מעוגנות היטב במשפט ההומניטרי הבינלאומי. גורמים רשמיים בצה"ל ובמערכת המשפטית בישראל מציגים באופן עקבי שורה של צעדים הננקטים לפני ובמהלך תקיפות. לדבריהם, כל מטרה עוברת אישור של יועצים משפטיים, והצבא משתמש במגוון שיטות להתרעה מוקדמת, כולל כרוזים המוטלים מהאוויר, הודעות טקסט, שיחות טלפון וטכניקת "הקש בגג", שנועדה לסמן ליושבי בניין על תקיפה קרבה. "אנו מפעילים חימוש מדויק ומבצעים הערכות מתמידות כדי לוודא שהפגיעה сопутствующая (collateral damage) תהיה מידתית ביחס ליתרון הצבאי המושג מהתקיפה", הצהיר דובר צה"ל בתדרוך לתקשורת הזרה.

מנגד, מבקרים חריפים, בהם ארגוני זכויות אדם בינלאומיים וגורמים באו"ם, טוענים כי היקף ההרס והמספר הגבוה של נפגעים אזרחיים מערערים את תוקפן של טענות אלו. הם מצביעים על תמונות ההרס הנרחב וטוענים כי התוצאה בשטח מעידה על מדיניות של "ענישה קולקטיבית", ללא קשר לצעדים המוצהרים. דמויות בינלאומיות, כמו כדורגלן העבר ג'ואי בארטון, הרחיקו לכת והשוו בין פעולות ישראל לאלו של חמאס, בטענה כי "שתיהן מסוכנות באותה מידה לאנושות".

בתגובה, מומחי לוחמה בינלאומיים מציינים כי חמאס מנהל את הלחימה באופן שיטתי מתוך אוכלוסייה אזרחית, משתמש בבתי חולים, בתי ספר ומסגדים כמפקדות ומחסני נשק, ובכך הופך את האוכלוסייה למגן אנושי. "האתגר שישראל מתמודדת איתו בעזה הוא כמעט חסר תקדים בהיסטוריה של הלוחמה האורבנית המודרנית", אמר קולונל (במיל') ג'ון ספנסר, מומחה ללוחמה אורבנית במכון 'מדיסון' האמריקאי. "המאמצים שישראל נוקטת כדי להזהיר אזרחים, במציאות שבה האויב מנסה באופן אקטיבי למקסם את הפגיעה בהם, הם יוצאי דופן ומעידים על כוונה ברורה לעמוד בסטנדרטים המשפטיים".

הסיוע ההומניטרי: מחלוקת על מספרים ומניעים

זירה מרכזית נוספת במאבק הנרטיבים היא סוגיית הסיוע ההומניטרי. מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) מפרסם מדי יום נתונים על מאות משאיות סיוע הנכנסות לרצועה דרך מעברי כרם שלום וניצנה, ועל פתיחת נתיבי סיוע ימיים ויבשתיים חדשים. גורמים ישראליים מדגישים כי אין כל מגבלה על כמות המזון, המים והציוד הרפואי שיכולים להיכנס לעזה, וכי הבעיה נעוצה ביכולות החלוקה של סוכנויות הסיוע הבינלאומיות בתוך הרצועה, ובמקרים רבים, בביזה שיטתית של הסיוע על ידי פעילי חמאס.

אך הנרטיב הזה מתנגש חזיתית עם האשמות מצד גורמים בינלאומיים. הטניסאית אונס ג'אבור, למשל, האשימה את ישראל ב"הרעבת" עזתים ובהתנהגות "מאוד לא אנושית". דיווחים שמקורם בקטאר, כפי שפורסם ב'מעריב', נוטים למסגר את המצב באופן המטיל את האחריות המלאה על ישראל. קרן הפנסיה הגדולה בנורבגיה אף החליטה להחרים חברות ביטחוניות המספקות ציוד לישראל, מהלך שהוצג כניצחון לתנועת ה-BDS.

גורמי ביטחון בישראל משיבים כי הבידוק הקפדני של המשאיות הוא הכרח ביטחוני למניעת הברחת אמצעי לחימה וחומרים דו-שימושיים שיכולים לשמש את חמאס לחידוש יכולותיו הצבאיות. "כל משאית שאנו מאפשרים להכניס ללא בדיקה עלולה להכיל רקטות שישוגרו למחרת לעבר אזרחינו", אמר גורם ביטחוני בכיר. "הדילמה בין הצורך ההומניטרי לצורך הביטחוני היא לב ליבה של הפעולה, ואנו עושים כל מאמץ לאזן בין השניים".

זירת דעת הקהל: מלחמה על תודעה ואלגוריתמים

המאבק על הלגיטימציה אינו מתנהל רק בערוצים הדיפלומטיים או בשדה הקרב, אלא גם בזירה הדיגיטלית. חשיפה אחרונה ב'דה מרקר' הצביעה על מה שנראה כהטיה מערכתית נגד ישראל במודלי שפה גדולים (LLMs) כמו ChatGPT. על פי הדיווח, שאילתות בנושא הסכסוך המוגשות בשפות זרות זוכות לתשובות עוינות יותר כלפי ישראל מאשר אותן שאילתות בעברית. מומחי טכנולוגיה מזהירים כי מדובר ב"איום תודעתי תשתיתי", המעצב את דעת הקהל הגלובלית באופן שקט ושיטתי, ומקשה על הצגת נרטיב מאוזן.

במקביל, הסביבה האסטרטגית ממשיכה להציב אתגרים. דיווחים על התקדמות אפשרית בעסקת מטוסי F-35 בין ארה"ב לטורקיה מעלים חשש לפגיעה ביתרון הצבאי האיכותי של ישראל (QME). עם זאת, גורמים בוושינגטון מיהרו להבהיר כי המחויבות האמריקאית לביטחונה של ישראל נותרה "איתנה כברזל", והדגישו כי הצלחתה של ישראל בבלימת המתקפה האיראנית המחישה את ערכה כנכס אסטרטגי חיוני למערב במזרח התיכון.

בתוך ישראל, סיפורי הגבורה והשכול, כמו זה של סמל ישראל נתן רוזנפלד ז"ל, מחזקים את הלכידות הפנימית ומדגישים את המחיר הכבד שהחברה הישראלית משלמת. גורמים רשמיים טוענים כי מחיר זה הוא תזכורת כואבת לצדקת הדרך במלחמה שנכפתה על המדינה, ומספק את ההקשר החסר בדיונים הבינלאומיים, שלעיתים קרובות מתעלמים מאירועי ה-7 באוקטובר שהציתו את הסכסוך.

ככל שהלחימה נמשכת, נראה כי הפער בין האופן שבו ישראל תופסת את פעולותיה לבין האופן שבו חלקים מהעולם שופטים אותן רק הולך ומעמיק. השאלה המרכזית העומדת בפני הקהילה הבינלאומית אינה רק כיצד לפסוק בין הנרטיבים המתנגשים, אלא כיצד לנווט במציאות מורכבת שבה כללי המלחמה המסורתיים מתנגשים באתגרים חסרי תקדים של לוחמת טרור אורבנית במאה ה-21.