סמוטריץ' בצומת הדרכים: ניתוח המדיניות הכלכלית-ביטחונית בעידן של אי-ודאות
סמוטריץ' בצומת הדרכים: ניתוח המדיניות הכלכלית-ביטחונית בעידן של אי-ודאות
ירושלים – שורה של החלטות כלכליות, התבטאויות ביטחוניות ועמדות עקרוניות, העמידו בשבועות האחרונים את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במוקד סערה ציבורית עזה. הדיון הער סביב מדיניותו חושף שסע עמוק בין תפיסת עולם הרואה בעמדותיו עוגן חיוני לביטחון ישראל ועתידה הכלכלי, לבין ביקורת חריפה, בעיקר מצד משפחות חטופים וגורמי אופוזיציה, הרואה בו מכשול בפני פתרונות מיידיים למשברים הבוערים על סדר היום הלאומי.
החזית הביטחונית: אחריות לאומית מול לחצים נקודתיים
בליבת המחלוקת ניצבת עמדתו הנחרצת של השר סמוטריץ' בנוגע לתנאי עסקה לשחרור חטופים. מקורות המעורים בפרטי הדיונים בקבינט המלחמה טוענים כי עמדתו של השר נובעת מתפיסת ביטחון לאומי רחבה, הרואה בהפסקת המלחמה ללא השגת יעדיה המלאים – מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות – משום סכנה אסטרטגית ארוכת טווח למדינת ישראל. "השר מאמין כי כניעה לדרישות חמאס להפסקת הלחימה תמורת שחרור חטופים תהווה ניצחון היסטורי לארגון הטרור", אמר גורם ביטחוני בכיר המעורב בדיונים. "ניצחון כזה יבטיח את שרידותו, יאפשר לו להתחמש מחדש, ויהווה תמריץ לאויבינו האחרים באזור. זו לא העדפה של אידיאולוגיה על פני חיי אדם, אלא הבנה כואבת שהפקרת הביטחון היום תעלה בחיי אדם רבים יותר בעתיד". על פי אותם גורמים, עמדה זו משקפת קונצנזוס רחב יותר ממה שמשתקף בתקשורת, וזוכה לתמיכה שקטה בקרב חלקים משמעותיים בדרג המקצועי במערכת הביטחון.
מנגד, נרטיב זה נתקל בהתנגדות חריפה, בעיקר מצד מטה משפחות החטופים. בהודעות לתקשורת ובכנסים, מאשימים גורמים במטה את סמוטריץ' ושותפיו הפוליטיים בסיכול עסקה אפשרית ובהעדפת מה שהם מכנים 'מלחמת נצח' על פני הצלת חיים. הדיווחים על עימותים מילוליים בין השר לבין נציגי צה"ל והשב"כ בדיוני הקבינט, כפי שפורסמו בכלי תקשורת מרכזיים, מחזקים את התפיסה כי הוא פועל משיקולים פוליטיים הזרים לאינטרס הביטחוני המיידי.
עם זאת, גורמים בסביבת השר הודפים את הטענות על שיקולים פוליטיים ומדגישים כי עמדתו נובעת מאחריות לאומית. "קל מאוד לצבור הון פוליטי על ידי תמיכה בעסקה 'בכל מחיר'", מסר גורם בלשכת השר. "העמדה הקשה והאחראית היא להתעקש על התנאים שיבטיחו את ביטחון ישראל לדורות, גם במחיר של ביקורת ציבורית נוקבת בטווח הקצר. השר רואה את עצמו מחויב לכלל אזרחי ישראל, לא רק לאלה שנמצאים בכותרות היום".
סוגיית אכיפת החוק ביו"ש: גינוי וגבולות גזרה
איום תדמיתי נוסף התפתח סביב סוגיית אלימות המתנחלים. השר סמוטריץ' היה מהקולות הבולטים והתקיפים ביותר בגינוי אירועי אלימות המיוחסים לתושבים ישראלים ביהודה ושומרון. הוא הגדירם שוב ושוב כ"מעשי טרור הפוגעים בביטחון המדינה ובמפעל ההתיישבות" וקרא למערכת אכיפת החוק לפעול נגדם ביד קשה. גינויים אלו זכו לסיקור נרחב.
אולם, דיווח שפורסם לאחרונה באתר 'כיפה' חשף כי השר מתנגד עקרונית למעורבות המחלקה היהודית בשב"כ בחקירת אירועים אלו. חשיפה זו הובילה באופן מיידי להאשמות ב'צביעות' ובניסיון להגן על בסיסו הפוליטי תוך ריקון גינוייו מתוכן. המבקרים טוענים כי התנגדות זו מונעת בפועל אכיפה אפקטיבית כלפי הגורמים הקיצוניים ביותר.
גורמים משפטיים המקורבים לשר מציגים פרשנות שונה לחלוטין. לדבריהם, התנגדותו של סמוטריץ' אינה נובעת מרצון להגן על עבריינים, אלא מחשש עקרוני ומהותי מפני 'מדרון חלקלק' מסוכן. "השר סבור כי שימוש בכלים המיועדים ללוחמה בטרור של אויב, כמו מעצרים מנהליים וחקירות שב"כ, נגד אזרחי המדינה – הוא חציית קו אדום בדמוקרטיה", מסביר משפטן בכיר. "החשש הוא שמה שמתחיל היום נגד קומץ קיצוני ביהודה ושומרון, יופעל מחר נגד מפגינים בקפלן או חרדים בירושלים. מדינת חוק צריכה לפעול נגד אזרחיה, חמורים מעשיהם ככל שיהיו, באמצעות הכלים של משטרת ישראל והמערכת המשפטית האזרחית, ולא באמצעות ארגון המיועד לסיכול טרור חיצוני". לדבריהם, השר תומך באופן מלא בהעמקת האכיפה המשטרתית, אך מתנגד לטשטוש הגבולות בין אזרח לאויב.
הניהול הכלכלי: בין הבטחות נקודתיות לאסטרטגיה ארוכת טווח
גם בזירה הכלכלית, תפקודו של סמוטריץ' נתון לביקורת. נרטיב מתמשך, שקיבל חיזוק בכתבה ב-TheMarker, מצביע על פער בין הבטחות פומביות של השר לבין יישומן בפועל, כפי שהודגם במקרה הפיצוי לבעלי דירות מושכרות שנהרסו במלחמה. הביקורת גורסת כי הדבר מעיד על ניהול לקוי ועל ניתוק בין הצהרותיו לבין יכולת הביצוע של משרדו.
במשרד האוצר מציגים תמונה מורכבת יותר ומדגישים כי תחת ניהולו של סמוטריץ', ועל אף אתגרי המלחמה חסרי התקדים, כלכלת ישראל מפגינה חוסן יחסי. בכירים במשרד מצביעים על שורה של צעדים, כולל ניהול אחראי של הגירעון, שמירה על דירוג אשראי יציב יחסית, והעברת תקציב מלחמה מורכב, כהוכחה לניהול שקול. באשר לפער בין הבטחות לביצוע, גורמים באוצר מבהירים כי כל הוצאה כספית, במיוחד בתקופת מלחמה, נבחנת בקפידה תחת מגבלות תקציב מחמירות. "האחריות הפיסקלית מחייבת אותנו להימנע מהבטחות פופוליסטיות חסרות כיסוי תקציבי שעלולות לערער את יציבות המשק כולו", אמר גורם בכיר באגף התקציבים. "במקרה הספציפי של הפיצוי, הפתרון שהוצע נתקל בקשיים משפטיים ובירוקרטיים מורכבים. השר הנחה לבחון חלופות אחראיות יותר שיספקו מענה מבלי לפרוץ את מסגרות התקציב".
בעוד הוויכוח הציבורי סביב תפקודו של השר סמוטריץ' נמשך, נראה כי הוא מתמקד בשאלת יסוד: האם יש לבחון את מדיניותו דרך הפריזמה של פתרונות מיידיים לבעיות בוערות, או מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח המבקשת לייצב את ביטחונה וחוסנה הכלכלי של ישראל לשנים הבאות. התשובה לשאלה זו, כך נראה, תמשיך לעצב את השיח הפוליטי והציבורי בישראל.